היהודי הפשוט שבעם ישראל - יותר חשוב מהטוב שבגויים!
ה' מבקש: בואו תעשו צעד אחד קטן לקראתי פתח: "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי" (שיר השירים ה, ב) ואני מבטיח לכם: סיוע בלי גבול.
אז זאת אומרת אנחנו מתבקשים להתחיל, ברגע שאנחנו מתחילים מובטחים שנוכל גם לסיים, אבל כשאנחנו מתכוונים באמת 'הבא להיטהר מסייעין לו'.
'הבא להיטמא פותחין לו' לא מסייעין לו, יש פתח, אדם יש לו בחירה יכול לבחור להרע או להיטיב, החליט: להרע - אף אחד לא מונע אותו, אבל הבא להיטהר - לא רק שמאפשרים לו אחרי שהוא חטא, גם מסייעין לו מן השמים שיצליח.
אבל צריך להיות באמת 'בא להיטהר' לא ניסיונות;
- 'אני אנסה, נראה, אולי אני יצליח...'
אם אדם החליט לדוגמא; 'אני רוצה מהיום לקום ב: 'נץ!' זה לא: 'אני מנסה...' זה: 'אני מחליט היום שמהיום אני קם בנץ!' אם הוא מקבל החלטה כזאת יהיה לו סיוע משמים.
אם הוא אומר: 'נראה, אני אשתדל...'
- שום דבר לא יצלח. צריך החלטה אמיצה וע"ז יש סיוע.
התורה אומרת במפורש: "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל, יד) כל שאתה צריך זה בפה - להגיד וידוי, בלב - להתחרט על מה שעשית, ולקבל עליך קבלה לעתיד לא לשוב. ו: "לַעֲשֹׂתוֹ" להתחיל לעשות מה שאתה מקבל על עצמך.
נראה לנו שזה קשה כי קשה לשנות הרגלים, קשה לשבור מידות,
אולם כל זה נכון אם היינו צריכים לעשות הכל בכוחותינו - לא היינו יכולים!
אבל היות והקב"ה מתחייב לעזור לנו, אם נעשה את ההתחלה כמו שהוא מבקש - אז שום בעיה אפילו שזה נראה בלתי אפשרי - זה אפשרי,
אבל אתה תתחיל!
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ" (דברים כא, י) אתה תתחיל! "תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" נגד היצר - אני עוזר לך. אבל החלטה אמיצה, לא ניסיונות, לא השתדלות, ממש! יוצאים לדרך.
ה' מחכה לראות את הבנים שלו צועדים לקראתו, כל צעד (1) שאתה עושה לקראת הבורא, עושה שתים (2) כלפיך.
אם אדם יוצא לדרך אפילו אדם שהיה הכי טמא הכי למטה הכי בשאול - יכול לעלות למעלה-למעלה.
היהודי הכי פשוט בפשוטים שיש בעם ישראל - הוא יותר חשוב לאין ערוך מהגאון והחכם והטוב שבגויים! בשביל זה אנחנו מברכים בבוקר: 'שלא עשני גוי'. אז אתה מעריך את עצמך בכלל?!