חובות הלבבות | חשבון הנפש - פרקים א-ג | הרב אמנון יצחק שליט"א
(אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'חובות הלבבות' לרבנו בחיי זיע"א פרקים א,ב,ג)
פרק א
אבל החשבון עם הנפש הוא השתדלות האדם בעניני תורתו ועולמו בינו ובין שִׂכלו כדי שידע בזה מה שיש לו מה שיש עליו מן החובות וכבר הזהירנו על זה הנביא עליו השלום באמרו דברים ד, לט: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים" ואמר דוד עליו השלום תהלים לד, ט: "טעמו וראו כי טוב ה'" ואמר דברי הימים-א כח, ט: "דע את אלהי אביך ועבדהו" ואמר תהלים לב, ט: "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין" ואמר במי שלא הסתכל בעניניו ולא חשב עם נפשו עליהם ישעיה מד, יט: "ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה", ואמר תהלים עח, מב: "לא זכרו את ידו" ואמר דברים לב, ז: "זכור ימות עולם" ואמר תהלים קמג, ה: "זכרתי ימים מקדם" ואמר איוב לו, ג: "אשא דעי למרחוק".
פרק ב
אם חשבון כל בני אדם שווה אם לא?
נאמר: כי התשובה בזה שהשתדלות בני אדם בעניני תורתם ועולמם תתחלף כפי התחלפות הכרתם ושכלם וזכות הבנתם וכל אחד ואחד מהם מצווה לחשוב עם נפשו במה שהוא חייב בו מעבודת הבורא יתעלה כפי הכרתו בטובות הבורא הכוללות והמיוחדות, כמו שאמר הכתוב דברים יא, ב-ז: "וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר ה' אלהיכם - כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה' הגדול",
רוצה לומר, כי טענת הבורא עליכם יותר חזקה ונראית ממה שהיא על בניכם, אשר לא ראו את מופתי הבורא כראותכם, מפני שאתם ראיתם אותם בעינכם, ואתם המיוחדים בטובות הגדולות מבלעדיהם והניצלים ממכות מצרים וקרח, ולא הם, ועל כן חייבים אתם בעבודה עליהם. וכן נאמר בשאר בני אדם, כי מי שיחייבים בו יתחלף כפי התחלפות הכרתם והתחלפות הטובות עליהם.
ועל המאמין לחשוב עם נפשו במה שהוא חייב לאלהים יתעלה ויקדק בדבר בתכלית יכלתו וכפי השגתו ממנו, ומה שיגיע אליו במעשה, ישתדל בו ויטרח, ומה שלא יוכל להשיגו במעשה, ישיגהו בידיעה ויתאווהו [בלשונו ויכסף אליו בלבו], כמו שאמר דוד עליו השלום תהלים קיט, ה: "אחלי יכונו דרכי לשמר חקיך", ואמר תהלים יט, יא: "הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים".
והבורא ידינהו לזכות, והוא חייב לצפות לעתות אשר תשיג ידו ויוכל בהן לשלם מה שייתכן לו מחובות הבורא יתברך, ואל ירחיב על עצמו האמתלאות בו, ויזלזל בו, ויניחהו ויתעם ממנו פן יהיה נעכר ביום החשבון הגדול כמו שכתוב משלי יג, יג: "בז לדבר יחבל לו".
פרק ג
אבל על כמה פנים יהיה חשבון האדם עם נפשו לאלהים יתעלה אומר כי אופני החשבון רבים בענין הזה אך אבאר מהם שלושים (3) פנים, יתבאר מהם מה שהאדם חייב בו לאלהים כשנותן אותם אל לבו ומקבל על נפשו לחשוב בהם ולזכור אותם תמיד.
הראשון (1) - כשיסתכל האדם בענין עצמו ויחשוב בתחילת הוייתו ויציאתו מלא-מציאה אל מציאה והעתקתו מאין ליש ללא יתרון שקדם לו אך חסד אלהים וטובו ונדבתו. ויראה בשכלו כי הוא חשוב בענינו ונישא במדרגתו ומעולה במתכונתו מן הבהמה והצמח והמוצק יתחייב להודות לבוראו יתברך.
וימשול בזה משל קרוב, יעלה במחשבתו: אילו בעת ינקותו השליכתו אמו במסילה ועבר אדם אחד וראה אותו וחמל עליו, ואסף אותו אל ביתו ונטפל בגידולו עד אשר גדל והשכיל היאך היה חייב לרוץ לרצונו וכל אשר יצווהו בו ויזהירהו ממנו וכמה הוא חייב לו מן החובות! וכפי הגנת הבורא עליו והספקתו בכל עניניו צריך שיהיה הימשכו אחר עבודתו וקיבולו מצוותו. וכבר הוכיח הנביא האומה בענין הזה באמרו דברים לב, ו: "הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם" וביאר יחזקאל בפרק: "ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך" ושאר הענין יחזקאל טז, ו.