הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא
יש לנו שני כוחות; אחד זה הסתפקות ואחד שאיפות, האם זה סותר או שזה הולך ביחד? אם אני מסתפק בכסף אז אין לי שאיפות לכסף אם אני שואף לכסף אני לא יכול להסתפק בכסף איך זה הולך?
הקדוש ברוך הוא נטע בנו את שני הכוחות האלה; שנהיה בעלי שאיפות ונטע בנו גם את הכוח הזה של הסתפקות; מי שעובד את השם הוא לא יסתפק במעט אלא ישאף: שכל ימיו יהיו מלאים בעבודת השם!
לעומתו מי ששואף לחומר לא יפסיק מלהשיג חומר ויסתפק בעבודת השם קצת מתפלל וזה...: 'מה אתה רוצה? אני דתי מתפלל זה מתפלל שומע שיעור פעם בשבוע...'
מסתפק אבל בכסף כל היום זה מטריד אותו חושב על זה מדבר על זה מנסה עוד שואף עוד עוד עוד עוד צדיק בדיוק הפוך! מה שיש יש ברוך השם אפשר לאכול סנדוויץ' ולהמשיך וכל היום הוא שואף לעשות מצוות תורה ללמוד חסדים וכולי וכולי וכו' אז זאת אומרת אדם אם נשתמש בשתי המידות הם לא סותרות יש אנשים כל החיים שלהם מתלוננים מתלוננים לא טוב להם מקללים וזה והמצב וזה פה טמבלים אתם נועלים את הנעליים הפוך! יש לכם שתי נעליים אחת הסתפקות ואחד שאיפות ואתם הופכים את הנעליים אתם במקום לשאוף לרוחניות מה שהשם הביא אתכם לעולם בשבילו אתם שואפים למה שהוא נותן לכם בלאו הכי ואת מה שהוא רוצה מכם אתם לא עושים ואז מה קורה? אתם מרגישים שמשהו חסר כל הזמן בוער לכם אתם רוצים עוד עוד "וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא" (קהלת ו, ז) לֹא תִמָּלֵא אנשים מרגישים ריקניים! אפילו שהוא משיג זה וקנה זה והשיג זה וקנה זה והשיג זה וקנה זה עדיין הוא מרגיש ריקן!! למה? כי מה שאתה צריך באמת אתה לא עושה הנשמה שלך יש פה נשמה! הנשמה זה אתה אתה זה נשמה הנשמה לא צריכה אוכל היא לא צריכה את כל מה שאתה מנסה להשיג הנשמה נרגעת כשהיא מחוברת לקדוש ברוך הוא מאיפה שהיא באה היא מבינה ברוחניות!
הגוף הבהמה מבין באוכל אבל מה אתה בהמה או אתה בן אדם?! ואז אתה מלא ייסורים יש לך כאבים וצרות וכל מיני בעיות תחליף את הנעליים; שהשאיפות יהיו רוחניות והסתפקות תהיה בגשמיות תראה איך הכל יסתדר