מדוע סופרים לעומר?
למה סופרים לעומר ולא למתן תורה?
רבי נתן (בספירת העומר הלכה א') אומר: 'הטעם שאנו סופרים ומונים ליום קבלת התורה דווקא בספירה לאחור וכן סופרים דווקא על ידי שמזכירים את מצוות עומר שעורים שזה מאכל בהמה?
לרמוז: שאפילו מי שירד מאוד על ידי פגם הדיבור ונפל מבחינת אדם לבחינת בהמה, כי כל הגדר של האדם זה שהוא מדבר כמו שאומר התרגום: "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" - 'לְרוּחַ מְמַלְלָא' זו מעלתו של האדם שהוא מדבר.
בימים הקדושים האלה אפילו מי שנפל למדרגת בהמה על ידי הפגמים של הדיבור, זוכה להתעלות ולהעפיל למדרגת אדם! כי בימים אלה יוצאים בעולים ישראל מבחינת בהמה לבחינת אדם בדיבור הקדוש של הספירה, כי בזה מתקנים את החטאים של הדיבור של כל השנה כולה.
לכן, בשבועות שזוכים ישראל למדרגת אדם על ידי תיקון הדיבור אז מקריבים את שתי הלחם הבאים מחיטים שהם כבר מאכל אדם! העומר זה מנחה משעורים מאכל בהמה כי ירדנו למדרגת בהמה על ידי הדיבורים האסורים והלא טובים ותקנו עד שבועות ואז מביאים את המנחה של שתי הלחם מחיטים שזה כבר מאכל אדם לרמוז: שזכינו לחזור למדרגת אדם בימי הספירה הקדושים!
במשך כל ימות הספירה עוסקים לתקן את הדיבור בשלמות על ידי מצוות הספירה, עד שיוצאים מבחינת מאכל בהמה וזוכים לבחינת אדם בשלמות בחג השבועות!
בספרים מובא: מפני כך קוראים בתורה תמיד את פרשת תזריע מצורע בימי הספירה, מפני שבימים האלה יש חשיבות מיוחדת לקדושת הדיבור! שרק בו תלויים ועומדים כל תיקוני הספירה הקדושים הנעשים על ידי הדיבור של הספירה.
מפני כך בימים אלו צריך להיזהר לשמור לנצור את הדיבור מדיבורים שאינם קדושים ולהרבות בדברי תורה ותפילה ובזה זוכים לתקן את חטא הדיבור לגמרי וזוכים לקבל את תורה בשלמות!