בלי תפילה לא מקבלים - חלק מ"ט - כוחה של תפילה מתוך היסורים

נציב יום: ירדנה בת צביה, תזכה היא ובעלה וכל משפחתם לשפע רוחני וגשמי, אושר ושמחה, הצלחה בכל מעשה ידיהם, מתוך בריאות שלמה ואיתנה, אמן כן יהי רצון.

קהל: אמן.

'בלי תפילה לא מקבלים כלום' חלק מט'. 

לפעמים במצב סבל קשה ויסורים אדם מתייאש! אומר: 'המצב כל כך קשה! שאין טעם להתפלל עכשיו, אני לא יכול להתרכז, לא יכול כלום. ובכלל לא נראה שיש שום סיכוי!'

 לא רק במצבים של סכנה, אני רואה אנשים שגם בלי סכנה, מתפללים בשביל לגמור, בכלל לא... אני נמצא ב: 'השיבנו' הוא כבר הוא 'עושה שלום'... לא יודע, בשביל מה הם מתפללים בכלל?! הם לא מאמינים שזה פועל משהו! הם גם לא מבקשים כלום, הם רוצים רק לגמור, לגמור את התפילה, זה הכל, לא יאומן כי יסופר, לא יודע למה הם באים להתפלל. 

אבל, אין יאוש בשום מצב! ההפך הנכון: כשאדם מתפלל מתוך צער ויסורים - הוא יכול לזכות לישועה גדולה ביותר! כי תפילה מתוך הדחק, מעלתה גדולה ביותר והיא נשמעת ביותר. 

מאיפה לומדים? 

בפסוק: "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה" (שמות ב, כג) 

כותב הרמב"ן: "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה" – 'אף על פי שהגיע הקץ, לא היו ראויים לגאולה!' הגיע הקץ לא ראויים לגאולה 'אלא מרוב שצעקו אל השם "מִן הָעֲבֹדָה" קיבל תפילתם!' והזכיר שתי (2) פעמים: "מִן הָעֲבֹדָה" ללמדך: שאין תפילתו של אדם שלמה כאותה שהוא מתפלל מתוך הצרה והדוחק! שהיא יותר מקובלת והיא עולה לפניו יתברך. 

פעמיים כתוב: "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה" אז כזה דוחק היה להם מהעבודה – ש: די!! הם לא יכלו כבר, נאנחו וזעקו ועלתה "שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים". 

האור החיים הקדוש אומר: 'מעלת התפילה מן הדוחק גדולה כל כך - שהיא עולה ישירות אל הבורא בלי צורך באמצעי שיעלה אותה! כלומר, לא דרך מלאכים'. ישירות. וככה הוא אומר: 'אולי אומרו: "מִן הָעֲבֹדָה" ירצה, שלא הגיעה שוועה לפני השם על ידי אמצעי, דהיינו; על ידי מלאך, אלא ביושר עלתה "מִן הָעֲבֹדָה" ישר "מִן הָעֲבֹדָה - אֶל הָאֱלֹהִים" שלא על ידי בעלי כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר.'

 לכן דווקא בעת צרה, צריכים להתאמץ ביותר בתפילה! כי מכוח התפילה שהיא מתוך הצרה והדוחק - אפשר לזכות לישועה גדולה ביותר! באותה שעה, יכול אדם לזכות שתפילתו תעלה ישירות "אֶל הָאֱלֹהִים" בלי אמצעי של בעלי כְּנָפַיִם. 

אני כבר בשנים האחרונות אומר: 'לא נוכל להגאל - עד שנצעק להשם ממש!' כמה פעמים אני חוזר, לא מבינים ולא צועקים, אמנם עשינו כמה אירועים כאלה (1. סעודת הודיה להשי"ת על גאולתן של ישראל. 2. זעקת התשב"ר בבימדקפז'. 3. סעודת השמחה לכבוד השי"ת ועוד...) 

אבל כנראה שהטילים עכשיו שיגיעו מאיראן ומהחיזבאלה ומהחותים והכל... וכשזה יתחיל כמו שהם מתכננים - אז צריך לנצל את הזמן הזה בשביל לצעוק באמת לשמים! ותכף תשמעו איך עושים את זה. ואז יכול להיות שאנחנו נחיש את הגאולה! אבל אם לא, אם סומכים על הממ"ד וסומכים על זה... וסומכים על זה... אז "בסדר"... 

השם אומר: 'שאפילו שישראל, הגיע הקץ כבר לצאת ממצרים! רק בגלל שהם זעקו ונאנחו - רק אז הוא הוציא אותם! אבל אם לא היו, אפילו שהגיע הקץ - לא היה מוציא אותם!' אז אותו דבר גם הגאולה, אפילו שמגיע הזמן, אם לא זועקים... "הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ" (שיר השירים ב, יד) רוצה הקדוש ברוך הוא. 

טוב, עכשיו תשמעו: בפרק קז' בתהילים יש ארבעה (4) פסוקים שעוסקים בעניין תפילה ואחריהם באה הישועה; 

אחד (1): "וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם" (שם פסוק ו) זה "וַיִּצְעֲקוּ". 

אחר כך (2): "וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם" (שם פסוק יג) קודם זה היה "וַיִּצְעֲקוּ... יַצִּילֵם" עכשיו "וַיִּזְעֲקוּ... יוֹשִׁיעֵם". 

אחר כך עוד פסוק (3): "וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם" (שם פסוק יט) זאת אומרת אותו דבר. 

אחר כך (4): "וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם" (שם פסוק כח) אז אותו דבר. 

יש שתים (2) כך ושתים (2) כך, יש "וַיִּצְעֲקוּ... יַצִּילֵם" פעמים (2). ויש "וַיִּזְעֲקוּ... יוֹשִׁיעֵם" פעמים (2). 

איזה תפילה מעולה יותר; זעקה או צעקה? 

אז יש דעות שונות; דעת המלבי"ם: "וַיִּזְעֲקוּ" - זה עניין של תפילה בכוונה. "וַיִּצְעֲקוּ" - זה תפילה עזה יותר בוקעת שחקים!' 

בפסוקים שבהם נאמר: "וַיִּזְעֲקוּ" שזה עניין תפילה בכוונה, כתוב רק: "יוֹשִׁיעֵם". בפסוקים שבהם נאמר: "וַיִּצְעֲקוּ" כתוב: "יַצִּילֵם" הצלה היא גדולה מישועה! 

נבאר מה זה ההבדל... 

על מה נאמר בפסוקים: "וַיִּצְעֲקוּ"? ועל מה נאמר: "וַיִּזְעֲקוּ"? 

מדובר בארבעה (4) סוגי סכנה; [א] הולכי מדבריות [ב] אסיר בבית אסורים [ג] חולה [ד] ויורדי הים; 

על החולה מה נאמר? "כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת" (תהלים קז, יח) מה נאמר? – "וַיִּזְעֲקוּ" 

הוא מבקש מהקדוש ברוך הוא: 'רפאנו ה' ונרפא'. 

אבל, במקביל הוא פונה גם לרופאים וליועצים רפואיים... הוא בוטח בקדוש ברוך הוא שיעזור לו דרך הרופא. ואינו מבין: שרק הקדוש ברוך הוא - הוא עושה הכל! אז עליו נאמר: "וַיִּזְעֲקוּ" כי הוא מתפלל עם אופציות; הוא תולה בטחונו גם ברופאים המומחים וזה... 

אומר הקדוש ברוך הוא: 'בסדר אז: "מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם" תעבור את התהליך הרפואי, זה לא יהיה קל! זה לא יהיה פשוט!! אבל בסוף אני אושיע אותך. אם יש "וַיִּזְעֲקוּ" - יש רק "יוֹשִׁיעֵם" בסוף תהיה ישועה. 

אסיר בבית אסורים, נאמר עליו: "יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל" (תהלים קז, י) גם הוא מתפלל לקדוש ברוך הוא! אבל, הוא יודע שיש שמה "מאכרים"... ובעלי כוח פוליטי שאותם אפשר להפעיל, אז יש לו עם מי לדבר, הוא יתפלל עם כוונה! אבל גם עם אופציות... מה עונים לו? - "מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם"; אתה תעבור את כל התהליכים, ישחררו אותך בהתחלה ליום אחד (1) אחר כך תקופה לשבוע (7) אחר כך, אחר כך, בסוף תצא לחופשי. 

טוב, אז על מי כתוב: "וַיִּצְעֲקוּ" לא "וַיִּזְעֲקוּ"? על מי כתוב? - אדם שהולך במדבר, פתאום בא מולו אריה! שום אדם בעולם לא יכול לעזור לו!! אין יועצים, אין רופאים ואין מאכרים... אף אחד, הוא אפילו שכח מרוב בהלה את הטלפון של הרבי לבקש: 'ברכה'... אין לו אפשרות להתקשר. והוא יודע שעכשיו צריך להגיד מהר: 'שמע ישראל!' ולצעוק חזק: "יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב) רק הקדוש ברוך הוא יכול להציל אותו! - אוֹהוֹ איזה "וַיִּצְעֲקוּ" יש פה!! זה תפילה בלי 'אופציות' ולכן: "יוֹצִיאֵם" הקדוש ברוך הוא מוציא אותו מהצרה; או מעיף אותו מהאריה או מעיף את האריה ממנו! היו גם כאלה שרכבו על האריה ויצאו מהמדבר. 

כך גם 'יורדי הים'; "יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת" (תהלים קז, כג) אדם יושב באוניה שטה בלב ים, פתאום רוח סערה! ונחשולי גלים ארבעים-חמישים (40-50) מטר! עולים ומתנפצים על האוניה והיא מונפת כמו בוטן... ומוטחת למטה ולמעלה, משהו... עוד רגע היא מתהפכת על פניה וכל הנוסעים האומללים ימותו במוות נורא בין גלי הים ויהיו מאכל לדגים... 

בן אדם צריך לבחור עכשיו מהר בין 'וידוי' לבין: "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'" (תהלים קל, א) אוֹ! עם כזה "וַיִּצְעֲקוּ" - מיד "מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם" אז אופן הישועה תלוי באופן התפילה. 

אם זה תפילה עם אופציות או תפילה בלי אופציות... אז כדאי ללמוד להתפלל בלי לבטוח על אף אחד! ואז זוכים לישועות של "יוֹצִיאֵם" לא צריך את ה: "יוֹשִׁיעֵם" אחר כל מיני טיפולים וכולי וכולי, אפשר ישר לקבל את הישועה בדרך של הצלה גמורה "יוֹצִיאֵם". 

אז תזכרו: עוד מעט יתחילו הטילים! והבלאגן... ויהיה כמובן 'תגובת נגד' וזה... פה ושם. וכנראה תתפתח מלחמה! אנחנו חייבים להתגלגל כידוע ל: 'גוג ומגוג' שזה יהיה כל העולם!! מזה כולם חוששים כרגע כי אומרים שזה: אם תהיה מלחמה אזורית - היא תהפוך להיות מלחמת עולם! כי יש 'גושים' גושים שיתגוששו; רוסיה עושה עכשיו אימונים בפצצות גרעיניות, מרמזת על הבאות וכולי. 

בקיצור אנחנו לומדים כבר מט' (49) שיעורים על התפילות! יש לנו מספיק חומר כיצד להתמודד בכל מצב!! אבל צריך להיות מרוכזים בעניין ולא לשכוח, לא לאבד את העשתונות, לזכור: שיש תמיד לידינו הקדוש ברוך הוא! כן: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט" (תהלים טז, ח) "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי" (תהלים כג, ד) אבל זה כשאנחנו באמת אוחזים בקדוש ברוך הוא! וסומכים עליו במאה אחוז (100%)!! 'אין לנו על מה להשען - אלא על אבינו שבשמים!!' 

אם נתלה באופציות של f35 ועוד כמה טנקים וכמה זה... וכמה סייבר וכמה חרבטיתה... אז זה "בסדר" יהיה "יוֹשִׁיעֵם" אבל עם תהליך ארוך והרבה הרבה... לא רוצה להגיד מה, הרבה-הרבה לא רוצה להגיד מה... ובסוף בסוף: "יוֹשִׁיעֵם" אבל חבל! אפשר "יוֹצִיאֵם" כדאי "יוֹצִיאֵם" נכון? 

אז נודה לשם (כבוד הרב שליט"א שר עם הלומדים הי"ו לאחר תפילת הנץ החמה:) 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'!'.

וכן: 'יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁומְרֵי שַׁבָּת וְקורְאֵי ענֶג. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי'.

לא לשכוח! השבת זה 'מטות' ו: 'מסעי' מעניין על מי יהיה המטות ואחר כך מסעי... 

הריאני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא, בשמחה דאורייתא, 'גומל נפשו איש חסד' דאורייתא, 'כבד את אביך ואת אמך' דאורייתא, לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש ששפתותיו יהיו דובבות בקבר.