לחכם מספיק רמז
אפילו 'שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד' (ע"פ סוכה כא:)
אין דבר כזה שחכם אמיתי מדבר סתם, מספר בדיחות. אין דבר כזה!
אם הוא אומר משהו, יש פה משהו שהוא רומז שהוא אומר, יש מה ללמוד או להתרחק או משהו,
לפעמים זה ברמיזה, תלוי כל אחד.
מה פרוש? 'לְחַכִּימָא זה בִּרְמִיזָא, וּלְשַׁטְיָא זה בְּכוּרְמֵיזָא!'
(לְחַכִּימָא – בִּרְמִיזָא, וּלְשַׁטְיָא – בְּכוּרְמֵיזָא, ע"פ 'מדרש משלי')
חכם מספיק לו רמז, טיפש צריך אגרוף. ככה הלשון של חכמים. די לְחַכִּימָא - בִּרְמִיזָא,
לחכם מספיק ברמז, ולשוטיא – בְּכוּרְמֵיזָא, לשוטה, טיפש, באגרוף.
לא הכוונה ממש, אבל רק אם הוא מקבל 'חלעה' כמו שאומרים, אז הוא מבין. בלי לקבל מכה הוא לא מבין.
אז לפעמים הקב"ה גם נותן מכות לאנשים בשביל שיתעוררו, אחרת הם לא מתעוררים.