חדשות וירוס TV - מהדורה 947 • שיווק הטירוף - חלק ג' • 16-04-2024
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
הפסיכיאטר ג'וזף בידרמן יצר הפרעה והפך אותה לפופולרית, והיא נקראת דו-קוטביות אצל ילדים. הוא אמר שזה יכול להתחיל מהרגע שהילד פותח את עיניו. דו-קוטביות? כלומר, שינויים במצב הרוח? אצל ילדים? לצערי, כן. בתשע שנים בלבד, דוקטור בידרמן יצר עלייה של פי 40 במספר הילדים שאובחנו כדו-קוטביים. רובם קיבלו תרופות אנטי-פסיכוטיות חזקות, שאמורות להינתן רק לחולי הנפש
היא שמן של מושג. אפילו הפסיכיאטר שערך את ה-DSM-4 הודה בחלקו של ה-DSM ביצירת הפופולריות של דו-קוטביות בקרב ילדים.
זה כבר מאוחר מדי, לא? -להרבה ילדים? כן.
ומכיוון שפסיכיאטרים טוענים שאי-אפשר לרפא הפרעת נפש, כמו דו-קוטביות,
הפסיכיאטרים וחברות התרופות יוצרו לקוחות לכל החיים. -נשמע כמו שותפות טבעית. -בהחלט.
חברות התרופות מספקות כספים רבים לפסיכיאטרים בשביל מחקרים, שאז ממציאים עוד אבחונים, שיטופלו בעזרת תרופות פסיכיאטריות.
הפסיכיאטרים ופסיכולוגים קליניסטים הפחות יותר מבקשים למנותקות מנותקות כדי לתת את זה.
לכן, העברה במצב הדייגנוסטי המנותקות המנותקות המנותקות המנותקות.
ההסטרטגיה היא כמה אנשים אנחנו יכולים לדייגנוס עם מבחינת סביבה
שזה גדול כדי להתארגע להתארגע בזה.
המנותקות של זה המנותקות של הדרוג הפרמסטיבי, שאחר כך תהיה התארגעות.
המנותקות האלה המנותקות הרבה כסף ומנותקות את זה לאנשים שתהיה לנהל בשביל להתארגעות את המחקרות שלהם.
אז זה לא מעוניין שהם התארגעו כל כך הרבה חברות התעופות בשביל ה-DSM,
וגם כל כך בשביל המנותקות שלנו.
רגע,
חברות התרופות הסתננו לוועידות של פסיכיאטרים שמחליטות איזו הפרעה תיכנס ל-DSM הבא.
ב-DSM 4 ו-56% מחברי הוועידה היו קשרים פיננסים אישיים עם חברות התרופות,
אותה תעשייה שעמדה להרוויח מ-115 הפרעות הנפש הנוספות שהצביעו עליהן.
אז ברור שנראה יותר אבחונים שיטופלו בתרופות.
או לכל אחד מהם רשומים הרבה יותר סימפטומים.
זה נכון, באמת.
יש לנו פרוליפרציה של קשרים שמחוות להיות יותר ויותר מחוותים ומחוותים בשביל המדינה.
-לא נכון בפלנט
שאין אצל איזשהו קצת,
אם לא כמה קצות,
בשביל או בשביל יחד. זה חלק מהאנשים.
אבל לומר שבשביל שיש את המחוות הזה שאתם עכשיו נמצאים...
אם אתה לוקח איזה אדם באינדיה שמחוות עבור בשביל ומדיד 17 דקות בפעם,
מכים
בוודאים ומתאים באיזשהו ספירית או דיסציה או דיסציה או פרקטית, אז הוא יכול ללכת על הארץ ב-100 מילים לישראל אנשים שם לא מפרסמים או אינדיבידולים,
הם מעבירים אותם כאנשים בפרקטיביות רליגיות.
אבל פה,
אם אתה לוקח את אותם אינדיבידולים באינדיה,
ואם אתה לוקח את הקמפוס באמריקה,
הם יחדשים ברגעים להתביאו לישראל בשביל פסיכטרית בגלל שהם מתפקדים פסיכוסית.
זה מסוגע בקולציה. -מה, אנחנו רוצים לנסות בכל מישהו? כל אחד יצא מהם? מה,
אנשים שיש קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת?
אתה רוצה לנסות בכל תשת המחוות של אברנד אז אם אתה יכול לנסות כל קצת קצת קצת,
אז אתה יכול לנסות בכל תשת המחוות של קצת קצת קצת קצת קצת.
ואם אתה לא מתאים לאף אחת מהקטגוריות האלה,
יש עוד אחת שהם יכולים להכניס אותך אליה.
ברור.
-מה מה זה אומרים שזה?
הם לא יודעו.
זה כאילו כמו שים לכל תשת המחוות. זה קצת קצת קצת על קצות הקצות. יש אפילו קצת אנשים שאינם במחוות אחרות. -זה נמוך לי.
זה מדע די גרוע, עם הקטגוריות שלך הכל כך רעועות שאתה צריך קטגוריה מגוונת שתכלול את כל שאר הקצוות הרופפים. כן, כמו ADHD ללא הגדרה נוספת,
הפרעת אכילה ללא הגדרה נוספת,
הפרעת מצב רוח ללא הגדרה נוספת.
לא, זה פשוט לא ייאמן.
יש קטגוריה שנקראת הפרעת נפש לא מוגדרת?
כלומר, אנחנו לא מתארים לך את זה,
וגם זאת מחלת נפש.
זה נעשה מטורף עוד יותר. לפי ה-DSM יכולה להיות לך הפרעת נפש שלא רשומה שם בכלל.
את צוחקת, אבל. תקשיב לזה.
הקריטרייה הדיאגנוסטית והקלאסטייה של דיסמי 4 קלאסיפיקציה של חשמות המנטליות,
מבינים קונסנזוס של פורמולציות עכשיו של חשבון הכוונה בתחום שלנו.
הן לא יקבלו,
אגב,
כל הקבוצות שבהן אנשים יכולים להיות נפשו או שיהיו תושבים לטופים לתחום רשומים.
אפילו בשלטון התרגשייה של ההבדלגה,
זאת אומרת בעצם שאנחנו מנסים לתת דייאגנוסיה לקבל
את כל הסיסיונות של כלום שיש מישהו משחק עליהן,
שזה, עוד פעם,
מתחילה לצד איך שהדייאגנוסטיות מתחילות.
ה-DSM הזה לא דומה אפילו לרפואה, נכון? לא, זה רק שיווק.
אבל משהו מפריע לי עדיין.
אם טיפול פסיכיאטרי הוא כל כך ארוך, יקר ולא יעיל...
אני יודעת.
מי יהיה מוכן לשלם כאלה כמויות מופרזות של כסף לטיפול פסיכיאטרי שנמשך ונמשך במשך שנים,
וברוב המקרים לכל החיים, בשעה שהתוצאות גרועות כל כך?
בדיוק.
מי משלם עבור זה?
לרוב חברות ביטוח ממשלתיות ופרטיות.
נכון, הביטוח.
הלובי של תעשיית התרופות הפסיכיאטריות היה אפקטיבי בהעברת חוקים שמאלצים את חברות הביטוח לספק ביטוח בריאות נפש השווה לביטוח רפואי רגיל.
זה נקרא שוויון לבריאות הנפש, נכון? נכון, אבל מבחינה כלכלית זו קטסטרופה.
אז הוא צריך להשתמש לך את הקטגוריה הזו בשביל לתת עבודה.
ה-DSM
באמת צריך להיות נורא לדבר על איך להחליט את המשחקים האחרונות,
איך לקבל משכנות מהמשחקים האחרונות.
זו סטה של קודות,
ויש נקודת כלל,
וזה נקודת על המשחקים האחרונות, ואז אתה מתחיל לתת עבודה.
ה-DSM מתחילה עבור לסיסטם עכשיו,
כי אתה לא יכול לתת ראייה מודלת ממשחקים האחרונות אלא אם זו דיאסטמיה הזו.
עסק מפוקפק, אה?
קלטת.
כל שנה תעשיית הפסיכיאטריה משתמשת ב-DSM כדי לגרוף 100 מיליארד דולר מממשלת ארצות הברית ומחברות הביטוח הפרטיות, וזו רק מדינה אחת.
אני מתחיל להבין עד כמה ה-DSM מגדיל את העלות הכללית של הטיפול הרפואי.
אני יודעת, התשלום הממוצע שפסיכיאטר דורש מחברת הביטוח
עבור טיפול הוא פי שניים מטיפול רפואי כללי.
וזה מגדיל את הסכום שאני צריך לשלם עבור הביטוח. נכון, וזה גם מבז...
מבזבז את כספי המיסים.
תוכנית הביטוח לבריאות הנפש של טקסס כמעט פשטה את הרגל
בגלל סוג אחד של תרופה פסיכיאטרית מאוד יקרה,
שניתנת בדרך כלל להפרעה דו-קוטבית.
וואו, זה הרבה תרופות. בהחלט.
וזה לא נגמר בגלל שהאבחונים של ה-DSM כל כך שרירותיים.
יש בעיה גדולה ויקרה נוספת, והיא הונאת הביטוח.
בתי חולים פסיכיאטריים פרטיים נתפסו על זה שהם התחזו למרפאות להפסקת עישון והרזיה,
כדי לגרום לאנשים לאשפז את עצמם.
ושילמו למגייסים 3,000 דולר לראש כדי להביא מטופלים בעלי ביטוח ממשלתי לפתח דלתם.
והם מחזיקים במטופלים עד שנגמר להם הכיסוי של הביטוח.
וכל זה כדי לקבל כסף מהביטוח?
נכון.
וברגע שהמטופלים נרשמו,
אפשר לקחת כל אבחון מה-DSM כדי לתרץ את מתן הטיפול.
שים לב לקטע המצלמה הנסתרת שצילם מישהו שהתחזה לעובד בבית חולים פסיכיאטרי.
הוא כאילו אינטרוסי.
באמת.
הוא לא פוסליז עוד עכשיו.
הוא כאילו אינטרוסי.
לא יכול להיות שזה אתי.
זה לא,
וזו רק תחילתה של ההונאה.
מטפלים פסיכיאטרים נתפסו גם על זה שהם חייבו חברות ביטוח על האזנה של מטופלים למוזיקה,
צפייה בטלוויזיה או משחקי בינגו.
חייבו על השכמה טלפונית,
כרטיסים לתיאטרון או טיולים בחו״ל.
או שטענו שהם מטפלים באנשים שהיו בכלא,
בקומה או אפילו מתים.
לא.
כמה פסיכיאטרים חייבו את הביטוח על קיום יחסי מיני מטופלים במסווה של תרפיה?
איזה גועל נפש. על פי דבריו של ראש מחלקת הונאה בחברת ביטוח,
היקף ההונאה מוגבל רק על ידי הדמיון.
לא היה לי שמן של מושג על זה.
ואתה לא היחיד.
ההונאות של בריאות הנפש מוציאות במרמה ממבטחים וממשלמי מיסים 5 מיליארד דולר בשנה,
בארצות הברית בלבד. צריך לאסור את הפושעים האלה ולזרוק את המפתח.
האם הזכרתי שפסיכיאטריה גם הצליחה לחדור למערכת בתי המשפט בעזרת ה-DSM?
גם בתי משפט?
כן.
The clinical diagnosis of a DSM for mental disorder is not sufficient to establish the existence for legal purposes of a mental disorder.
That's a very interesting point.
Basically, what the authors are saying here is that the material in the DSM has no
כדי להשתמש בו במיוחדת החלטה במיוחדת החלטה או במיוחדת החלטה.
זה לא צריך להשתמש בו במיוחדת החלטה כחלק מהעסק הזה.
רק רגע.
האם ה-DSM לא ציין כרגע שאי אפשר להשתמש בו כדי לקבוע את קיומה של הפרעה נפשית בבית משפט?
בדיוק. ועם זאת, משתמשים בו כל הזמן.
כן. כמו למשל אי-שפיות כטענת הגנה.
ומהם מאבקי חזקה? התחייבויות אזרחיות? צוואות?
קראתי על פסיכיאטרים שמופיעים בבית משפט משני צידי המתרס.
כל אחד משתמש ב-DSM כדי לחזק את הטיעון שלו.
עם זאת, שניהם מתקבלים על ידי בית המשפט כעד מומחה.
זו סתירה מוחלטת.
זה לא תמיד היה ככה.
אה, אה, they are,
by...
קונקקטים, these...
cycle-babble words.
it makes it seem like there is something there that may not be there.
The courts have allowed all this junk science
to comment with the courts and they've made case law on it,
and once the case law is made, we're stuck with it until it gets overridden.
They come in with tests, they come in with their,
uh,
דייגנוסטי קטגוריסטים from the DSM,
and they say, we've done tests, we've determined that this person has this numbered malady and therefore they do.
And there's almost no way to pry a judge out of accepting that.
When a psychiatrist makes a diagnosis in court,
is that the person is sent to a mental institution deprived of liberty and we have no idea whether he's guilty or not.
על סמך אבחונים של ה-DSM,
מישהו מאושפז בכפייה במוסד פסיכיאטרי כל
ארבעים שניות.
זה פשוט נורא.
וכל אחד, בכל רגע,
יכול לאבד הכול בגלל דעתו של פסיכיאטר.
תקשיב לזה.
גיד שונה, תקשיב לזה.
אז היא פרסקה מזייבאן.
טוב, לאחר כך,
אני חושב שזייבאן אין דבר כזה אבל כזה באמת פרסוק,
אנטי-דפסק, נקרא well-butrin.
כן, תקשיב לזה.
אבל אני לא יודעת על הקול.
אני רוצה להגיד, הקול.
הקולות האלה הופסקו כאשר אני התחלתי לקחת את זייבאן.
אני הייתי בטוח וסובר
לגבי 18 שנה.
אתה יודע, פשוט לא נכנסתי לזה.
אבל משהו על זה,
אני התחלתי להרגיש את הקולות לדריך עוד פעם,
וחיים שלי נפלו.
דיבורס, רלאפס.
אז אחרי,
סבלתי,
כשהייתי בטוח של רלאפסק,
רוצה לקבל את המטרח שלי ואת החיים שלי.
ומתח את המטרח הכי גדולה בקולות,
אתה יודע, הוא אחד הפסקייטים הכי גדולים הכי גדולים.
ובעלאפסק,
קיבלו את הבטח,
היה קולות בקולות,
לפני שאני לא סובב בטוח.
ולאחרונה שאני יודע,
כל עלייה שהאנגד יכולה להיות אפילו לקחת ממני.
ואתה לוקח יותר עלייה כאנגד משל שאתה לוקח בהם כקרימינל.
אני אומר, אתה מזלחץ מכל הכסף.
אתה לא יכול להשתמש בקונטרקט.
אתה לא יכול להשתמש.
אתה לא יכול להשתמש.
אתה לא יכול אפילו לחזור על הסיסטמה
שהיא לא מבינה לך בצד הזה.
זה היה כל מיוחד על הדייגנוסי הפסיכיאטריסטי,
שלא היה לוודא אותי.
לא ייאמן.
הוא רק ניסה להפסיק לעשן, במקום זה הוא קיבל אבחון פסיכיאטרי,
וזכויותיו נלקחו ממנו.
הוא גם איבד את כל הכסף שלו,
שלא לדבר על זה שהוא נכלא במוסד לחולי נפש.
אבל אם אתה חושב שמה שפסיכיאטרים עושים לאנשים במערכת בתי המשפט הוא גרוע,
חכה ותראה מה קורה למשפחות.
רק במקום המקום של מדינת מססצ'וסטס, יש 11,000 ילדים
בקפטיבות שהם מפסיקים מהחולים בכל מקום שבו.
כמעט כל מהחולים האלה הם נפסיקים.
המשפט שלנו,
המשפט של ילדים וחולים,
מיוחד שהם נפסיקים 88% מהילדים שהם נפסיקים מהחולים.
הם מסממים 88%?
זה כמעט בלתי נמנע.
וזה רק קצה הקרחון.
ברחבי העולם פסיכיאטרים משתמשים בבתי המשפט באין-ספור דרכים לשלול מאנשים את זכויותיהם ולהרוס משפחות.
תראה את זה.
פסיכיאטריסט
שעל פיירס דטרמנט
עבודה של האנשים.
זה כמו משנה בסיסטמטריסט שהם מפורסים לך לבחור את כל הטבעות הפסיכולוגיות האלה ואתם צריכים לבחור מיליוני דולרים,
אבל בסופו של דבר
זה לא הופך לקבוצה, אין דבר כזה.
הם אמרו לי,
דב, אתה חושב שיש לך לתת את האנשים להחרד מדיגנות
או
הם הולכים את האנשים לבחור את האנשים ולהוצבים להם הביתה שהם יחרדו לבחור את האנשים.
וכן, תודה רבה,
בעצם הם אומרים, תודה רבה לדב, לטווח לתת האנשים לחרדו, אבל הם יחרדו לכל בסדר-היום.
אדוני היושב-ראש,
אלא שהיא תביא מדיקה.
ריפטו אותך, באמת.
את כל החיים שלך
נכנסו ככה,
ואתה צריך לחלוט כל יום להביא אותם.
זה היה מאוד נורא.
אבל הוא לא יכול.
כן, יש רק איזו חייבה.