שיווק הטירוף - חלק א' • מהדורה 945 • 14.04.2024 - חדשות וירוס TV
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
החיים הם הרפתקה אמיתית, לוהטים, מהירים. איטיים או עצובים. ולפעמים יש בהם עליות בירידות. אבל על פי הפסיכיאטרים, כל חלק מהחיים יכול להיות מתויד למחלה נפשית. -באמת? כמו מה למשל? בוא נגיד שאתה מצוברח בגלל פרידה לא נעימה. ובכן, אפשר לתייג את זה כדיכאון. מה אם אתה לחוץ לפני שאתה הולך לדבר בפני קהל? -הפרעת חרדה. -ואם אתה פטפטן ומאוד פלטם? -מאני. זה נשמע קצת מטורף.
-כמה אנשים יודעים שאני הייתי דייגנוס עם דיסאונות המנטל?
דיסאונות המנטל?
אז יחד, על הטבלתי, אבל אולי אחד שאני יודע שאני יודע שהוא דייגנוס במדינות המנטל? -כאילו אחד. אז כן, אולי שתי או שלושה אנשים, אולי אולי במחלקה של שלושה. -4, 4, 5, אולי 5, 6, 6, 7, 10. זה לא נכון. -20, אבל 30. -כאילו תהיה ב-100, בטח.
הנגד האחרון של אנשים שאני עושה שאני, ובשביל שלי, ההחזקה של דיסאונות המנטל? -100 ל-150, ואני 23 שנה אחת.
וואו, אבל מאיפה מגיעות כל ההפרעות האלה? מהמדריך לאבחון וסטטיסטיקה להפרעות נפש של הפסיכיאטריה.
יש בו 943 עמודים, והוא כולל את הכול, מדיכאון וחרדה לגימגום,
התמכרות לסיגריות, פחד מהכבשים, סיוטי לילה,
בעיות במתמטיקה ואפילו הפרעת ינקות.
הם נתנו אינטרפטציה חדשה לכולן, והרבה מהן מתויגות באופן מסולף כמחלות מוחיות. -אבל לאנשים יש בעיות רציניות בחיים. -בהחלט, אבל הפסיכיאטרים מפחיתים אותן בכך שהם אומרים שהמוח שלך לא בסדר. -אני רוצה להבין את זה. לפסיכיאטרים יש ספר על בעיות החיים שמקבלות אינטרפטציה חדשה בתור הפרעות נפשיות? נכון. -וואו, בטח יש לזה גיבוי חזק מהמדע. היית מצפה לכך, אבל זה לא. הפסיכיאטרים הודו בזה בא�
קומדעות של אנשים שיש להם אופציה פוליטית, ואנשים שיש להם בייסים ואופציה פוליטית,
אז אין כאילו כך הרבה בדעות ב-DSM כפי שיש. -כן, כמו שאנשים קיבלו בוודאי, אנשים קיבלו בבית, שהם החלטו שיש משהו שיש בו, אז הם היו לגבי את הקומדעות. יש לזה כאילו קיבלו בזה, יש לגבי כמה תוצאות,
ואם כשאתה שכוח שלהם בדעתך, יש לך דייגנוזיה.
-DSM זה לא סיסטמא ראשון או דייגנוזיה. - הרבה מהדיסודות שיש בו לא לא היו לגבי רגועות. זה רק הכול הכול שיש לנו, אבל זה לא מיוחד.
זה כל כך חשוב, שאם אתה נותן לי פאנט ול-DSM,
אני אכן ל-20 דייגנוזיות שלו פאנט. -אתהם צריכים לקבל את זה עם גבי של סולטם.
זה בעצם יקבל יותר ויותר מוצלח.
אנחנו נמצאים עם דייגנוזיות על בסיסיון של צ'קליסטים בסיסיון ומסיסיון, שמתחם אותנו כאילו, כמו שאתה אמרת,
בשביל המדינה, כי לא יש לנו תוצאה ביולוגית.
מדהים! חוסר המדעיות ב-DSM הוא בעצם סוד גלוי.
הנה מה שיש לכמן שהיא מקצוע לומר על זה.
הם לא מתבדלים על מספר מספרי מדעים. זה כאילו שקל אחד בלת על שקל אחד שקל אחד בלת על שקל אחד שקל אחד. זה חשוב, וזה חשוב,
שזה חשוב בזמן חשבילה בזביזי הסברות של חשבון קריטי. אם אתה רק לוקח שקל אחד של חשבון התבחורי,
החשבות שלא יקבלו, אתהוא חושב שזה לא חשוב, אז זאת אומרת שהאורגניזם חשב, כיום שיש לך קרישה חשבות חשבות,
הם לא חשובים. -זה באמת חשבון חשבות בגלל שזה חשבון על לא סולידה.
זה חשבון לקבל אפשרות לגיטימי,
שמספר לגיטימי, אבל כל מיני חשבון תראה שזה יהיה לגיטימי.
רגע, אז אם ה-DSM לא מבוסס על מדע, על מה הוא כן מבוסס? זה התחיל בתור רצונן הפשוט של הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה להיות מקובלות על ידי רפואה קונבנציונלית.
מעולם לא שמעתי עליו.
אמיל קרפלין ידוע בתור אבי הסיווג הפסיכיאטרי.
הוא היה האדם הראשון שסיווג את מה שהוא ראה כמחלות ביולוגיות במוח.
הן היו דימנציה פרקוקס, שנקראת עכשיו סכיזופרניה,
מאניה דיפרסיה ופסיכוזה פרנואידית.
כולם מושגים שעדיין קיימים היום ב-DSM.
זה הכול?
שלוש הפרעות?
כן, רק שלוש, אבל במהרה השיטה של קרפלין נעשתה מאוד פופולרית.
תקשיב לזה.
אז במהרה 1950 היו דיאגנוסטיקה העבודה וסטטיסטית של דיאגנוסטיקה של דיאגנוסטיקה.
יש הרבה סטטיסטיקות בבוקר.
הדיאגנות עובדות בעצם כאיובימסם לדיאת אילונה.
זו הייתה בו שקטלוגות דיאגנות דיאגניות
עליהן אי אפילו לא היה מושג העלון הפרימיטיבי הזה היהיה באורך של
130 עמודים והוא מנע 112 הפרעות נפש.
הוא היה קטן לעומת ה-DSM הנוכחי, אבל הרבה יותר גדול ממה שקרפלין העלה בדעתו. -למה כל כך הרבה? -כי ככל שהפסיכיאטרים הגדירו יותר ויותר דברים מהחיים בתור חריגים,
הם יכלו להשיג סכום עצום מכספי הממשלה.
הגדירו את החיים? למה את מתכוונת? דברים כמו עצירת נשימה, גסיסת ציפורניים, מציצת אצבע, הליכה בשינה, יעילות נמוכה,
ואפילו הומוסקסואליות. -מגוחך. הם הוסיפו את כל זה כדי להשיג עוד מטופלים? יותר מזה, ב-1968 יצאה מהדורה השנייה, ה-DSM 2, והיא גדלה ל-178 הפרעות,
שוב, כדי לשים את הידיים שלהם על יותר כסף מהביטוח הממשלתי.
כדי לעשות זאת ברחבי העולם, ה-DSM 2 נכתב כך שיתאים ל-ICD,
הסיווג הבינלאומי של מחלות.
ספר שנמצא בשימוש רב באירופה ובעולם כולו, ושמונה, חוץ מאבחונים פסיכיאטריים, גם מחלות רפואיות אמיתיות.
אז ככה ההפרעות הפסיכיאטריות התקבלו על ידי הרפואה הקונבנציונלית.
זו הייתה ההתחלה,
אבל ה-DSM 2 עדיין לא היה מדעי, כי הוא הושפע רבות לא על ידי ניסויים קליניים, אלא על ידי התיאוריות של הפסיכולוג האוסטרי זיגמונד פרויד.
אז היו הרבה נוירוזות בספר הזה, לא?
כן, אבל לא היה שום ידע לגבי מה גרם להם,
והם אפילו לא חיפשו גורם.
רגע, אם ה-DSM לא אומר מה גורם להפרעות הנפשיות,
איך הפסיכיאטרים גילו אותם בכלל?
התשובה עלולה להפתיע אותך.
-New diseases are being invented all the time, and I want to emphasize the word invented,
כי כשזה comes to psychiatry,
מנטל אלנסים לא מתחילים.
הם invented. -the way that the system works בדייגנוסיסט,
is that every few years, a group of psychiatrys,
danset sit around in a room, and vote on new diagnose.
זה מדע?
אני לא מאמין. אל תדאג,
אתה לא היחיד.
-The Seas are voted on?
מה זאת אומרת? -Did you say, are they voted into existence? -I voted as in created. -או,
אדוני. -אני חושבת שזה כאילו רדול. זה נכון שאתה תחזור. -לכן, תמיד לא מבין. -אני לא מבין את זה בכלל. -הנטל אלף צריך להיות בסיסיונות מסיימתי.
אני חושב שזה כל מי בסיסיונות ומדיניות. -אז אני חושבת שאתה תחזור את זה. -גם אני.
זה לא הכול.
לא רק שמצביעים על הפרעות נפשיות שיופיעו ב-DSM, מדי פעם גם מצביעים כדי להוציא אותן.
כך, לדוגמה, הומוסקסואליות הרשומה ב-DSM 1 ו-2 בתור מחלה נפשית.
כך הסביר זאת העורך הראשי של DSM 3, רוברט ספיצר.
Not a mental disorder.
On a vote, essentially, at a conference of the American psychiatric association, it was removed.
Now, did they discover that homosexuality was not a disease through scientific processes?
No.
It was included for political reasons and it was removed for political reasons. And the end result is a vote.
It's a supposed to democracy.
So to call it science is a complete fabrication.
אז ה-DSM הוא בעצם פוליטי, לא מדעי.
נכון.
חשבתי שהפסיכיאטרים רצו להיחשב לרופאים.
אתה צודק.
לכן הם היו צריכים להראות שהמדריך שלהם הוא הרבה יותר מדעי.
והוא לא היה.
אז מה הם עשו?
ובכן,
הם החליטו שהמהדורה הבאה של ה-DSM תהיה שונה לגמרי.
זו הייתה החלטה שתשנה את הפסיכיאטריה לנצח.
ובאמריקה, זו הייתה החלטה של ספיצה באמריקה מאוד קרירה.
הזמן נכנסה לגמרי.
הזמן נכנסה לגמרי.
אז אם הספיצה נכנסה הרבה זמן לעבוד עם אנשים שהיו
נספרים ומספרים,
הדילמות האלה,
הרבהן בעייהם,
עכשיו היו צריכים להיות רדפניים.
והם היו רדפניים כמדיניות.
והחלטה לכך הייתה להתחיל עם מנהל שחלטה את המסגרת הפסיכולוגיה הפרוידיאנית
וקבעו שמעתה והלאה,
האבחונים של הפסיכיאטרי היו אך ורק ביולוגיים.
ואז סוף סוף הם נעשו מדעי.
לא, למען האמת, בכלל לא.
למעשה, ההתנצחויות הפוליטיות לגבי אילו הפרעות לכלול ואילו לא לכלול ב-DSM 3 היו מגוחכות אף יותר.
תקשיב למה שפסיכיאטר אחד אמר על הנושא.
זה יותר כמו טבקה רוקציה וקונפרנסיה קונפרנסית.
וזה מה שאמרה חברה נוספת בצוות מקבלי ההחלטות של ה-DSM.
נראה כאילו היה להם מדריך לאבחון שנראה יותר מדעי, אבל בעצם לא הייתה בו יותר מדעיות מקודם.
בינתיים מספר ההפרעות ב-DSM 3 תפך ל-259.
אבל כדי למכור את הרעיון שפסיכיאטריה היא מדע רפואי אמיתי,
הם היו צריכים לפברק את זה עם תיאוריה שבאמת נשמעת מרשימה ומדעית.
וואו, איזה חוסר?
תאוריית חוסר האיזון הכימי, התאוריה הזו הוצעה ב-1965 בניסיון להסביר שייתכן שדיכאון
נגרם מחוסר איזון של חומרים כימיים מסוימים במוח.
תרחיבי בבקשה.
ג'וזף שילד קאו פיתח תאוריה הטוענת שכיוון שתרופות פסיכיאטריות משנות את הרמות של החומרים הכימיים במוח,
מן ההכרח שמחלה נפשית נגרמת בגלל חוסר או עודף בהם.
זה לא היגיון הפוך?
ועוד איך.
זה כמו להגיד שאם אספירין מפסיק כאב ראש, אז כאבי ראש נגרמים בגלל מחסור באספירין.
אה, הבנתי.
אבל זה היה משכנע מספיק כדי לתת לפסיכיאטריה ול-DSM 3 הילה שטחית של מדעיות.
כפי שרוברט ספיצר אמר,
אז זה עבד.
כן, ומאז פסיכיאטרים ותעשיית התרופות קידמו ללא לאות את התאוריה של חוסר האיזון הכימי,
גם לענף הרפואה וגם לציבור.
אז אותך תמיכו.
תחשוב לדוקציה. תשאל אותך איתך למחסור בגלל מצדיס העבר של המשכנעים בגלל החיסונים.
תשאל אותך לחיסין פרסטיה.
אתה זוכר לפסיכולוג של תאבי,
ואני אומר לכם,
בגלל, אתה תסביר מה יחד שעולים לישראל שלך,
והספציות הבאותיות, ואני אומר לך, אז ברור לכבי שאתה בתנאי,
ובוא נכח להשתיע לך על פרסקיפטיה.
האמת היא שיש איזה דבר אחר כך כך כך כך של קניין.
There's no test out there that they can depend on that tells you you have a chemical imbalance. There's actually, in fact,
dozens of studies showing that there isn't any measurable imbalance.
So Sochakajas will explain to the patients all the time that this is just like diabetes.
With diabetes, you have low insulin,
we have to readjust the insulin level.
In depression, you have low serotonin,
we have to adjust the serotonin level.
אבל בעצם, אנחנו כבר הראווים שאין שום דבר עם סרטון הלבלס.
זה ממש לאורך,
מסתובבים מהאבדלים שלנו.
היה פסיכיאטריסט,
הוא אמר,
בפרופסונל שלו,
האנגל שלו היה ADHD,
כמיכל אימבלנס של הבריאות.
וכשהוא שאל את המחאה על המחאה, כמחאה על המחאה של המחאה,
הוא שאל אותם אם הם עשו את הMRI,
הוא אמר, לא.
הוא שאל אותם אם הם עשו את הMRI, הוא אמר, לא.
הוא שאל אותם אם הם עשו כל מיני בודלי פלואיד שקט נכון למדינת המדינה להראות
שהאנגל שלו היה אימבלנס של הבריאות. הוא שאל אותם לא.
וכשהוא שאל אותם איך הוא עשו את הדייגנוסייה הזאת,
אימבלנס של הבריאות,
הוא שאל אותם שאלו שהאנגלו ומבחירו את האנגל שלו שעוד שעה,
וחצי השעה הוא עשו את זה.
איך אתה מתקדש בדיאגנוזיה של כמיני ובזלחם של החיים
כשמדברים עם אדם
ומבחינים לו
שני שעות.
אתה לא,
אוקיי? זה פשוט עבודה.
וואו, זה אמיתי? תראה בעצמך.
הנה מה שקרה כשאדם עם מצלמה נסתרת הלך לכמה פסיכיאטרים וביקש מהם שייתנו לו בדיקות למחלת נפש.
לא שאני מבחינתי לזה כמה פסיכיאטרים.
אז אתם מבחינים את המחקרות,
לא, המחקרות המחקרות הן מיוחדות,
זה רק בסיטואציה של סטרס,
זה פורמל,
זה פסיכיאטרס.
אבל אני אומר, איפה באמת אתה מבחינת את זה?
אני מבחינתי לך את המחקרות.
אין צורך לדיקות, ואין צורך לדיקות שיש לדיקות אחרת.
אז זה מאוד קצר לעשות את המחקרות,
כי מה שקורה עכשיו, זה יקרה פה,
ואנחנו פשוט לא יכולים להתחיל ולהביא איזה מישהו ולהסתכל על משהו אחר.
עכשיו אנחנו לא נותנים לי עבודה,
אבל זה לא נכון.
שהדייקות הזאת לא טובה.
הדייקות הזאת בין שירות,
אני לא יודעת אם אני אבחון פסיכיאטריי,
אבל אני לא אבחון פסיכיאטריי כי אני לא אבחון פסיכיאטריי כי אני אבחון פסיכיאטריי מבוסס אך ורק על דעה אישית?
לא משנה מה הם יעשו, הם טועים.
ה-BBC בבריטניה עשה על זה תוכנית.
עשרה מתנדבים,
חמישה מהם נחשבו לנורמליים וחמישה אובחנו בעבר כחולי נפש.
הם נבחנו על ידי שלושה מומחים הידועים בתחום בריאות הנפש,
שהיו צריכים לזהות מי זה מי.
תסתכל.
אתם היו דייגנוסים עם דיסור הדיסור הזה.
אתה רומם.
אנחנו חושבים אם באיזשהו קצת בחיים שלך,
אולי אם אתם פסיכיאטריי מפסיכיאטריי
נפשרים משמעותיים או משמעותיים.
לא.
לא כל כך. אתה רומם. אוקיי, אוקיי.
טוב, זה ממש לא מודעי. אתה צודק לגמרי.