צריכים לקום ולכבות את השרפה!
היה מלך שלמלך הזה אמרו לו הרופאים: 'שהוא צריך לשתות רק מים מזוקקים!', תמיד שהיה צריך מביאים לו, היה שר שממונה נותן לו מים מזוקקים. והנה פעם אחת (1) פרצה שרפה בארמון! פרצה שרפה בארמון התחילו לכבות עם המים הרגילים את כל הארמון ונותר ככה עוד קצת לכבות אבל לא נותרו מים, מה עשו? הלכו אצל זה השר של המים המזוקקים
ואמרו לו: 'תשמע צריך מים לכבות את השרפה!',
אמר: 'לא! זה של המלך זה לשתיה זה לא לכיבוי...'
אמרו: 'שכל! אם לא תתן את זה עכשיו - לא יהיה מלך ולא יהיה ארמון חייבים את המים המזוקקים!'.
אומר החפץ חיים: 'בני התורה ובני הישיבה - זה המים המזוקקים של הקב"ה! אלה זכים ומזוקקים. יש מים רגילים... כשיש שריפה בהיכל ה' - נתרבו הפוקרים והמורדים, יש שרפה גדולה הדת נשרפת, אז צריכים להשתמש בכל מים שרק אפשר כל אחד כל אדם צריך לעשות משהו לכבות את השרפה, לכבות את השרפה! אבל כשרואים שהשרפה כבר השתלטה יותר מדי וקשה מאוד - גם המים המזוקקים צריכים לכבות. צריכים לקום ולכבות את השרפה. לכן: "עֵת שיש לַעֲשׂוֹת" רק "לַה'" לבדו כש "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ."
פסק הח"ח: להחזיר למוטב כל מכריו!
ממשיך החפץ חיים: 'לפי זה בימינו גם כן, כל איש ואיש שיראת א-לקים נוגעת בלבבו, וכבוד ה' ותורתו יקר בעיניו, ואינו יכול להחזיר למוטב כל מכיריו...!'
שמעתם מה אומר החפץ חיים?
שלמעשה כל אחד מאיתנו חייב להחזיר בתשובה את כל מכיריו!
אומר: 'ולפי זה בימינו גם כן, כל איש ואיש שיראת א-לקים נוגעת בלבבו, וכבוד ה' ותורתו יקר בעיניו, ואינו יכול להחזיר למוטב כל מכיריו!'
משמע, שהוא צריך כל מכיריו, כל מכיריו!
הרב שואל בקהל: כמה מכירים יש לך? חמש מאות (500)? אתה כללת גם את זה מהמכולת וזה מהירקן וזה וזה... ואת השכנים הבנתי, ואת החברים ב'מילואים', יותר! כבר אלף (1,000) הגעת, אם אני אעשה אתך חשבון בדיוק לפי מה שאתה מכיר - גם את הגננת שלך אתה צריך להחזיר בתשובה! זאת אומרת יש לך הרבה מכירים, אז צריך להחזיר את כל מכיריו את כולם.
'אבל אם הוא לא יכול, לא יכול - יראה על כל פנים לְיַחד לו מקום ללמוד תורה עם תלמידים השומעים את דבריו ולזרזם לקיום מצוותיה'.
משהו אתה כן יכול, שנים (2) שומעים לך, על שנים יש לך השפעה? אחד (1) על נער לא חייב אדם מבוגר, נער נחמד רואה בך דמות כלשהי שומע לך בענינים כאלה או אחרים, תקרב אותו תסביר לו תעזור לו תכוון אותו תעשה משהו, תעשה משהו!
'ואל יפול לבבו עליו לומר: 'מה יהיה מאלו התלמידים המועטים? וכי יתרומם כבוד ה' ע"י זה"? - אל יאמר כן! כי באמת ענייני א-לקות אינו כשאר עניינים של מלך בשר ודם כי סוף דבר יהיה שיתרבו ויתרבו ויתרבו ותרבה הדעת עד שתחזור העטרה ליושנה!'...
אתה לא צריך לעשות, לעשות את החשבונות האלה: "מה יצא"? אתה צריך לעשות אפילו באחד (1) בשנים (2) בשלשה (3), כי תהיה בטוח: שיתרבה ויתרבה ויתרבה...!