תזכרו, צריך לבטוח רק בה'
כתב ה"חובת הלבבות": 'לא די שישתף האדם את בטחונו בה' ביחד עם ההשתדלות או הסתמכות על בני האדם, אלא צריך לבטוח רק בה'!
תזכרו את זה, 'רק בה'!' זאת אומרת אל תשתף את הבטחון שלך גם עם זה שאתה משתדל וסומך על בני אדם, אלא רק בה'.
ומביא ראיה: מאסא מלך יהודה שכתוב ('דברי הימים-ב' טז יב): "וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת ה' כִּי בָּרֹפְאִים" והוא נענש על מה ששיתף את הרופאים וסמך עליהם גם כן! אסא המלך היה חולה וכתוב: "לֹא דָרַשׁ אֶת ה' כִּי בָּרֹפְאִים" היה לו אפשרות לשאול ב'אורים ותומים' והוא לא שאל והלך ונסתייע ברופאים, אז הוא נענש בשביל זה. למה? אומר רבנו בחיי: הוא שיתף את הרופאים וסמך עליהם גם כן. וזה ברור שאסא וודאי בטח גם בה' שהרי הוא היה צדיק גמור! וגם מה שהוא דרש ברופאים היה בהיתר גמור, אבל כנראה סמך עצמו יותר מידי על חוכמת הרופאים, אז זאת אומרת כל אחד לפי מדרגתו, ומדרגה של צדיק גמור, אמרנו, שהגאון מוילנא התרעם על אחיו שהוא הזמין רופא הביתה בחוליו, רבנו הרמב"ן הוא ציטט אותו ואמר לו: 'מה לרופאים בבית יראי ה'?!' מה עושה רופא בבית של יראי ה', יראי ה' יודע: שאם בא חולי צריך לחזור בתשובה, לתקן מה שצריך ולבטוח בה' שיסיר את החולי, מה מה-מה, מה? אתה בדרגה כזאת - שלא צריך להזמין רופאים!
אז הוא אמר לו: 'כתוב בתורה: "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כא יט) – 'מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות'.
הוא אומר לו: 'נכון, כתוב: 'שנתנה רשות לרופא לרפאות' אבל איפה כתוב שנתנה רשות להתרפא?! לרופא נתנה רשות לרפאות, זאת אומרת יכול להיות שהוא גם יהרוג את הבן אדם! אבל נתנה לו רשות, לפעמים מתחת ידו של הרופא יכול למות החולה, האם הוא יתחייב בדמו? לא. 'נתנה לו רשות לרפאות' אבל זה בשבילו הרשות, מי נתן לך רשות?!
אז הוא אומר הרמב"ן: 'אלא שנהגו ברפואות'.
פעם לא היה דבר כזה! כל בעיה היו הולכים שואלים את הנביא או 'אורים ותומים' ואז היו יודעים על מה בא החולי, מתקנים וממילא מתרפאים, אבל אח"כ 'נהגו ברפואות' לכן כשחזקיה המלך גנז ספר רפואות שהיה בו את כל הרפואות לכל המחלות - הודו לו חכמים! למה? כי תלו ברופאים ולא צריך את ה' כאילו חלילה! לכן הודו לו שעיני ישראל יהיו אל ה' ולא לסמוך על בשר ודם.
וה"חובת הלבבות" מוכיח: מ'מנהגו של עולם' שמי שבוטח על אדם מסוים וגם על עוד אדם - שאין בטחונו על הראשון חשוב כבטחון.
אם אני, 'אני סומך עליך' כן אז למה אמרת גם לו? אז סימן שאתה לא סומך עלי! מה זה 'בוטח'? בוטח באחד אז גמרנו אתה לא צריך עוד אחד, אבל אם אתה 'מגבה את עצמך' פרושו של דבר: שאתה לא סומך, אתה לא בוטח. אם אתה בוטח בה' אתה גם סומך על בשר ודם?! אז איפה הבטחון שלך בה'?
וקל וחומר מי שסומך על ה' ועל עוד בן אדם, הרי זה סותר את בטחונו ביכולתו של ה' להושיעו, ולכן זה גופא, אתם שומעים? תהיה הסיבה: שה' לא ימלא את בטחונו! כמו שאמר הכתוב: "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ" (ירמיה יז ה)