אהבה, רחמים ודין ביחד
- - - לא מוגה! - - -
הבטחתי לאברהם אבינו
שיהיה לו זרע מיצחק,
ואחר כך ביקשתי ממנו להעלות אותו לעולה. הוא הרהר? לא הרהר.
אמרתי לו,
התהלך בארץ לאורכה ורוחבה, כי לך נתתיה?
בסוף הוא צריך לקנות ב-400 שקל כסף,
עובר לסוחר,
חלקת קבר לשרה, כל הארץ שלו בהבטחה אלוקית.
הוא הרהר?
לא הרהר.
כל מה שאמרתי להם,
ואפילו שלכאורה היה שינויים,
לא הרהרו אחריי.
זאת אומרת,
אברהם אבינו יכול לחיות במצב
מנוגד לגמרי, אהבה ורחמים ודין ביחד.
וככה מצווים אותנו
שאנחנו נתנהג,
שאנחנו צריכים לדעת. עם כל הרחמים והאהבה שיש לנו ללא משנה מה,
פעמים על פי דין,
צריך לוותר על זה.
אני אומר עוד דברים קלים, כן, לוותר.
לפעמים צריך לעקוד.
ראינו את זה גם בשואה,
ראינו את זה באינקוויזיציה,
שאימהות
אוהבות את הילדים
אבל מסרו את נפש עצמן,
והילדים, כמו חנה ושבעת בניה,
וכמו אחרות שבשביל למול את הבן לפני שיהרגו אותו, נאצים וכו'.
הן אוהבות את פרי בטנם,
אבל מצד הדין הן יודעות שמשפט השם קיים עכשיו,
וצריכים לקיים את המשפט. עם אהבה,
דין.
זה זרע אברהם.
בני האדם לא יכולים לעשות את זה ביחד.
כשאנחנו חיים חיי גוף וטבע,
קשה מאוד להשתמש בשני ההפכים האלו.
אבל אם נחיה חיי נפש ונשמה ונהיה דומים לבורא,
ממילא יתבטלו כל הדברים שנראים סותרים ומנוגדים.
הרי מה הבעיה שלנו? הגוף לא מסכים לדברים מסוימים.
אדם,
כשהוא מלא רחמים, הרחמים הם נובעים ממה?
הם נובעים
מרגשות גשמיים בדרך כלל.
השכל הוא יותר קר.
הוא יכול להגיד מה נכון ומה לא, בלי להתחשב ברגש.
אחר כך יש מלחמה בין הרגש לבין השכל.
בדרך כלל כולם מפסידים במלחמה,
והרגש גובר על השכל.
ואז נופלים.
אבל אם אדם ישליט את השכל על הרגש,
הוא יהיה רוחני.