תמצית הלכות שבועה
- - - אין זה התמלול, אלא עיקר הדברים מהספר 'אל תדיחנו' - - -
הלכות שבועת שוא
והנה מי שלא לומד ההלכות, בקלות יכול לעבור על שבועת שוא מפני החוסר ידיעה שלו ולכן נביא כמה הלכות שכתובות בשו"ע יו"ד ס' רלז ומהם נוכל ללמוד מאיזה לשונות צריכים להזהר.
א) האומר אני נשבע שאעשה דבר פלוני או שלא אעשנו הרי זה שבועה ואע"פ שלא הזכיר לא שם ה' ולא כינוי.
ב) אין חילוק אם הוציא השבועה בלשון הקודש או בכל לשון אחרת, כגון באנגלית או ספרדית וכדומה. בכל אופן נחשב לשבועה.
ג) אם מזכיר את שם השם אפילו בלשון לעז כגון דיאו' או גאט אפילו שלא הזכיר בתחילת דבריו לשון שבועה ולא אמר אני נשבע וכדומה אלו לשונות אלא שאמר "האלקים שכך וכך היה וכך היה" או שאמר הרבונו של עולם שכך וכך עשיתי הרי זה שבועה.
ד) השביעו אחד, שאמר לו אני משביעך שתעשה דבר פלוני, או שלא תעשנו וענה אמן, או ענה לו בענין שנשמע ממנו שמקבל שבועתו כגון שאמר "הן" או קבלתי דבריך הוי כאילו נשבע בעצמו, ואפילו השביעו עובד כוכבים או קטן.
ה) האומר אהיה מקולל אם לא עשיתי, או תבוא עלי כך וכך אם עשיתי כך הרי זה שבועה, כי קללה או ארור נחשבת לשבועה ואעפ י" שלא הזכיר לא שם ולא כינוי.
ו) בשו"ת תשובות והנהגות ח א" (ס' תקכה) הביא שיש להזהר מלומר "באמת היה כן" כיון שהקב"ה נקרא אמת. וכמו שנאמר (ירמיה י) "ה' אלוקים אמת". ולכן זהו כדין שבועה.
ז) האומר שהקב"ה עד, זהו שבועה וכן האומר ה' יודע האמת שאני מדבר נכון כל אלו לשונות שבועה.
ח) הכופל דבריו כגון שאמר "הן הן" הרי זה שבועה.
ט) יש למחות באנשים שאומרים "בחיי" או "בחייך" כי יש פוסקים הסוברים שנחשב לשבועה.
כתב בספר ראשית חכמה (שער הקדושה פ' יד) "וז ל: ולפי שאין בני אדם בקיאים בחומר השבועה ובחומרתה הגדולה, ויבואו לסמות עיניהם ולשבע בשקר. על כן התקינו רבותינו, שבית דין שבכל זמן יודיעו לנשבע חומר השבועה ודינה בלשון שיבינהו, כדי לגלות אזנו, ואולי יירא ויסתלק מן השבועה. (ועיין בשו"ע חו"מ סימן פז' ס"כ).
ולכן מה טוב אם האדם יתרגל לומר על כל דבר ודבר בלי נדר, ובזה ינצל את עצמו הרבה פעמים ́ מעון החמור הזה של שבועות. שבועות.