ההבדל בין הדורות הראשונים לדורות האחרונים
(אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים ע"פ חכמת המצפון חומש ויקרא פרשת בחוקותי, לכתבה על המחבר הרב משה אבגי זצ"ל - לחץ כאן)
'הפסוק: "וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל" (שופטים ג, א)
אמרו חז"ל (ילקוט שמעוני שם מ"א): 'בא וראה מה בין ראשונים לאחרונים, הראשונים היו מתנסים ביד הקב"ה: "והאלקים ניסה את אברהם", וכן דור המדבר: "למען אנסנו" "ולמען נסותך", אבל האחרונים נתנסו ביד האומות שנאמר: "ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל"
וצריך ביאור: למה אין הדורות האחרונים זוכים להתנסות ע"י הקב"ה?
בכדי להבין זאת עלינו להבין מה בין דורות הראשונים לאחרונים, ומצינו בגמרא ברכות לה: 'משום רבי יהודה בר אלעאי: 'בוא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי, זו וזו נתקיימה בידן, דורות האחרונים עשו מלאכתן קבע ותורתן עראי, זו וזו לא נתקיימה בידן',
הענין נעוץ במאמר נוסף של רבי יהודה בר אלעאי שם, 'דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון - שערי הבית - כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות חצירות וקרפיפות כדי לפטרן מן המעשר.
אין כאן טענה על דורות האחרונים שהם לא שומרי מצוות חלילה, אלא שחיפשו אפשרות הלכתית כדי להפטר מן המעשר, ובכך נפלו מדרגת דורות הראשונים שהם היו מהדרים להכניס עצמם לחיוב מעשר בדוקא.
העיסוק במלאכה עבור פרנסה אין בו שום רע וההכרח לא יגונה, גם אין טענה על דורות האחרונים שאינם עוסקים כלל בתורה, אלא מהו העיקר ומהו הטפל, מהו העראי ומהו הקבע, והתוצאה שדורות הראשונים זו וזו נתקיימה בידן, שכאשר החשק למצוות הוא מעל לטבע, אזי מדה כנגד מדה היא שזוכים לניסים שלא כדרך הטבע, א"כ דורות הראשונים כיון שליבם היה מסור לתורה ולמצוות, ולא חיפשו להפטר מתורה ומצוות ע"י היתרים, ממילא זכו להנהגה של זו וזו נתקיימה בידם'