קצין משטרה עם 2 שאלות קשות
- - - לא מוגה! - - -
ערב טוב לכבוד הרב. ערב טוב.
אני אבא לרבעה ילדים וסבא לנכד.
השאלה שלי היא שאלה מאוד מאוד,
הייתי אומר, קצת קשה,
שאלה שאני מכבד בה כבר 30 שנה.
מצד אחד אני אקצה משטרה ומצד שני אני משתדל לשמור מצוות.
בוא נאמר בפשיטה, זה איזשהו מקום של קונפליקט. סתם דוגמה,
שצריך לקבל החלטה, נניח, לפתור למישור רשיון נהיגה,
או שיקבל דוח תנועה כזה או אחר.
אני אדבר בטלפון, זה 1,000 שקל. מצד שני,
משפחה, פרנסה וכו'.
זו שאלה שבאיזשהו מקום אנחנו צריכים לשמור על גבולות גזרה.
מבחינתי, השאלה המרכזית,
איך אפשר, אין פתרון בית-ספר, זה נכון, ואתה צריך תמיד, כמו שכאן נאמר, מצד אחד המצפון, המוסר והאמוציות,
מצד שני הרציונל והשכל.
זה קונפליקט אחד.
שאלה שנייה, והיא שאלה מאוד מאוד נוקבת,
אבל לפני כן אני חייב להגיד שאתה עושה פשוט עבודת קודש.
ובכל אופן, מה שמלווה אותי לעבודה ולוקח אותי הביתה ומחזיר אותי הביתה,
זה הקלטות שלך, שאני מסוגל לשמוע אותן יום-יום.
תודה.
אני מבחינתי מרגיש
שהמקום המתאים ביותר, או בוא נאמר היפה ביותר שבו אני נמצא, זה רק בית-הכנסת,
ושאר המקומות זה איזשהו מגרש משחקים שבו אתה צריך לשחק בו.
נכון, ואיך לחבר אליך את האנשים.
והתפילה זה החיבור האמיתי.
השאלה שאני שואל היא שאלה מאוד מאוד מרכזית,
ואני אתן סתם דוגמה שהיא מאוד נוקבת,
שאולי תקרין על הכול, ובזה אני אסיים את מה שיש לי להגיד.
השאלה שלי היא שאלה פשוטה,
ואני אקח דוגמה שהיא למעשה גם התנתקות וגם התחברות.
אריאל שרון, שיהיה בריא ויזכה ויחיה, בעזרת השם,
יש איזה מצב לא ברור.
לכאורה, הוא לא חי ולא מת, הוא נמצא באיזה מצב מסוים.
האם צריך ליצור איזה תיקון מסוים לגבי אותו אדם שיש לו מצד אחד זכויות
ומצד שני חובות, וכל אחד יודע על מה אני מדבר?
איך אנחנו כעם שערבים זה לזה יודעים לעשות את זה לפלטפורמה שאותו אדם יחיה?
טוב.
לשאלה הראשונה שלך, מה עושים עם רפורטים ופלאפון בנסיעה,
ואיך זה מסתדר עם התפקיד,
ומוסר בדין,
אז ככה, אם החוק נותן לך אפשרות להקל במקרים מסוימים,
והוא נותן,
אז אתה צריך לשקול.
אם אדם נוסע בצורה שהיא פזיזה ומסכן את חיי האדם,
אין לרחם עליו.
אבל אם זה מה שנקרא ביידיש פלטה,
אז אפשר, אתה מבין, לוותר לו.
בפרט
שהוא ירגיש חייו, כי גם לאדם יש לפעמים,
אני לא אומר שהוא יפסיק כבר לדבר,
הוא יסתכל יותר אם מסתכלים עליו.
אבל גם זה טוב, אתה מבין? זה יקטין את הכמות
של השימוש בפלאפון,
ואולי הוא יתעסק אחר כך דרך דיבורית או בדרך אחרת.
קח אוזניה וכו'.
זה לגבי זה, ובכל דבר כזה, מקום שמניחים לך את האפשרות,
מניחים.
אתה לא שאלת אותי על חילולי שבת או דברים כאלה, אז אני לא נדרש לענות.
עכשיו לגבי הדבר השני,
תראה, עם שרון יש בעיה, לא רוצים אותו בארץ ולא רוצים אותו למעלה.
ובינתיים
הוא שוכב במצב כזה.
יש כאלה שמפרשים שזה שמשאירים אותו במצב הזה,
הרי אם זה היה סתם בן-אדם,
היו מבקשים מהמשפחה לנתק ממנו מזמן את המכשירים, נכון?
אז יש כאלה שאומרים שמשאירים בכוונה את המצב הזה כי מישהו מרוויח מזה. מקבלים הרבה כסף. משכורת של ראש ממשלה שבמצב הזה היא עשרות-אלפי שקלים רבים,
ומישהו כנראה דואג שלא יינתקו. איך לא קם קול קורא ואומר, אתה מבין?
צריך לנתק.
לקום עם מצב כזה ולחיות,
הרפואה לא מכירה.
הרי ממליצים לכל אבא ולכל אמא טובים, תנתקו.
למה פה במקרה הזה לא מבקשים לנתק? כמה שנים כבר?
למה לא מבקשים לנתק?
מה העניין?
יש איזה עתיד? יש איזה ספק? יש איזה משהו? מחכים לאיזה תרופה?
מחכים לכלום.
לא ברור.
אבל יש איזה חשבון, והוא לא החשבון הבריאותי.
נכון?
עכשיו, אני גם לא רואה שמישהו אכפת לו בכלל להתפלל עליו.
לא ראיתי שהילדים שלו מארגנים איזו עצרת של חזרה בתשובה או משהו לרפואתו, לישועתו, פדיון נפש, משהו, אתה מבין?
שום דבר.
אז איך אתה רוצה שהוא יקום?
זאת אומרת, אם יש סיכוי אחד שהוא יקום,
זה רק אם באמת, כמו שאתה אמרת, שיעשו למענו דברים של
זכויות, ליצור זכויות.
לא דווקא שהוא יקום, יכול להיות שהוא ימות.
אבל על אחד משני המצבים הוא ודאי עדיף, על המצב שבו הוא נמצא.
אף אחד לא אכפת לו,
חוץ מלדבר ולשאול וזה, אבל במציאות, בפועל, אין אנשים שבאמת אכפת להם.
אין.
וזה העונש הכי גדול.
זה הבושה והביזיון והקלון הכי גדול לאדם,
שאף אחד לא דואג לו כלל וכלל.
ואתה אומר, יש לו זכויות.
אני נוטה להאמין שיש לו זכויות.
אני לא יודע מה הכוונות שלו, אבל הוא נלחם מלחמות ישראל והתכוון לשמור ולעשות כל מה שהוא יכול, ואנחנו יודעים שהוא היה גם בזה טוב מאוד.
איפה זה?
אנחנו יודעים שהוא גם עשה דברים רעים וגרועים,
ולא מאינטרסים ושיקולים אמיתיים.
אבל איפה הצד של החבר'ה שאוהבים אותו?
ואיפה הם שצעקו,
איך קראו לו? שרון, מלך, מלך, אני יודע, כל מיני שמות.
איפה הם?
בואו, תפעלו, תעשו משהו.
אתה רואה, יש פה יהודי, רוצה לדבר, יש לו מישהו חולה, הוא בא עד לפועל, הוא מקומי ומחוץ למקום.
כל ערב מגיעים מכל הארץ אנשים מכל העולם, מבקשים רפואה, ישועה, מוכנים לעשות,
לקבל קבלות, לעשות כל מה שרק אפשר
בשביל שיצילו חיי אדם אחד,
לא מפורסם, ולא גדול, ולא חשוב, ולא מנהיג, ולא כלום.
ופה דממה.
איפה הממשלה?
איפה הקבינט שהיה כל הזמן?
איפה כל האנשים שהיו אתו כל היום?
תודה רבה. ברשותך, אני חושב שאנחנו לא צריכים לשאול את השאלה מי עושה מה, אלא אנחנו כולנו,
ואני אומר על משפט שמפתיע,
הרי אנחנו לא יכולים לקיים תרי״ג מצוות.
וסתם דוגמה, לכמת אהבה אי-אפשר.
נכון.
כלומר, ואהבת בכל עבבך ובכל מאותך.
מה כשאומרים, יכול לקיים ברית מצוות, אבל לא תרי״ג מצוות.
ואני אומר שאם כל אחד יסתכל איך הוא יכול לתרום את התרומה,
גם אריאל שרון, כי אריאל שרון נולד תינוק,
ותינוק הוא משורש תיקון, וכל אחד אפשר לתקן אותו.
ולבורא עולם יש כל המפתחות,
ועם אנשים כמוך ואחרים יש את אותם צינורות שיכולים לתת שפע,
וגם אותו להביא למצב אחר.
אתה יודע מה? בשביל הבקשה שלך.
אני מבקש,
כאחד שהיה בצבא, ואתה היית בצבא, וכל אחד כאן היה בצבא,
תן לו את הברכה, ובעזרת השם שיהיה בריא.
אז אני אגיד לך ככה,
אני מבקש מהשם יתברך,
שיעשה הטוב בעיניו מהרה,
בשביל שלא יישאר במצב זה.
תודה רבה. אמן. תהיה בריא.
תודה רבה.