הכרת ההשגחה בחבלי משיח | הרב אמנון יצחק שליט"א

(אין זה התמלול! אלא עיקרי הדרשה ע"פ הספר 'מכתב מאליהו' כרך א עמוד 203)

הכרת ההשגחה בחבלי משיח מכתב מאליהו כרך א' עמוד 203

א] גדר הניסים הוא שהקב"ה מראה בגלוי את השגחתו באופן אשר כל בעל לב יכיר כי אין זה מקרה טבעי אלא יד ה' נגלית כאן. על כן כשם שיש נס הבא לטובתנו בעוה"ז, כן יש המתגלה ביסורינו כאשר השי"ת מראה השגחתו בגלוי בסייעו לשונאינו, ודבר זה מפורש בתורה "והיה כאשר שש ה'... עליכם... כן ישיש ה'... להאביד וגו'" (דברים כח, סג). פירוש כי ענין הששון והשמחה היינו לצאת להאביד היינו שהשי"ת ממלא רצון שונאינו בלי גבול ומראה ניסים לשונאינו ח"ו.

ב] ודבר זה אנו רואים בחוש בדורינו. בנוהג שבעולם שהמצויינים ביותר בכשרונותיהם וכחותויהם והמלומדים ביותר בטכסיסי הנהגת המדינות הם הנעשים למנהיגי המדינות, כל אחד בפרט אשר הצטיין בו. אבל האם אפשר הוא בדרך הטבע שיקרה אשר חבורת אנשים ריקים מכל הכנה אשר מזדמנים אחורי הריחיים באיזה טבח או מרתף לשתיית שכר כולם בני בלי שם, ופתאום ימצא כי הינה הינם חבורה שלמה של מסוגלים לממשלת מדינות, וכולם אחר כך כחדא ינהיגו אומות שלימות? ודבר זה ראינו בצורר הרשע וסיעתו ימ"ש אשר עשרות שנים היו כולם אנשים פשוטים ככל אנשי השוק מתעסקים בדברים קטנים ופחותים, וכולם נעשים פתאום למנהיגים בהצטיינות יתירה להרע. הלא זה ממש השגחה גלויה ונס לייסרנו ולפקוח את עינינו.

והנה נראה הרבה בני אדם אשר לא יכירו את ההשגחה הגלויה שמראים לנו מן השמיים בחבלי משיח, אלא אדרבה יבעטו ביסורין ומלאים קושיות כרימון להקשות על השי"ת והשגחתו. ומתוך זה מתפקרים עוד יותר לומר 'מקרא הוא', וח"ו לית דין ולית דיין. וענין זה סכנה הוא אפי' למצוינים ביותר המאמינים בה' ובהשגחתו. כי בתוך היסורין אפשר ח"ו שיפלו להרהר אחר מידותיו ית'. וזהו שאמרו ז"ל: 'אמר עול אייתי (משיח) ולא אחמיניה  (סנהדרין צח עמוד ב') ופירש המהר"ל: שחשש שמא מתוך חבלי משיח יהרהר אחר מידותיו יתברך.

אמנם צריך האדם בראותו חבלי משיח שיתחזק הרבה ללמוד מן היסורים הללו לעזוב את כל דרכיו ומחשבותיו והשקפותיו בעיניני חיי העוה"ז וישיב את לבבו לגמרי לעבודת ה', כי בזה יקרב את קץ הגאולה. וזהו אשר ירצה השי"ת שנלמד מחבלי משיח.

יש אשר תמיד ידבר על דבר הכרת הניסים והשגחתו ית' אבל אין זה רק "בפיו ובשפתיו כבדוני וליבו רחק ממני" (ישעיה כט, יג)  אלא אם האדם מכיר באמת אם אמיתת השגחתו ית' וליבו באמת יבחין את הניסים אזי בהכרח  מעשיו משתנים לגמרי מן הקצה אל הקצה. ובזה רגילים בני אדם לטעות בחשבם שבהודעת פה כבר יצאו ידי חובתם, ובאמת רק חרס העלו בידם, והאות, כי אין שינוי עדיין במעשיהם.

ומה נפלא הוא מה שאמרה רחב למרגלי יהושע "ידעתי כי נתן ה' לכם את  הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם... ואשר עשיתם לשני מלכי האמורי... ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש עי' רש"י מפניכם" (יהושע ב, ט-יא).

ולכאורה יש לתמוה למה זה נלחמו אח"כ נגד ישראל, ורק רחב היא היתה האחת אשר עשתה למעשה עפ"י מה שהכירה מניסי ה'  לישראל? אמנם בין כל  אלה אשר רואים הניסים וחרדים באמת מפני עוצם הנהגתו ית' מכל מקום כמעט כולם הכרתם איננה משפעת עליהם לשנות מעשיהם כלום, כי אילו למדו כל כמו שלמדה רחב היו עושים שלום עם ישראל והיו מניחים הארץ והולכים להם, כמו שעשה הגרגשי (שאמרו ז"ל (ירושלמי שביעית ו, א) שפנה לאפריקא).

ואיך היתה האפשרות שיעלה על דעתם להלחם נגד ה' הנורא אשר ראו את עוצם גבורתו וניסיו. אלא זה לאות כי אין זו אלא הכרה חיצונית לבד, שאינה נוגעת לעומק הלב ואינה פועלת למעשה, ורק רחב היא היתה היחידה אשר למדה

באמת. (עפ"י כתבי הרש"ז מקלם, חכמה ומוסר חלק א' עמוד טו).

עוד יש בענין זה חידוש גדול ויסוד מוסד. אם ירגיש האדם בלבבו ויכיר הכרה גמורה את יד ה' בתוך היסורים, ויבחין את הניסים של כדרך הטבע אשר בהם מנהיג הקב"ה את היסורין שבם ייסר את האדם, וישנה מפני זה את מעשיו מרע לטוב לגמרי, כך גם הניסים יתהפכו תיכף, ותחת היותם ניסים לרעה פתאום יהיו ניסים לטובה, וכך מפורש הוא בכמה מקומות כי אם נשוב מתוך חבלי משיח תיכף יתגלה משיח צדקנו לעינינו. והאדם השב מתוך שיכיר ההשגחה שביסורין עולה למעלה למדרגה גבוהה מאוד. הלא כך אמרו חז"ל (מגילה יד עמוד ב') כי רחב הזונה זכתה להנשא ליהושע (עפ"י כתבי הרש"ז מקלם שם). 

אם נחפוץ לדעת את מדרגתנו בהכרת ההשגחה מתוך היסורין, נצא ונלמד,  עד כמה שינינו את מעשינו בהיותנו בתוך חבלי משיח.