חדשות וירוס TV - מהדורה 858 • השואו של ביבי לא חביבי... פם פררם! • 10-12-2023
- - - לא מוגה! - - -
לא חשבתי שאני אגיד את זה,
אבל כשאני רואה עכשיו את התנועות של החטופים חוזרים,
אחד הדברים שאני מרגיש זה בושה. בושה ממש גדולה.
עכשיו, מעבר לזה שאני באמת, אני שמח מכל הלב
על כל אחד שחוזר. זאת הרגשה הכי טובה שיכולה להיות, לראות אותם סוף-סוף חוזרים הביתה,
אבל אני לא יכול להתעלם מהרגש הזה
של הבושה. כשאני רואה אותם מובלים על ידי אותם מחבלים,
געילים שמנהלים את כל ההצגה הזאת של השחרורים,
ואני שואל את עצמי, ככה אנחנו רוצים שישחררו אותם?
כשחמאס בעצם מנהלים פה את כל הפסטיבל הזה,
מי יצא, כמה יצא, איך יצא?
כאילו, כל המלחמה הזאת,
בסופו של דבר, לא הייתה לכבוש שטח.
היא הייתה מלחמה של השפלה.
זאת המטרה שלה הייתה, להשפיל אותנו.
הם חצו את הגדר,
הם אנסו, הם בזזו, הם טבחו,
לא כדי לכבוש שטח, אלא כדי להשפיל יהודים.
וכשעכשיו אני רואה את כל החטופים חוזרים,
וחמאס ככה מושכים אותם, תאומים, ילדים, תינוקות,
מכניסים אותם לרכבים, אומרים להם, תמשיכו לנופף, תעשו ככה, תעשו ככה,
מי מנהל פה הפסטיבל הזה בכלל?
אנחנו רואים. עכשיו,
לדעתי,
זאת לא תמונת ניצחון.
אני שמח, אני שמח מאוד מאוד מאוד שהם חוזרים,
אבל הייתי הרבה יותר שמח
אם היינו ממשיכים לכתוש אותם ולרמוס אותם עד למצב שלא הם היו קובעים את הכללים.
אין משא ומתן.
אנחנו, אם אנחנו באמת חושבים שאנחנו יותר חזקים מהם,
אנחנו לא עושים משא ומתן. מי שחזק לא עושה משא ומתן.
מי שחזק, הוא קובע את הכללים.
ואם הגענו למצב שיש 11,000, 15,000 עזתים מחוסלים,
וזה הביא אותם למשוואה של אחד לשלוש, משוחרר אחד על כל שלושה מחבלים,
אז אולי צריך פי שלושה יותר מעזתים מחוסלים,
50,000 או 60,000 או 70,000,
כדי שהם ירדו על הברכיים,
יגידו, אנחנו מצטערים עליהם שעשינו את זה,
קחו את כל החטופים שלכם עכשיו, בלי תנאים, העיקר תפסיקו.
זאת תהיה תמונת ניצחון, כי זה יהיה להחזיר את הכבוד שלנו, וזאת המלחמה.
המלחמה היא לא על שטח, היא לא על טריטוריה,
המלחמה היא על כבוד,
ואנחנו נחזיר את הכבוד רק כשאנחנו ניכנס בהם עד הסוף,
ואנחנו נקבע את הכללים.
אז כן, אני שמח באמת, בלב שלם על כל מי שחוזר, אבל אני חושב שמישהו צריך להגיד את הדעה הזאתי.
לא ככה מחזירים אותם.
יותר מזה,
כשאנחנו באים ונותנים לחמאס לקבוע את הכללים,
מה אנחנו עושים לחטופים האחרים?
אנחנו באיזשהו מקום חורצים את הגורל שלהם.
אנחנו צריכים לחזור ולקחת בעלות על העתיד שלנו, על הכבוד שלנו, על העם שלנו,
והלוואי והלוואי והממשלה תעשה את זה כמה שיותר מהר.
חזרתי באמת היום לפני כמה שעות מאפטר מהמילואים ואני חוזר עוד יומיים חזרה לשטח,
ואני מוכן להיות שם גם שנה, סליחה, אשתי היקרה.
והאמת, מוכן גם לסכם את החיים שלי.
וכל מי שיצא למלחמה הזאת מהבית שלו סיכן ומסכן את החיים שלו. אבל אנחנו רוצים לראות תמונת ניצחון אחרת. אנחנו רוצים להחזיר את הכבוד שלנו.
אז יכול להיות שמה שאני אומר עכשיו, אתם לא תאהבו במיוחד,
אז אין בעיה שתגיבו פה, אבל אל תשכחו שאנחנו כולנו באותו צד.
אני רואה הרבה חברים שלי עונדים את הסרטים הצהובים, תולים אותם על המראות של הרכב, קונים דיסקיות עם שמות החטופים,
עושים ריצות בסימון שחרור החטופים,
ואני מסתכל על כל הביחדנס הזה, כמה שזה מדהים,
וכמה הסולידריות נוגעת ללב,
אבל יש פה טעות ענקית.
בזמן שחיילים נלחמים בדרום ובצפון ומראים כוח,
העורף בדרך הזו מראה חולשה,
ומראה לאויב שלנו שהוא מוכן לעשות הכול
בשביל להחזיר את החטופים. הוא מעלה את המחיר של החטופים,
ויותר גרוע מזה,
הוא מזמין את הפעם הבאה.
אתם צריכים, כמו החיילים שבחזית,
להפגין כוח,
ולהפגין כוח זה לענות תמידים בסימן מחיקת עזה,
לשים שרשראות בסימן שרפת לבנון,
לעשות ריצות למען עונש מוות למחבלים, במיוחד אלה שנתפסו ב-7 באוקטובר,
להראות לאויב שיש פה כוח
ושלא כדאי להם להתעסק אתנו במטרה אחת,
שיחזירו את החטופים בלי לבקש שום דבר בתמורה,
ושלא יעזו לעשות את זה שוב.
לעורף יש כוח עצום.
תשתמשו בו.
אל תראו חולשה.
זה פונה להנהגה שלנו, ונשמח שכמה שיותר אנשים ישתפו את זה, שיגיע אליהם.
בקצרה, אנחנו פלוגת מילואים, אנחנו כבר שבועיים וחצי פה.
עזבנו עבודות, עזבנו משפחות,
באנו לפה להילחם.
בינתיים כל מה שאנחנו רואים זה שהמדינה תומכת באויב שלנו.
אמרו שיהיה מצור. בינתיים אנחנו רואים רק משאיות סיוע, נכנסות על בסיס יומי.
לא עצרו מים, עצרו חשמל, אולי, בצפון הרצועה.
אני אתמול ראיתי סרטון מבחן יונס, נראה כאילו הם בנופש.
אנחנו לא מרגישים שההנהגה איתנו, אנחנו מרגישים שהעם תומך בנו,
ברוך השם.
-הצבא חזק, העם חזק, וההנהגה חלשה.
ואם משהו לא ישתנה, אני לא רואה שאנחנו מנצחים. אנחנו לא הולכים לכיוון ניצחון. אם אנחנו לא רוצים לנצח, זה פשוט לא יקרה.
בזמן שאני מקליט את הסרטון הזה,
בנינו ובנותינו נאנסים ברצועה.
אדוני היושב-ראש,
חברות וחברי הכנסת, מכובדי,
חבר הכנסת רון כץ אמר שהמצב הביטחוני בישראל הוא הגאוה ביותר בתולדותינו.
לא מלחמת יום הכיפורים?
זה בזה שאתה הולך להיסטוריה. -חבר הכנסת רון כץ, לא, אז מה? זה לא מאפשר לך להפריע.
-לא נטיבאד האשריה.
אני אוכל לך לא להתייחס? -לא.
המצב הגרוע ביותר בתולדותינו זה לא.
חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה.
אנחנו בעיצונו של מאבק נגד טרור,
והמאבק הזה מחייב אותנו כל הזמן
להיות לפני אויבינו, זה לא דבר של מה בכך,
כי אין כוח מוחלט, יש לה כוח יחסי.
והכוח היחסי מחייב אותך גם לחדש,
להקדים את האויב,
ובאופן תדיר, לשנות את המשוואה.
אנחנו משנים את המשוואה.
ביחס לטרור מסביבנו,
אני מדבר על איומים אחרים, גם שם,
אבל ביחס לטרור מסביבנו,
אני מציין שלושה שינויים של המשוואה.
הראשון,
זה מבצע שומר חומות,
שבו החזרנו את החמאס אחורה כעשור.
-טמפרלם.
-השמדנו לו את הזרוע האווירית, השמדנו לו את הזרוע הימית.
-טמפרלם.
בלמנו את מנהרות התקיפה שלו,
עם הקיר הסלאבי התת-קרקעי,
-טמפרלם.
והיכינו במטרו.
אלה עיקר הדברים שהיו לו. נשאר לו
נשק כלול-מסלול,
ובזה טיפלנו, כפי שאתם מכירים, במערכות ההגנה שלנו.
תוצאה מזה עברו כשנתיים וחצי מאז
שומר חומות,
ומספר הטילים והרקטות
שהחמאס ירה משטח עזה למדינת ישראל עומד על אפס.
עכשיו, אינני פותח פה לשטן,
זה יכול להשתנות כל רגע,
אבל זה עומד על אפס, משום שהמכה הייתה מכה שמשנה את המשוואה.
ראיתם את המפה הזו שחילקו לעזתים? כל רצועת עזה חולקה למשבצות קטנות וממוספרות כאלה, כמו גוש וחלקה אצלנו. זה כדי שיקל עליהם להתפנות מאזורי הלחימה, כך מסבירות הכותרות.
אתם מבינים?
ביידן לא מרשה יותר להפציץ לפני ששולחים לשם את חיילינו הגיבורים.
הוא גם לא מרשה לפנות משם את האוכלוסייה.
עד עכשיו,
צהל ישחק עם חמאס מין מחבואים שכזה.
אחת, שתיים, שלוש, מי שבאזור 12, ומי שבאזור 13, ומי שבאזור 15,
הוא המטרה, נא להתפנות,
נא להכין מארבים ולמלכד את הבתים.
אלוף פיקוד המחדל פינקלמן הורה למחוק את הגרפיטי,
כלומר, למחוק את המורל ואת רוח הלחימה של החיילים.
ראש אמ״ן, זה שהתהפך באילת לצד השני, והסביר שחמאס מורתע, מסביר עכשיו שזו לא מלחמה קיומית.
לרמטכ״ל חשוב מאוד לדברר עכשיו מסרים פמיניסטיים במהלך התמרון.
ושר הביטחון ממהר, כמובן, לענות אמן אחר כל גחמותיהם.
וכולם יחדיו,
במקום לפנות את תפקידם למפקדים שרוח החיילים הצעירים מנשבת גם בקרבם,
מכניסים את צהל למשחק מחבואים שאין לו סוף.
רוצים לנצח?
החליפו את הגנרלים הללו עכשיו.
את הידיעה שלפי המשקיעים ביצעו עסקאות חריגות בוול סטריט ערב ה-7 באוקטובר,
על פי החשד מתוך ידיעה שקיבלו מהחמאס על הטבח העתיד לבוא. וככה גרפו מיליוני דולרים,
בתן חודרוף איתנו.
אם זה נכון, זה באמת מטורף.
לחלוטין. מדובר במחקר אמריקני שאכן רואה הבוקר אור בדה-מרקר, ולפיו ב-2 באוקטובר, חמישה ימים לפני השבת השחורה,
מתבצעות בוול סטריט עסקאות מסוג שורט בהיקף חריג. בואו נסביר למה שורטים שלנו.
שורט הוא סוג עסקה שבה המשקיע מרוויח ככל שהמנייה יורדת, במקום ככל שהמנייה עולה. כלומר, אם אתה חושב שיש מדד או שוק או בורסה
שעתידה להתרסק, אתה יכול לקנות אופציות שורט על מניות שנסחרות בה,
ואז ככל שהיא תרד, אתה כסוחר תרוויח יותר. -זה מעניין, לא ידעתי שיהיה דבר כזה. -כן, זה שוק אמור למתקדמים, זה בדרך כלל... -ככל שהמנייה יותר נופלת, אתה מרוויח. -נכון, ואם חמישה ימים לפני השבת השחורה,
בוצע שורט בהיקף מאוד חריג על תעודת סל אמריקנית שעוקבת אחרי מדדי המניות בישראל. כלומר, זה נייר ערך אמריקני, אבל זה נייר שמה שהוא עושה, הוא מפזר את כספי המשקיעים בין המניות המובילות בתל אביב, ומי שקונה שורט על תעודת הסל הזו למעשה מעריך שהמדד עומד ליפול, וליפול לבענק, ולכן... זה קורה ב-2 באוקטובר. נכון, ב-2 באוקטובר.
-למעשה הם מוסתעו ממה יישרי פי ג'זה? -פדל.
-וכדכלה להום הקוראן אין תקטלו או תקטלו וההום יקטלו לו ונקטלו. אני מחכה, זה הינה אשמח. תסבלו על הקוראן. לא יומכים. יא סיידתי. -איזה קלם פי סיאסת תפאדל. יא סיידתי. רג'אין פי סיאסה. רג'אין. הוא כולי קלם טעו ען סיאסה. אהאו. רג'א עליה וסיאסה. תפאדל. דיקטור פייסל,
אנתא תטארף אנא כלאת א-סטטיע אנא תפסול בין אלאיסלאם וסיאסה. -כן. -והאלאיסלאם לא יסדינן ואיננה סיאסה. וישב אנתא דעני אנא אעבר ענאי בטריקה לתאורידו, אנא אעבר פיה. אנא מטסל תדיע לנתא כל. אנא כלאת א-סטיענה אנא תתנאוולי אלאיסלאם ואלקוראן. האלאיסלאם קאלה להום אנא תקטלו או תקטלו, וההום יקטלו ויוקטלו. פאינה אל-ג'דאדה
ואן ילתקו בחורייתיהם אל-עזרע, וכלמה הונה לי, ישראל תסרע להם פי טלביהם.
ואינה אל-חלל פי זאלק אל-אמר,
איזה ארדתם אנת תגיירו מאשר אל-אחדאת.
עלייכם אנת תעידו נזר פי התעלים אל-ארהבייה אל-לתי בינאיידיכם.
עלייכם אנת תעטרפו בחק אל-אחר פי החיית,
ואנת תחתרמו האזה לחק.
-עלייכם אנת תעלמו עטפאליכם אל-חובה ואל-סלאם ולעיש אל-מושטרת ולעמל אל-מוסמר. וענדמה תפעלונה זאלק שיחתרימכם אל-עאלם,
שיירקם בטריקת אינן אסדל וסיירסמוכם בטריקת אינן אסדל.
ענדמה תעידונו סלאמן אל-עלא סיקה באננה ישראל תורידו סלאם.
ולכן תעלמת תתלונה עליה אנפיסכם תלכת תעלים אל-מלא אל-חוקד ואל-דגינה ואל-ארהב,
לא תסתכלו אם תצנעו סלאמה על האחר.
יש לך שתעטרפו בחק ישראל בחייהם ותחתרמו את זה בחק.
בחזון השלום שלי חיים בארץ הקטנה שלנו,
שני עמים חופשיים זה בצד זה,
בשכנות טובה ובכבוד הדדי.
לכל אחד הדגל שלו,
ההמנון שלו והשלטון שלו.
אנחנו גם מכירים שהפלסטינים גם חיים שם,
והם רוצים חולה שלהם.
אנחנו רוצים לחיות חולה חולה חולה עםיהם,
שניים-חולים חיים בטח,
חיים בפרוספירות,
חיים בזכות.
אני מודל את המציאות של שני מדינות של שני אנשים.
אני מוסיף מאות אלפי רדולות וצקפוינות
כדי לנסות את החלטה בזכות הפלסטינית.
אני עושה את ההסכמה לא-מסגרת בזכות החולות בזכות החולות של עשרה חודשים. לא מוסיף פלסטיני לא עשו את זה לפעמים כלום, כלום.
בזכות כזו גדולה,
ישראל מתכוונת לתת פרסטינים בזכות החולות.
אני, בנאומי כאן, לפני ארבע שנים, אמרתי שהפתרון הוא מדינה פלסטינית מפורזת.
תראי, אנחנו מוכנים להכיר במדינת הלאום שלכם,
במחיר גדול מאוד.
זה יהיה הרי תופסת,
היא תופסת שטחים,
שטחי מולדת שלנו, זה לא דבר של מה בכך.
And Israel's
continuous to seek
בזכות היסטורית עם המחירים הפלסטיניים.
שישה פלסטיניות ישראליות,
בזכותי אותי,
הן לא הצלחו בשבילות עם הפלסטינים.
הפייחסים שלי היו מתכוונות לתת פלסטינים,
כך גם אני.
בגלל שאני עומדת
לבזכות של שתי מדינות של שתי מדינות,
אנחנו רוצים חבל שיחד את הקונחלטה בשביל כלום.
הפזדה שלי לא נחשבת.
אני לא מבחן סגנון אחדות. אני לא מאמין שזו סגנון כלום.
אני מבחן את ההזדה של שתי מדינות,
אבל אני רוצה לכם לדעת,
אני לא משתמשתי על החבילה.
אני חושב שיחד לישון של שתי מדינות,
בשביל שתי מדינות.
-כן, קבוצה של מדינות היא מאוד מעוניות בשבילה של החלטה בגלל והחלטה בגללו והחלטה במיוחדת.
מה זכותך לזכות לזכות לזכות הזכות הזאת?
אז אני מבחן את הזכות שלי לשתי מדינות, לגבי שתי מדינות.
אני לא משתמשתי, זה שם.
תראו, אני לא איש צבא, אני איש שיווק, וכאיש ציווק אני מבין דבר או שניים באסטרטגיה, כולל אסטרטגיית משא ומתן.
בואו נתחיל עם קמפיין ההשקה לשחרור החטופים שעושה התקשורת.
עוד 20 שעות לשחרור החטופים.
עוד 14 שעות. אנחנו רואים את זה בכותרות, בהדליינס.
ארבע, שלוש, שתיים, אחד, קודם הילדים, אחר כך הנשים.
שמעתי כבר שאלה שאם לילדה חטופה נשאלה על ידי מראיילת, שלא אציין את שמה.
תגידי, את יכולה לדמיין את עצמך מחבקת את הבת שלך?
ואני שואל, איפה האחריות שלכם? ערוצת התקשורת, איפה?
אתם מייצרים ציפייה אכזרית בקרב משפחות החטופים,
והצפה רגשית גם בקרב הציבור,
באופן שמשחק לידיים של החמאס.
זו לא השקה של אייפון, אתם התבלבלתם.
זה מועד פורמלי של שחרור חטופים מידי ארגון מנוול,
שמשתמש בפורמליות שלכם נגדכם, בקמפיין שלכם נגדכם.
עוד פעם, אני לא פרשן צבאי וגם לא נביא,
אבל תראו את הסרטון הזה, ובואו נדבר עוד כמה ימים.
כגודל הציפייה שאתם מייצרים בשיח התקשורתי הכל כך לא אחראי הזה,
כך יהיה גודל הכאב.
כי לחמאס יש אחלה משרת פרסום בחינם.
אתם, ערוצי התקשורת הישראלים שעושים קמפיין השקה עם ספירה לאחור, או-טו-טו החטופים חוזרים.
פששש.
זה בדיוק מה שהמנוולים רוצים, כי הם ימצאו את הדרך לעכב, להכאיב, להפר את ההסכם, להתבלבל בין המשוחררים, לעורר מניפולציות וקונפליקטים בינינו.
ואנחנו נחווה את הכאב של המשפחות בדרך הכי אכזרית שיכולה להיות.
אחלה חוויית לקוח.
אתם יודעים מה, וזה לא ייגמר כאן. יהיה עוד מחיר, הפסקת האש,
שתימתח כמו קפיץ.
הרי אנחנו כבר בתהליך של החזרת השבויים,
והמשפחות ילחצו, וכולנו לא נרצה לפספס את ההזדמנות.
אבל בינתיים, המלטים שלנו,
העיניים שבשמיים שמאתרים מחבלים שצצים מתוך פירים,
לא יהיו בשמיים כי אנחנו מקיימים הסכמים.
וכשהם לא בשמיים,
אז המחבלים החלאות יוכלו לצוץ מהפירים ולצלוף בחיילים שלנו, שלא יהיו בתנועה, אלא ישמשו כמטרה נייחת.
אני מתפלל שאני טועה,
שהכול יסתדר,
ושהחטופים יחזרו הביתה בריאים ושלמים.
אבל יחד עם זאת,
החמאס לא צריך להיות בעמדה שהוא מכתיב את התנאים.
טוב, זה לא יקרה.
כל עוד התקשורת לא תנהל כאן עבורו קמפיין השקה עם ספירה לאחור, ושצהל ישתמש בכל המשאבים,
כולל העיניים שבשמיים, כדי להגן על החיילים שלנו.
אין בכל!
אין בכל תהר! אין בכל תהר! אין בכל תהריות תוריוני!
מיסט גורמיסט!