מדוע היום השמיני מכונה 'זאת חנוכה'?
בחנוכה עשה לנו הקב"ה שתי ישועות, בבחינת "זאת" בניצחון של המכבים על היוונים;
היתה ישועה בבחינת ז"ן, כי היא היתה מלובשת כל המלחמה והניצחון בדרך הטבע,
כידוע, שהחשמונאים נלחמו עם היוונים בכלי מלחמה, ובטכסיסי קרב. זה הישועה שהיתה על פי הנהגת הטבע כנגד הז"ן.
הישועה השניה היתה למעלה מן הטבע, נס הדלקת הנרות, שמצאו פך שמן אחד (1) שהיה מספיק להדליק יום אחד ונעשה בו נס והדליקו שמונה (8) ימים. אז זה מעל הטבע.
אם כך נמצא שניצחון המלחמה שהיה ישועה בבחינת ז"ן, ונס פך השמן ישועה בבחינת "את", ביחד = "זאת".
גם המהר"ל מפראג זכותו תגן עלינו אמן, אומר: שהמספר שבע (7) מורה על הנהגת הטבע המסודרת משבעה ימי בראשית, והמספר שמונה הוא מעל השבע רומז על הנהגה - מעל הטבע. שמונה זה מעל הטבע.
אם נצרף את דברי המהר"ל לדברי המגיד הקדוש ממזריטש': נוכל לומר ששמונת ימי החנוכה מכוונים כנגד שתי ההנהגות שבמילה "זאת", ולכן נוהגים ישראל לכנות את היום השמיני בתואר "זאת חנוכה" להורות על שתי הישועות. עד עכשיו שבעה ימים זה טבע, יום השמיני מעל הטבע, אז זה "זאת".