תודיעו ללוחמים להיות בטוחים שהם חוזרים!
- - - לא מוגה! - - -
כשעם ישראל יוצאים למלחמת מצווה,
השוטרים עומדים בפני החיילים ואומרים מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו
ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו.
וואו.
מה זה?
מי שידע את התשובה לזה יקבל 200 שקלים.
תשמעו.
כתוב, מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו
פן ימות במלחמה.
מה זה לא מספיק פה לעצור?
אומר ואיש אחר יחנכנו.
ומי האיש
אשר נטע כרם ולא חללו
ילך
וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו.
ורשי אומר
ואיש אחר יחנכנו
בדבר של עוגמת נפש הוא זה.
לא הבנתי מה יותר גרוע שהוא ימות במלחמה
או שיהיה לו עוגמת נפש
לפני שהוא ימות.
התורה אומרת
ואיש אחר יחנכנו.
לא הבנתי.
מי שנטע כרם ולא חללו
אז אומרים שילך הביתה
פן ימות
ונותנים לנו טעם.
מה הטעם?
תהיה לו עוגמת נפש אם יבוא מישהו אחר.
מי יחללנו?
מה יותר גרוע?
למות במלחמה או שיהיה לאדם עוגמת נפש?
מה?
לכאורה למות. לכאורה למות, אז למה התורה נותנת טעם כזה?
מה הולך פה?
המהרן מפראג
בספר גור אריה אומר, ואם תאמר
די בזה שמא ימות במלחמה,
מה נפקא מיניה
אם אחר יחנכנו או לא יחנכנו?
מה אכפת לו מה יקרה אחר כך?
הוא מת.
מה אכפת לו?
הוא אומר,
משום שיש אדם
שבגלל שהאחר ייקח את שלו
עולה בדעתו, וואו,
וואו, יש לי בית,
יואו, עוד לא עשיתי חנוכת הבית, יואו,
ויבוא מישהו אחר ויעשה, יואו.
אדם כזה חולש את דעתו עליו,
כי רשי אומר דבר של עוגמת נפש הוא,
ובשביל שחלשה דעתו יתרה למזלה,
הוא מת במלחמה, מת במלחמה.
זה יגרום לו מיתה.
לכן תולה הכתוב, מי יגרום לו מיתה?
שאיש אחר יחנכנו.
אתה מודאג?
מי יחנוך את הבית? מי יחנוך את הכרם? מי?
אתה מודאג מזה.
הדאגה הזאת תהרוג אותך במלחמה.
כשאדם לא פנוי למלחמה והראש שלו מודאג מדברים חיצוניים לה,
זה יגרום לו למות.
לכן הרמב״ם פוסק שצריך להסיח את דעתו מאשתו, מילדיו, מהכל, ולהתמסר רק למלחמה.
מפה רואים חרדת אדם,
תיתן מוקש.
הוא בוטח בשם ייסוגיו.
אדם צריך לדעת.
פחד, פחדתי ביאה תעייני.
אם אתה פוחד ממשהו אתה מביא עליך את מה שאתה פוחד.
זאת אומרת אתה כבר סיכמת עם עצמך שמישהו אחר יחנוך כאילו אז אתה לא תהיה.
אתה לא תהיה.
יש חיילים שכתבו במלחמה וואטסאפ למשפחה.
שאם אני אמות אז תדעו לכם שאני אהבתי אתכם וזה וזה וזה וזה.
ומתו.
למה כתבת?
אם היית בטוח שאתה חוזר, תחזור.
אם אתה מסתפק,
זה מה שכתוב פה.
אם אתה מסתפק אתה יכול לגרום את המיטה בעצמך מהדאגה שלך שאתה מסתפק.
תודיעו את זה לכל הלוחמים שאתם מכירים.
לא להסתפק, להיות בטוח במאה אחוז,
ולדבר עם השם כל הזמן.
אתם הולכים וחוזרים.