תמלול
עדותם של ארבעה בחורים שניצלו מהטבח בזכות שמע ישראל
- - - לא מוגה!!! - - -
נעים מאוד אני דון דלל בן 22 מנס ציונה אני שורד מהמסיבה ברעים מהפסטיבל נובה אני גי פלח אני מנס יונה בן 22 אני דור בן 23 מנס יונה אני דולב ביטון מנס ציונה הכל התחיל לפני כמעט חודש זה היה מסיבה ידועה לכל העולם המון המון אנשים טובים אמנים 12 בלילה בערך מתחילה מסיבה אני בתור אחד שלא לא יצא הרבה למסיבות אמרתי פעם נצא את הכרטיס המסיבה קניתי אותו באותו יום בבוקר יצא ככה שאיכשהו השרו אותי בדיוק בזמן הגעתי למסיבה איך שהגענו למסיבה היה איתנו חבר שקוראים לו ידידיה אמרתי לו ידידיה אני מבטיח לך תחושה שלי המסיבה הזאת לא תיגמר כמו שצריך המשטרה תוציא אותנו החוצה עובר הזמן וזה סביבות השעה 6 ו30 בבוקר התחילו ירי רקטות כולם הד באופוריה ולא קולטים בכלל את המצב לא מבינים בכלל את גודל התמונה מה הולך להיות עוד שעה שעתיים קדימה ואז אחרי כמה זמן התחילו להוציא אותנו לכיוון הרכבים והתחלנו לחטוף גל של יריות על הרכב עכשיו בהתקדמות היציאה מהשטח זה שביל אחד ליציאה לכביש ש כל המכוניות שהספיקו לצאת לפני כבר התחילו לצאת וכבר נהייה צבר בקבוק של איזה 500 600 מטר ועכשיו אנחנו יודעים שהמחבלים עשו לנו את הפקק הזה בסוף ארבעתנו יצאנו מהרכבים אני הראשון שיצא מהרכב רצתי לכיוון היריות במטרה לחפש נשק לנסות אמרתי אני חייב להגיע למצוא נשק לקחי כמה אנשים ולנסות לברוח לחלץ אנשים קשר בן לבין החברים שנשארו איתי התנתק ונשארתי לבד מוקף במאות מחבלים ש אני לבד לי כוח משטרה לבד במכוניות בשטח של המסיבה אני ועד חבר רצנו לפרדסים יש שם פרדס של תפוזים אז רצנו לשם אני והוא כמויות של אנשים נוערים לכיוון שלנו מכיוון השביל לכיוון עומק המסיבה תוך כדי שכאילו אנחנו שומעים את היריות שורקות לידינו אנחנו רואים את זה פוגע בדברים לפנינו פוגע באנשים שרצים לידינו והמחבלים אני רואה אותם עניין של 10 20 מטר ממני והייתי גם בלי חולצה אז בגלל שהיה לי צעיף אז שמתי אותו על הפנים ופשוט התפללתי אמרתי כל שנייה שמע ישראל שמע ישראל ולא ידעתי כל כך מה לעשות וא התקשתי לעצמי ואמרתי שאני חייב להתעשת על עצמי ולברוח מפה כי התחילו התחלתי לראות פיצוצים של rpg לכיווני ועריות איזה שעה שעתיים שאני ככה הגיע אזה בן אדם שהרים את הראש וראיתי אותו שהוא ישראלי הצלחנו להתאחד להיות ביחד ואז הוא פתאום א ניסה לעשות איזה מעשה קבורה שכמעט ה הלה לנו בחיים שלנו אנחנו ממשיכים לרוץ לא לא הסתכלנו ימין שמאלה ש רק רצנו לשיחים רצתי אולי 200 מטר במהירות שבחיים לא חשבתי שאני אצליח לרוץ ככה הגעתי אחרי 200 מטר לעמדה כזאת שהיה רכב ממולי צ בצד שמאל רכב ממולי בצד ימין ומישהו בצד ימין שלי קיבל כדור ועוד מישהו בצד שמאל שלי קיבל כדור ורק אני באמצע לא קיבלתי כדור בשלב הזה בדיוק על השנייה הכל הכל קרה כאילו על השנייה כל הדרך שלי במחשבה שלי אני אומר כאילו וואו זה זה משהו מתוכנן זה מה שתוכנן עבורי שאני אברח בדיוק בזמן יגיע בדיוק בזמן שחצו אותי בזמן ובדיוק עעל השנייה הזאת חבר שלי מ נס ציונה איפה שאני גר הוא הגיע לאיזה עיכול שהוא בא לעשות פרסה במקום ואיך שהוא בא לעשות את הפרסה הוא קלט אותי בצד בין כל היריות שהירי היו ממולנו במרחק של 150 מטר 200 משהו כזה הוא הרים אותי לרכב מהר וברחנו לקיבוץ רים אחרי איזה שעה שאנחנו בשיחים החבלים כאילו ממש נכנסו לפרדס אפה שהתכוון הרבה מחבלים שמה מצעדים צעקות בערבית ריות כאילו קרוב ואז כל 10 דקות אתה שומע את הצרור ממש יותר קרוב מתרחקים עוד 100 מטר פנימה בתוך הפרדס פרדס ממש ענק דונ בסוף כבר נגמר נו הפרדס לא הנו לרוץ יותר ואמרנו טוב מה א שרצים בשטח פתוח כאילו או שאנחנו נשארים פה והמחבלים סוגרים עליהם רצתי לעומק של המסיבה הגעתי כבר לאזור של הרחבה עצמה הכרתי שם עוד איזה כמה של חבורה של אנשים בודדים והמשכתי לרוץ באזור החניה של החניה העליונה ראיתי רכב שהתכונן לתזוזה באזור ה100 מטר רצתי אליו אתה כבר חנוק אין לך אוויר אני עולה לרכב אני אומר לו לא מעניה אותי כל מה שאתה רואה בדרך אתה דורס אתה נוסע עכשיו לא מעניה אותי אתה עף מפה אנחנו 150 מטר מהצומת ואנחנו רואים פשוט טנדר של מחבלים מגיח מימין מהצומת מצד ימין גם הוא איזה 100 מטר מהצומת טנדר פתוח הוא עוצר את הרכב ממש אתה רואה את העצירה של הרכב את המחבלים מכוונים עלינו את הנשקים אני אומר הסתובב זה לא משלנו הסתובב חוליה של של מחבלים עם rpg מקלים ממש כמו איך שאנחנו כבר בסיבוב אכנו את את הצרורות לצד לחלונות מתפוצצים המשכנו לנסוע חזרנו לאותה נקודה שבה הוא אוסף אותי עד שכבר אין לך איפה לנסוע אתה רק נתו מסתובב סביב עצמך באזור החניה האופציה היחידה שלי זה לרוץ לעומק לכיוון נזה ואתה רק רץ רץ ועושה שמע ישראל כל הזמן כי זה הנשק היחיד שלך אמרתי לחבר ועוד מישהו שהיה איתנו שהתחבא איתנו בשיחים היה שטח פתוח כאילו מלפנינו אמרתי לו תשמע בוא נרוץ יהיה בסדר ראינו טנדרים נושים כאילו על הגבעות שם יורים לכיוון שאנו תופנו שם מתפללים יושבים שם שתי דקות אומרים שמע ישראל אומרים טוב יללה בוא קמים בוא בוא נציץ נראה שהכל טוב מסתכלים רואים מ כאילו הטנדרים כבר הלכו ככה איזה שלוש פעמים שאנחנו רצים מתכופפים מתפילים רגע שתי דקות ממשיכים לרוץ בזמן שאני רץ זה לא שאני רק בורח לעומק אני מחפש מחסה אני מחפש את בורו של חיה מחפש סבח לא היה שם סבח אין לך איפה להסתתר רק לברוח עד שמצאתי באיזה שתי שליש גובה עץ שנפל נכנסתי לפנים שלו התחלתי לחפור את העץ התחלתי לחפור את האדמה עשיתי לי ממש כמו מחילה של עובר יד אחת בעומק של העץ יד אחת ככה כל הגוף שמתי עליי את המחטים מצאתי קצת ענפים מצאתי חצי רפסודה שבורה ככזאת ששמתי אותה עליי ומעליה מחתים שיראה כמה שיותר סטרילי ואז שכבר הייתי כבר ממוקם במחבוא עצמתי עיניים כל הזמן עצמתי עיניים איזה שבע שעות ואתה לא מפסיק לשמוע אנשים נוערים על החיים שלהם ביער צורחים את החיים שלהם את הנשמה שלהם צרור ירי וערבים פשוט ערבית מכבלים צועקים על אקבר ככה חמ ש ש ש 10 פעמ לא מקים עד שכבר הם עבדו עליי ה התקדמו לכיוון שלי אני בבור אתה שומע את הצעדים שלהם כבר בתוך הירת הדריכות והם לא מפחדים הם עשרות אתה שומע אותם צועקים לכל עבר הם חמו לה הם ביחד הם לא מפחדים מכלום פשוט יורים לכל שיח יורים לכל כיוון של מטרה של אולי אם היה שם בן אדם פשוט מקיפים אותך עליך מכל כיוון מכל כיוון עד שאמרתי כבר די אני חייב לפקוח עין אחת אני חייב לראות אז אני נבוק אני פותח ממש עין אחת כל העין שלי מחתים בוצה הכל כמה שיותר זבח כדי שפחות תרוע אני לא יודע מה קורה פה באזורים אז פשוט התחלתי לזרוק על צמי הכל פתחתי את העים בקטן אני רואה חמש שש מחבלים ב ב בקו גובה בקו גובה של אותה גיבה כאילו מחפשים מכל הגילאים באותו רגע עשיתי שמע ישראל ושלמתי מ בתוך הגוש יח שכבתי קרוב ל-10 12 שעות עם צעיף על הפנים בכי שאני לא יכול לטהר לא יודע מה קורה עם אחי הקטן לא יודע מה קורה עם אף אחד והייתי בטוח שכאילו אני לא חוזר הביתה הכנתי גם סרטון אן כבר ידע ואז ברוך השם לאט לאט הם המשיכו בשלים והם התחילו להתפזר ו כאילו ממש עיבר את עיניהם לא יודע ארואה אותם מסתכלים עליי בעיניים ואז ככה באמת אחרי איזה שבע שעות אני נהייה רגוע הכל נשמע כבר רחוק יותר פתחתי את העין הרמתי את הראש קצת אמרתי השמש כבר התחילה לרדת לכיוון השני מה אני עושה עכשיו האם אני נשאר פה את הלילה האם אני חוזר לאזור של המסיבה מנסה לשי נשק רכב חילוץ כוחות אנשים חיים משהו מישהו כל דבר אני רואה את המכבדים מולי ואני פשוט בוחה ומתפלל שאני אצא מפה והכדורים שורקים לנו על הראש ובאוזן ופשוט אני מרגיש שהייתי בלתי נראה אנשים נופלים לידי ורק בי הכדור לא פוגע תי שארתי פשוט מה ופשוט האמנתי פשוט יותר שיש איתנו בורא עולם איתנו אלוהים שהוא משגיח עלינו וכל בן אדם בהשגחה פרטית ככה הבנתי שאני נצעד אמרתי טוב אני אקום אמרתי אני אני חייב אני לא אני מרגיש שאני תקו במקום יותר מדי שאני ed חילצו אותנו למאחורי טנק שם התחבאנו והוציאו אותנו מכל ה משטח שעדיין של חמס שם מתחת לתן כ ישבנו עוד בערך שעתיים שכל זה גם יורים עלינו ואבל יש איתנו צבא ו שם כבר האמונה חזרה האמנתי שאני יוצא מפה האמנתי ש שאני מגיע הביתה הייתי בטוח שאני מגיע הביתה אחרי שהצעתי מכ סכנה עדיין סכנה אבל הייתי בטוח ראיתי מד חשמל ברחוק באיזה טווח של ה 8 קילומטר ב 6 קילומטר אווירי אמרתי זה הכיוון שלי אבל יש שדה פתוח באמצע אז אני הולך להקיף אותו באמצעות היר התעבות בשטח בלי כיוון בכלל בלי שום כוחות הצלה בלי שום דבר אתה לבד עצמך עם האינטואיציות שלך ואלוהים ואז הגיע הרכב צבאי שפשוט חילץ אותי ממוגן והוא אמר לנו להוריד את הראשים ככה הצליחו חלץ אותי עד לתחנת דלק ומשם תחנת דלק הצליחו הביאו עוד ג'יפ צבאי שחילץ אותי מהסכנה אחרי בערך 14 שעות רק יצאתי כסכנה בש בערך הגעתי למקום שהוא בטוח י אתה כבר כמעט 10 שעות בסיטואציה של מלחמה ואתה עבוד בלי אמצעים בלי כלי תקשורת לאף אחד לא היה טלפון מאיתנו בלי אמצעי יכולת בלי כלום בלי אמצעי הגנה בלי כלום אתה לא יכול להשאר במקום במצב הזה כבר אתה אין לך סיכוי כל היר כבר נשרף כל היער מופגז הכל עשן הכל ערפל כל הזמן אתה רורה הכל ממש מתחיל להשרף מכוניות בשום מקום מפוצצות כאילו בסוף הגענו לאיזה חווה כזאתי שכנראה של בדוי או משהו היה לו שם במקרר מים וקרח כל מיני דברים עצרנו שם עשינו איזה ריענון קטן שחנו נתקדם ראינו בניינים באופק של בני של העיר אופקים ריינו כל מיני שכונות שם בניינים וזה אמרנו בוא נגיע לשם אולייה בסדר רצנו הלכנו רצנו הלכנו ואז ראינו כאילו טנדרים של אנשים ישוב פטיש שעשו שם סיבובים חיפשו חיפשו ישראלים שברחו גם אז הם לוקח אותנו הרו מהיישוב פיצ אותנו עלי הישוב הביו לם שם א שם את יודע הביאו לנו שם אוכל ומה להטעין את הטלפון ומים אתה יודע מקלחות רצו להביר לנו שם והכל ואז אחרי שאנחנו כבר מתכונים עולים את הגיבעה כביכול האחרונה הגיבה השישי גובה שאמרנו ממנה אפשר לראות קדימה ואחורה באמצע שלה אנחנו שים רכב דואר אלינו במהירות ג'יפ לבן עכשיו ג'יפ לבן אתה יודע הייתי לוחם אני לא יש סופות יש רנגלרים יש דברים שחור צבאי לבן זה ישר מזכיר לי את את הרכב של של המחבלים שראיתי והתחלנו לרוץ כמו אמרתי להם זה לא משלנו רוצו רוצו ואז הם פרקו מהרכב מטווח של איזה 400 מטר צעקו צל צל צל וחיינו עלינו נשקים אך שאני שומע את הדבר הזה את הצל הזה אני מסתובב צורח להם ין כל אל אל תראו כאילו אל תראו בואו אנחנו מכפים עליכם תרוצו לינו ירדנו את הגיבה התגלגלנו אותה פשוט כל אחד קרוע איך שעלינו לרכבים הייתה לנו התעקלות זה היה השמחת של גולני שהציל אותנו והצמד שלו והנהג אנחנו עלינו לרכב הם פרקו אחר כך עברנו לעוד חבורה של אנשים שמצאו בשטח שיתרו משם חיברו אותנו לכוחות ימם שחיקו לנו בחוץ הגענו לקיבוץ רעים עמדנו איפה שהשער היה שמה שער צהוב חצינו אותו ואיך שחצינו אותו שמענו צרורות יריות פרקנו מהרכב היה שמה מין תעלה כזאתי של ניקוז או משהו עמדנו איפה שהתעלה רצינו להסתתר מכל היריות ואז אחרי איזה חמש דקות שומעים צרור ממש ממש קרוב אלינו אמרנו התעלה לא תעזור לנו אנחנו סופים צריך להתחבט מאחורי הרכב הלך לחבות מאחורי הרכב ובמזל איך שהגענו מאחורי הרכב מישהו צעק לנו מרחוק שקוראים לו איתי סמחי זכרונו לברכה הוא בזכותו אנחנו בחיים הוא קרא לנו לבוא לאיזה מיגונית רצנו אליו למיגונית והוא רץ לחבר שלו שגר שמה כדי להביא אותנו אליו לדירה הוא היה שמה עם נשק והכל הביא אותנו לדירה שלו שכבנו שמה בסלון הסתתרנו כזה ושתי חברים עמדו איפה ש לחלון לראות אם הם מגיעים אחרי חמש דקות בערך הוא צעק לנו יש פה בערך חמישה מחבלים הסתתרנו מהר ברחנו למעמד וזה שהיה עם הנשק ואיתי סמחי זכרונו לברכה הם עמדו בחוץ הם אמרו אתם נכנסים אנחנו פה כדי לשמור עליכם אנחנו נגן עליכם שתצאו מפה בחיים נכנסו שתי מחבלים ראשונים הצליחו באמת להדוף אותם ולהרוג את שתי המחבלים הראשונים ומיד אחרי זה המחבל השלישי כבר א זרק רימון לתוך הבית שאנחנו במעמד הרימון הראשון הרג את תי במקום איכשהו הרימון השני הדף אותו החוצה ואחרי זה הם זרקו עלינו עוד רימון לתוך הבית ששמה הבית התחיל לעלות באש אנחנו היינו במעמד הרגשנו כבר השן השחור נכנס לנו מכל חורף שרי שמענו צעקות בעברית מבחוץ אחרי כמה דקות דפקו לנו החלון הוציאו אותנו החוצה דרך החלון הוציאו אותנו א אחד החוצה ולקחו אותם למרפאה של קיבוץ רעים הגענו למרפאה של קיבוץ רעים היה שמה כוח צבא שמה זה כבר שהתחלנו להרגיש יותר בטוח ואז התחילו להיות כל הצבעות הביאו לנו את כל המתים את כל הפצועים אמרו לנו לטפל בהם בתור אזרחים במשך איזה שבע שמונה שעות אנחנו מטפלים בפצועים חובשים אותם אם זה אנשים מתים שמים אותם בצד ואחרי זה מפנים אותם רואים דברים ש לא פשוט לראות וכשאתה מתחיל לאבד את כלל התמונה את כל הרכבים שכולם ראו בתמונות אתה רואה את זה בלייב אתה את כל הגופות שאתה אינסופיות ש צרורות שפשוט גופות צרופות שחוטות קרועות במחבואים לא מחבואים מתחת לרכבים בתוך הרחבים אנשים פשוט רועים לכל עבר חיילים לוחמים אחרי שמונה שעות האלה הגיע האזרח אזרח צדיק אמר הצבא שלא מעניין אותותו שום דבר שהוא מוציא את האזרחים החוצה מקיבוץ ריים פשוט התחיל להוציא אותנו בנגלות 20 אנשים על טנדר אחד יריות בדרך אתה נוסע אתה רואה גופות זרוקות בצד רואה רכב משטרה מסביבו כמה שוטרים שהוגים הגענו לצומת אם אני לא טועה תחנת דלק היה שמה כוח צבא ומשמה פינו אותם לתחנת משטרה באופקים ומשמה אבא שלי ואחי הגדול כבר באו לקחת אותנו הביתה ואני מאמין בזכות האמונה שאנחנו נצא מזה בזכות זה יצאנו מזה האנשים ש נשלחו אלינו במדויק בשביל להוציא אותנו בזמן גם אם זה אומר שזה הזמן שלהם למות זה היה בשביל להציל אותנו מצד אחד אומר רדת את זה מצד שני אתה לא יודע מה העם חברים שלך שרצת כל הדרך לבד ואתה בטוח שכולם מתים שאתה היחיד ששרדת לספר את זה ואז שם עשיתי את השיחה למשפחה שלי שליחה שהצלחתי להתר שאמא שלי צליחה להקליט אותה שבה אני רפאל מוחלט מדבר איתם ואומר להם ששרדתי את הטופ בזכות הקדוש ברוך הוא ש שנתן לי את הזכות לראות את שערי גיהנום ולראות את גיהנום ולראות מה מסוגלים לעשות ולצאת משם ברי ושלם מה אתה אומר על ההתנהלות של לקח לי הרבה זמן לאבד את הנתונים להקל להבין את את חומרת המצב כי גם כשאתה יוצא ורואה את את הכביש את כל ה השבילים את כל השריפות את כל ה אתה עוד לא מבין את גודל המצב היה פה מחדל ללא ספק היה פה מחדל עצום מחדל הכי גדול שהיה בתולדות המדינה אני הייתי בעזה אני יודע איך זה מתנהל על ציפור שיושבת על הגדר מגיעים לשמה המון המון חיילים זה לא הגיוני שהם עם טרקטור שעה חופרים בגדר ולא מגיע לשמה כוחות זה לא הגיוני שרואים ב באיזשהו מקומות שנכנס נכנס כל כך הרבה חיילים שלהם ולא מגיע מסוק מהאוויר שתמי נמצא בכוננות בשביל זה במקרה וחדירה נכנסו 3000 מחבלים לפי מה שאומרים זה בערך קיבוץ שלם שיש שמה והכל בתקופה ש שכל העם מפולג כנראה שזה הגיע לנו כדי שנתאחד ביחד שנפח את העיניים שנהייה ביחד שנהייה מפדים שנתפלל שנשמור את השבתות ש שנבין שבאמת שאיין עוד מלבדו ש רק בזכותו אנשים שסרטו את התופת וזכו לדבר במילים ולספר על זה א יודע שזה חיזק אותי מאוד אני בן אדם ששומר מסורת וזה פשוט מראה אך הכל בסופו של דבר מתנקז לשם כי כשלא היה לי לא נשק לא טלפון רצתי ערום רצתי ערום אבל רצתי עם שמע ישראל כי זה היה הנשק היחידי ולצערי אני לא חזק בתפילות כןרק שמע ישראל זה מה שעלה לי בראש ישראל אדוני צ בצעקות אני כל פעם אני כל דקה אני הסתכלתי על עצמי ואיך אני כאילו איך אני עוד שלם איך אני כאילו אני לא לא הקלתי את הסיטואציה עשה לך איזה מסר לעם ישראל המסר שלי לעם ישראל זה שנהייה חזקים שנהייה מאוחדים תקופה לא קלה לאף אחד כבר זה הזמן לעם ישראל להיות ביחד להתעמק בתפילות להוקרת התודה לגברים כל שביכולתם להניח תפילין להתפלל לשמור את השבת נשים מי שיכול זה פשוט מראה איך הכל מתנקז לשם ואיך אהבת חינם תנצח ואיך עם ישראל ברגעים הכי קשים שלו ובמשבר הכי גדול שלו מצליח להתלכד ו זה הגדולה שלנו רק צריך לשמר אותה הכי חשוב זה להיות מאוחדים לדעת ש הכל מתוכנן הקדוש ברוך הוא ששומר עלינו שאיתנו לכל אחד יש שליחות פה בעולם ולאותם משפחות שמחכות לאביהם שנעדרים חטופים אני מאוד מקווה שהסיפור הזה יתן לכם איפשהו תקווה ובעזרת השם נשמע בשורות טובות בתקופות הרבה יותר טובות עם ישראל חי חזק בסדר בסוף