אם תפתח לי את הדלת... אניח תפילין כל יום
- - - לא מוגה! - - -
כן, דבר.
אפשר להעביר לך את הרגע?
אם יעבירו אני אעביר.
תעביר לי שאני אעביר מבט.
אני אתחיל מהצד.
מה?
אני אתחיל קצת אחורה מעצמך. קצר אבל, כן? שלוש דקות. שלוש זה הרבה אבל בסדר.
או-הו, עם מעטפה.
וואי וואי.
כן.
עד לפני 2020. כן.
הייתי חילוני, עכשיו בשנת 2020 חזרתי בתשובה. כן.
קיללתי שבתות, עבדתי בשבתות,
הייתה לי מסגריה מאוד גדולה.
קיללתי את בורא עולם. אוי!
שם מרחם.
כן. כן. עשיתי הרבה דברים מאוד מאוד רציניים.
כן.
הייתי גר אצל חמתי.
היא כל בוקר הייתה אומרת לי להניח תפילין, לא הנחתי.
גם צחקתי עליה וכל זה.
בראשון לשישי עברנו דירה.
מי זה עברנו? אני ואשתי. כן.
לא היה מזוזות. היא רצתה מזוזות, לא רציתי שתשים מזוזות.
הלכנו לקנות מזוזות בסוף, היא רצתה, לא רציתי לשים את זה. היא ביקשה מהשכן לשים.
תמיד אימנתי בבורא עולם, בגלל זה תמיד באתי אליו לתלונות.
עד כדי כך שאמרתי לו, תרד לי מהחיים,
אני לא רוצה שתתערב לי, עזוב אותי.
מה שיהיה למעלה יהיה למעלה.
מה שיהיה למטה אתה מתכוון, כן. כן.
גם מה שיהיה למטה, נכון.
יום אחד הלכתי ללקוח שלי,
ראה אותי בן אדם מאוד מבוגר באשדוד,
אמר לי אני במקומך.
הוא לא מכיר אותי אף פעם, הוא לא ראה אותי.
הולך לישון בבית מדרש, לא יוצא ממנו.
באתי הביתה קצת בבעלה,
אבל אמרתי בטח הוא סתם רוצה להפחיד אותי
ורוצה להחזיר אותי בתשובה.
בראשון לשישי כשנכנסנו לבית אני ואשתי ראינו נזילות,
אתה רואה את זה בתמונה,
בקיר החיצוני של הבית.
בא לדירה, נקרא את זה, סידר את זה.
אחרי יומיים-שלוש
הנזילות נהיו יותר גרועות ויותר גרוע ויותר גרוע.
למדתי קצת הנדסה, ואמרו לי מקסימום חשמל, קצת מים, מקסימום קפוץ הכפתור, אין לך מה לדאוג.
בראשון לחמישי...
היינו בשישי, לא?
בראשון לחמישי, בראשון לשישי, עכשיו אנחנו בראשון לשישי, בחמישי לשישי, סליחה.
סליחה שזה קצת מתבלבל.
לא נורא.
בחמישי לשישי אני מתארגן לעבודה,
נכנס לחדר,
כבוד הרב, פתאום אני שומע פיצוץ.
פח!
מה אתה מבין?
לא, שתשמעו את הפיצוץ.
הפיצוץ שעשית זה היה קצת עדין מדי.
אהבתי, איבדתי את ההכרה.
לא זוכר כמה זמן,
ובינתיים כל החדר בוהם.
אש!
אש. כל החדר נשרף, ויש גם תמונות.
הצלחתי לקום,
ישר רצתי למקלחת,
חיביתי את הקול השרפה שלי,
ונרץ לדלת,
לפתוח את הדלת,
והדלת לא נפתחת.
ננסה לפתוח את הדלת, והדלת לא נפתחת.
קומה שלישית,
יש לי כלבה גם, אתה רואה אותה בטעונה. ראיתי אותה, כן.
היא התחילה לנבוח כמו משוגעת.
בינתיים האש מהחדר יוצאת לכיוון הסלון.
פתאום
אני רואה דמות יוצאת מהאש.
בשלב הזה אני כבר לא פחדתי מהאש כמו שפחדתי מהדמות,
והיא לאט לאט מתקרבת אליי.
ובאחד ההרצאות שלך שמעתי אותך אומר,
אם מישהו אומר שמע ישראל וצועק,
הוא הולך ישר לגן עדן,
אבל הבעיה שלא יודעים מתי הוא הולך.
והתחלתי לצעוק שמע ישראל,
ואני עוצמת את העיניים, פותח את העיניים, אני רואה את הדמות ממש ממש לידי.
אני מסתכל למעלה ואומר לו, תקשיבי, תקשיבי לי טוב,
תקשיבי, תקשיבי, תקשיבי, תקשיבי.
אם את הדמות הזאת הייתה פותח לי,
כל בוקר אני ממנהלת פינים,
תקשיבי, תקשיבי.
איך שאמרתי את זה,
הדמות נעלמה.
הכלבה שלי יצאה מתחת לשולחן, קפצה.
היא הביאה לי את המפתחות שעל הבית עם הפה שלה.
אני פותח את הדלת,
אני יורד בה ממדרגות שלוש קומות,
אני עם גביעות דרגה שלוש פלוס.
איך שהשוטר ראה אותי,
הוא זורק אותי בתוך האמבולנס.
נכנסתי לבית חולים בטיפול נמרץ.
שבוע ימים הורדם ומונשם.
אני מכל התקופה הזאת, אני לא זוכר כלום.
לימדתי את הזיכרון שלי,
רק סיפורים מהבית החולים.
עברתי לשיקום עוד חודש שנייה.
עכשיו, בזמן הזה, בשלוש השנים האלו,
עשיתי הרבה ניתוחים,
והם לא הצליחו.
אני מגיע לשבתות,
אני שומע שבתות, גמרתי את המסכת בבא מציע.
עכשיו אני מסיים במסכת תענית.
אני מניח, רשי ורבנו תם.
ואני רוצה שהכאבים שלי יסתיימו, יסתיימו לי, כבוד הרב. אני לא יכול עם כל הכאבים האלו.
נתנו לי לעשן קנאביס,
וזה עוזר לי,
אבל על פי ההלכה עם בן אדם שוטה, לא יכול להתפלל, לא יכול לברך, לא יכול לעשות שום דבר אחר, אז אני גם לא מעשן את זה.
אני ממש סובל בקיבי.
אתה ביקשת מהקדוש ברוך הוא שיעזוב אותך, אתה תסתדר לבד, לא?
אז הוא השאיר אותך בינתיים נסתדר לבד. אומנם הוא הציל אותך,
אבל אם תעשה תשובה אמיתית ממש כמו שהסברתי. עשיתי. לא, ממש לגמרי.
עשיתי. לגמרי אמרתי.
עשיתי, נכנסתי נאום ל... לגמרי אמרתי.
תקשיב.
תשמע, מה זה לגמרי?
אני אגלה לך מה זה לגמרי. יש הרבה הלכות שאני לא יודע. אני לומד עם הרב פיישטיין. מה שאתה לא יודע, לא ביקשתי. עכשיו אני אגיד לך מה שאני יודע.
זקן תגדל.
אני לא יכול ללכת עם תער.
אני אגלה איך מיכון. עברית אתה מבין?
זקן תגדל.
כן. מוכן?
מוכן. יופי.
ציצית, יש עליך?
יש לי אחת שאני מכבס אותה בלילה.
הזמנתי עוד שתיים שהן צריכות להגיע אליה. הנה, קח עכשיו שלוש.
כן.
כמה זמן אתה לומד?
שנתיים.
שעתיים? לא.
כמה זמן אני לומד בסך הכל? מיום?
לפעמים זה שלוש שעות, לפעמים זה ארבע שעות, לפעמים זה שעה. איפה?
עם הרב צמוד.
ואם הוא לא לומד באותו יום או שאין לו זמן? לא, אין.
גם בשעה שלוש אפילו... אז מתי אתה מחליט ללמוד איתו?
באותה שנייה שהוא מרים אליי טלפון. אני הולך אליו. ומה אתה עושה ביתר הזמן?
אה... בבית כנסת, בבית מדרש, באיפה, בר... מה אתה עושה? לומד קצת.
קצת? כמה קצת?
לא יודע להגיד לך. מה שאני יכול. אבל יש עשרים וארבע שעות. תסביר לי מה אתה עושה.
אז אני מסביר לך. יש את הכל באינטרנט, את הכל הדף הזה.
כבר כבר אז אני לומד שם עד ה...
שאלתי כמה זמן אתה לומד. שעתיים בערך.
בעשרים וארבע שעות.
כן, אבל יש... ומה אתה עושה בשעת?
לא יודע.
ישן, אני יודע.
הכאבים הורגים אותי הרב. שמעתי, שואל, אתה רוצה להתפטר מהם, נכון?
כן. אתה מוכן ללמוד בכולל שבע שעות?
אז עכשיו נכנסתי לכולל.
שבע שעות?
עם הכולל הזה, עם הרב מוצרפי, אם אתה מכיר, עד שעה, עד שעה אחת שם ה...
אבל יש כולל של שבע שעות. אם הם לומדים עד אחת, זה ארבע שעות מתשע.
משמונה.
משמונה, יפה.
עד אחת זה חמש.
כן, ואז אני לומד עוד עם הרב.
בסדר. שבע שעות.
כן. בסדר.
תגדל זקן,
תלך עם ציצית,
תלמד שבע שעות,
בעזרת השם, תוך חודשים ספורים,
כאילו לא היה כלום.
אמן. תודה, כבודו.
פעם הבאה שניפגש אני רוצה לראות אותך עם זקן גדול, לא מסודר.
לא זקן של שס.
בעזרת השם.
זקן שגודל.
בעזרת השם. בהצלחה.
אתם רוצים שאני אראה לכם את התמונות?
הנה התמונות.
בהתחלה היה נזילות.
רואים את זה?
תראה לי. לא, תראה לי פה.
עזוב, אתה. עזוב, אל תשנה. זוז.
זוז.
רואים?
לא.
צלם?
זה הנזילות על הקיר.
חכה.
זה הנזילות על הקיר.
בהתחלה זה היה איומים.
הוא לא הבין.
אחר כך
התחיל להסתרף.
רואים?
זה מה שנשאר.
רואים? החדר סרוק.
זה מה שנשאר.
רואים?
וזה הכלב שהביא את המפתחות של הדלת.
רואים?
זה הסיפור.
בעזרת השם. בעזרת השם, מה שמך?
דניאל בן.
שושנה, השם ירפא אותך בכל האיברים בזכות מה שאמרתי, ותעשה.
תודה, כבודה.