איך אתה אומר שאתה מאמין?
- - - לא מוגה! - - -
אנחנו צריכים להתחזק בניסיון הזה של האמונה כמו אבותינו במצרים אבל לא לרמות את עצמנו שאנחנו חיים לאור האמונה עכשיו אם אני אשאל פה מישהו
יש פה מישהו שלא מאמין
כולם יגידו מאמינים
יש מישהו שמאמין בשם במאה אחוז חלק יצביעו יגידו כן אני מאמין במאה אחוז
אז למה אתה עובד?
הרי השם זן ומפרנס את הכל אתה אומר את זה בברכת המזון מה אתה מאמין מה שאתה אומר או אתה לא מאמין
זן את הכל זה גם אתה אז למה אתה הולך לעבודה?
למה אתה בלחץ שיום מחר אני לא יכול לאכול לעבודה וזה אני אפסיד יום עבודה מה קרה?
אתה בוטח בשם מאה אחוז
למה אתה הולך לרופא?
הוא אמר בדיוק הוא אמר
למי הוא אמר?
לאלה שאינם ביטחון.
לא, כתוב בגבלה. כתוב, כתוב, נכון, אני יודע מה כתוב.
כתוב, כתוב, אבל כתוב.
רמב״ן אומר,
מה לרופאים בבית יראי השם?
מה לרופאים? מה הם עושים אצל יראי השם? יראי השם.
לא צריכים רופאים.
רק בגלל שירדו הדורות, ואנשים נהגו, ככה אומר הרמב״ן,
נהגו ברופאים
מכוח מנהג,
אז הולכים לרופא.
מי ברא את הרופא?
הקדוש ברוך הוא.
אז מה, הוא ברא גם סכין.
אז הוא ברא סכין, אז אחד ידקור את השני ויגיד לו, בשביל מה הוא ברא סכין?
אני רוצה שאני אדקור אותך, בשביל מה הוא ברא סכין.
כן.
אז כתוב שניתנה רשות לרופא לרפות,
אבל לא כתוב שניתנה רשות לחולה להתרפות.
ככה אמר הגאון מווילנה לאחיו.
אחיו היה,
רב זלמן היה צדיק גדול, גדול מאוד.
ופעם הוא שמע שאחיו הזמין רופא הביתה.
אז הוא אמר לו, לדברי הרמב״ן,
מה לרופאים בבית יראה השם?
אז אחיו שלח לו,
ורפו ירפא, התורה אמרה, ורפו ירפא. אמר לו, נתנה רשות לרופא לרפות,
לא נתנה רשות לחולה להתרפות.
אלא מה? נהגו.
מי נהגו? אלה שפוחדים.
אין אמונה מאה אחוז.
אז ממילא,
אל ירמה אדם את עצמו שהוא בוטח,
ויתלה הכל בקדוש ברוך הוא.
זה כמו אחד אומר, למה אתה חוטא?
מה, יצר הרע.
אבל אתה צריך להתגבר עליו. לא, אבל השם ברא אותו.
אם השם ברא אותו, הוא שלח אותו אליי.
אז כנראה אני צריך לחטוא.
זה טענה?
השם ברא הכל.
אז מה אם הוא ברא?
אז אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה ולהגיד שזה הוא.
הוא נתן כללים.
והוא אומר, אני רוצה שתפתח בי במאה אחוז.
אם תהיה בטוח בי במאה אחוז,
הבוטח בשם חסד יסובבנו. מ-360 מעלות אני אתן לך כל מה שאתה צריך.
מ-360 מעלות.
ברוך הגבר אשר יפתח בשם. ארור הגבר אשר שם בשר זרועו. מי שבוטח בזרועו
זה ארור.
אז זאת אומרת, אדם צריך להתחזק
ולהאמין במאה אחוז.
אבל היום אדם חי ברמאות שכאילו הוא מאמין.
בזה החוצפה יסגה.
איך אתה אומר שאתה מאמין כשבעצם אתה לא מאמין?
איך?
אדם אומר, בוא הנה, סמכתי עליך, פתחתי בך, עבדת עליי,
וזה, ופה ושם.
רגע, רגע, אתה מאמין או לא מאמין?
אם אתה מאמין, אז זה שעבד עליך. זה לא הוא עבד עליך. הקדוש ברוך הוא לא רוצה שהוא ייתן לך.
אז זה יוצא שהוא עבד עליך, אבל השם, אם היה רוצה שהוא ייתן לך, היה מוכרח לתת לך, גם אם הוא לא רוצה.
אין אדם שיכול להזיק לך, אין אדם שיכול להועיל לך,
אין אדם שיכול להגן עליך, אין אדם שיכול לעשות שום דבר בלי גזירת הבורא.
הגזירה לועגת להשתדלות.
הגזירה עומדת בצד, היא יודעת שיש גזירה, היא חייבת להתקיים.
היא מסתכלת כמה אדם משתדל, משתדל, משתדל, והיא לועגת לו.
למה? כי היא גזירה.
היא נשלחה
להיות גזירה עליו.
אז כל ההשתדלות לא טועית.
מה כן אתה יכול להשתדל?
לשכנע את הבורא, להסיר את הגזירה.
אם תשכנע את הבורא שיסיר את הגזירה,
הוא שם אותה, הוא יכול להסיר אותה.
אני מחצתי ואני ארפה ואין מיידי מציל.
אף אחד לא יכול להציל אותך.
אני אמית ואחיה.
רק אני.
אז זאת אומרת, אם בן אדם יודע איפה להשתדל,
הוא יכול לקבל את מה שהוא רוצה, אבל הוא משתדל אצל אנשים, הוא סומך על אנשים,
הוא קורא לעצמו מאמין בשם.
אז השם אומר לו, אם אתה לא בוטח בי, אתה בוטח בו, תסתדרו.
מה אתה מבלבל לי את המוח? מה אתה מבקש ממני? ביקשת ממנו, לא?
אם ביקשת ממנו, מה אתה רוצה ממני?
תעלית. או אתה בוטח בי או בו.