מחשבות... מאת השם
הואיל והקב"ה שותל לנו את המחשבות בלב ונותן לנו לפעול פעולות,
לכן אין כל ענין לקוות לבן אדם:
"אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים" (תהילים קמו ג)
למה? ה' נותן!
ואם ה' גוזר, זה מה שיהיה עם הבן אדם, בלי הבן אדם.
אל תקווה ואל תיַּחל לאיש, רק לה':
"וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ" (ישעיהו מ לא)
"בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה'" (ירמיהו יז ז)
אָרוּר הבוטח בָּאָדָם (ע"פ הפסוק: "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם" (ירמיהו יז ה) אָרוּר.
אדם שהתברר שהחליט החלטות שגויות
אל ילקה עצמו על המעשים שהתבררו כטעויות,
כי הקב"ה הוביל אותו לטעות וזה היה רצון ה'.
ככתוב: "מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל" (ישעיהו מד כה).
הנה דוגמא:
בספר מלכים (א יז ט) מסופר:
ה' אמר לאליהו הנביא: "קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ".
שואל החפץ חיים הקדוש: 'איך ציוה ה' את אותה אשה, הרי היא לא היתה נביאה?
והכתוב אומר: כי ציווה ה' את אותה אשה "הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ".
מתרץ החפץ חיים: ה' לא ציוה אותה בפיו,
אלא הכניס לה מחשבה לעשות זאת (חפץ חיים - (שם עולם שער שמירת שבת פרק ג) זה נקרא שהוא ציוה אותה.
מישהו פנה אליך ונתן לך ועזר לך? - זה ה' ציווה אותו.
אין דבר שנעשה מעצמו בלי ידיעת ה'.
לכן, אל תלקו את עצמיכם על טעויות, זה הכל משמים מכוון.
אדם מניח תפילין,
צריך לדעת: שהמחשבה להניח תפילין נטע ה' בקרבו וגם אִפְשֵׁר לו את ביצוע הפעולה להניח תפילין.
כל מה שהאדם עושה בעצם,
זה רק בחירה:
אם לבצע את המחשבה להניח תפילין או לא? (הגה"צ רבי מאיר חדש, חובת האדם בעולמו, אמונה עמ' 71).
בקיצור,
הכל מאת ה'. כל תזוזה, כל תנועה, כל מה שקורה אתנו וסביבנו,
הכל-הכל בגזרת הבורא.