להודות, להלל, לשבח, לזמר כל הזמן!
- - - לא מוגה! - - -
אז תזכרו, כל מה שנבראנו בעולם זה בשביל להודות
לשם להתבונן בחסדיו ולברך אותו.
תזכרו את זה, בשביל זה נבראנו.
אם אתם משתמטים מזה או לא מודעים לזה,
אתם מפספסים את הסיבה שבאתם,
ויתבעו אותנו על כך.
אלוהיי, נשמה שנתת בי,
אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא ישר
על הבוקר,
מודה,
אני לפניך.
דבר ראשון הוא מודה, קודם כל,
כי זה הבסיס,
זו המהות,
זה היסוד שעליו מושתתת היהדות,
להודות לקדוש ברוך הוא.
אדם המשבח את השם על מאורעותיו ומודה לו עליהם,
מקדש שם שמים.
תגיד תודה,
תודה לשם, זהו, לא ברור, הוא לא.
אתה לא משלם לו,
אתה לא, מה אתה יכול לתת לו?
כל מה שיש לך שלא.
אבל לפחות תגיד תודה.
תודה לבורא עולם, זה התשלום היחידי שאנחנו יכולים לשלם.
אנחנו אומרים,
הודו לאדוניי כי טוב,
כי לעולם חסדו.
אז הודו תמיד כי טוב, תמיד תגידו שטוב.
הודו, הודו כי טוב, כי טוב, כי טוב. למה?
כי לעולם חסדו.
כי לעולם חסדו. אוי ואבוי אם אנחנו שוכחים,
אז ישלחו לנו תזכורת, חבל.
לא כדאי.
כדאי להודות ולשבח ולהתבונן בחסדי השם ולחפש ולהתרענן ולזכור גם מה שהיינו קטנים ואחר כך גדלנו ובבית ספר, בתלמוד תורה,
הכול לזכור ולהזכיר לילדים, לנכדים,
לצאצאים את כל החסדים
שהשם עשה ועושה
וגם יעשה.
ולפעמים אדם לא משכיל להבין שצריך להודות לשם על חסדיו,
אז מה עושים מן השמיים?
מביאים אותו לכלל סכנה כדי שיודה לשם על ההצלה.
כדאי לחסוך את זה.
להודות תמיד, ולא צריך תזכורת.
אתה חי בנס.
אמר פעם רופא,
לפני שהוא למד
את גוף האדם,
הוא היה יורד במדרגות בריצה.
אחרי שהוא למד איך בנויה רגל
עם כל השרירים והגידים,
והעצמות שיש בכף הרגל,
והחיבור שלהם עם הגידים,
כמה זה מסובך,
ואנחנו דורכים ולא מרגישים,
הוא אומר שכבר כמה פעמים מאז
הוא כמעט נפל.
רק מהמחשבה מה קורה ברגל כרגע.
ואנחנו, אין לנו בעיה, קופצים, סלטות, חריר, הכול.
בטוחים שהכול זה ככה, זה ככה.
לא מבינים
כמה ניסים ונפלאות כל רגע.
להודות ולהלל,
לשבח, לזמר,
כל הזמן,
שבפה שלנו יש שגור שבחים והודיות לבורא יתברך,
ישתבח שמו לעולם ועד. אמן.