הכל מדוקדק! שום דבר לא בא סתם!
- - - לא מוגה! - - -
למה באות צרות?
לעורר את האדם. אדם נרדם,
לא ערני לדרישות של הקדוש ברוך הוא,
או מחפף או עצלן והוא עבר כמה עבירות או לא קיים כמה מצוות או ברפרוף
או מצוות אנשים מלומדה.
הקדוש ברוך הוא לא אוהב את זה.
אני נתתי לך חיים ובריאות 100%,
למה אתה מחזיר לי 20%, 30%, 40%?
למה?
נתתי לך את כל האיברים עובדים.
תחזיר לי, תשתמש בהם למה שנתתי לך.
אדם לא עושה זאת,
אז נותנים לו צרות, איסורים, לעורר אותו.
תשים לב, לא בסתם, שום דבר לא בסתם, הכל מדוקדק.
אז בעל דרגה גבוהה זה מי שמודה על עצם הצרה. כמו שהיה נחום איש, גם זו.
שהיה אומר על צרה,
גם זו לטובה. הצרה עצמה היא טובה.
למה? כי השם מדריך אותו, מתקן אותו, מביא אותו לתיקון.
ואם הוא עושה את התיקון הוא הרוויח אין מתנה יותר גדולה.
כי לא נשאר חוב.
אם יישארו חובות לעולם הבא, אוי ואבוי.
עונש פה זה אפס לעומת עונש שם.
כי פה זה עונש בגוף.
סבלנו כאבים, נכון, בחיים, נכון?
עכשיו זה כואב לנו?
לא.
מה שהיה בגוף עבר.
אבל כשיש בנפש,
זה קשה. אם אדם איבד בן,
הוא לא ישכח את זה לעולם.
הוא כל הזמן, זה פגיעה בנפש.
אם אחד פגע בו, ביזה אותו לעיני כולם,
קשה לו למחול ולסלוח, כי זה בנפש.
אם הוא קיבל סטירה,
זה עובר. אחרי יום-יומיים כבר לא מרגישים שום דבר.
אבל אם זה פגיעה בנפש, זה לא עובר.
אז תארו לכם בעולם האמת שזה רק רוחניות, אין גוף.
ושם הביזיונות
והכאמים הם בנפש, כמו שאומרים.
אז אוי ואבוי.
לכן,
אם מתפטרים פה מכל החובות
על ידי הייסורים והצהרות, כי לא התעוררנו בזמן להבין,
אז זה מתנה מהשם מדברות.
אדם שפותח בדברי הודיה לשם על ניסים שנעשו לו בעבר,
באותו רגע הוא מעורר את אותם הניסים בישועות
שיחזרו וישפיעו עליו גם עתה.
נו, אז כדאי להגיד או לא כדאי?
וכל פעם שאתם מזכירים את העבר ומשבחים את השם על החסד הגדול שעשה עמכם,
באותה שעה נפתחים אותם שערים,
ואתם יכולים לזכות שוב לניסים וישועות
שישפיעו עתה.