לכן הפרנסה על הפנים
- - - לא מוגה! - - -
בפלא יועץ כתב
בדור לפניו כשלושים ארבעים שנה,
שהיה שואל את הסוחרים ובעלי החנויות
שמוכרים מאכלים וכולי, מה המצב, מה הפרנסה, איך הולך?
משיבים לו בפנים צוהלות עם שמחה, עם דברי שבח והודה על השם יתברך,
שהקדוש ברוך הוא מפרנס אותם בכל עת ברווח.
ואילו בזמן הזה הוא אומר, כשאני שואל בעלי מסחר שאלה זו, כולם פנים נפולות,
מצב הפרנסה חלש.
כמו שהולכים לאמריקה, אתה הולך לגבירים שמה,
אה, באת בשנה לא טובה, שנה,
כל החיים שלהם זה השנה על הפנים.
אז הוא חקר לידה מה הטעם של הדבר,
וראה שהסיבה לכך,
בשנים עברו,
היה לכל החג בחנות חוק לישראל ושאר ספרים.
ובין אדם לאדם שהיה נכנס לקנות,
היו פותחים ספר ולומדים.
והיה רע בעיני היצר הרע הדבר הזה,
שמנצלים את הזמן
ומסגלים לעצמם מצוות רבות של תלמוד תורה כנגד כולם,
כדי למנוע אותם, שלח להם קונים,
שיפסיקו כמה שיותר מהלימוד,
והיו מתפרנסים בשפע ערב.
בזמן הזה,
בזמן שהמוכרים פנויים, הם קוראים עיתון.
נייס.
הם רוצים נייס.
אז היצר הרע לא שונה להם, קונים. שימשיכו לקרוא את העיתון, שיהיה להם עוד עבירות.
עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, לכן הפרנסה שלהם על הפנים.
אבל תדעו לכם,
אליבא דאמת,
לא עלתה מחשבתו
של היצר הרע בידו.
ובעלי החנויות שלמדו בזמן הפנוי,
נחשב להם כאילו הם למדו כל הזמן רצוף,
כי חשקם באמת
לעסוק בתורה.
אבל בא בן אדם לקנות, אז הם צריכים להתפנות,
הם עומדים שם בשביל הפרנסה,
אז הם נתנו לו.
ומה הם עשו?
הם מייד חזרו ללמוד. זאת אומרת שהם רוצים ללמוד כל הזמן?
כאלה יכולים להיות יותר טוב מאברכים
שמפסיקים מדי פעם לכל מיני שטויות והבלים, ומדברים בינם לבין עצמם והכול.
כי שם שום טורד אין להם.
ואלה לא מפסיקים.
ותשמעו עכשיו לא להאמין.
לא להאמין.
לא להאמין.
אבל חייבים להאמין.
כתב האל שייח'
הקדוש
זכר צדיק לברכה
זכותו תגן עלינו אמין
שבעצמו הוא היה בעל חנות
ובזמנו הפנוי בחנות
הוא חיבר את ספרו.
גם חיי האדם היה ככה
וגם החפץ חיים היה בהתחלה עובד.
וכאשר אדם לומד
בזמן שיש לו,
מקבל שכר כאילו למד גם בזמן שהיה טרוד בפרנסה.
כי הקדוש ברוך הוא מחשיב לו את הזמן הזה כאילו נאנס מללמוד.
ומקבל שכר מושלם.
מעתה נמצא שהרוויחו בכפליים,
מה שיצר הרע מנע אותם.
הוא חשב שהם הפסידו.
הם לא הפסידו.
נחשב להם גם משהו הפריע להם.
כאילו למדו.
אז גם למדו וגם התפרנסו.
הוא דאג להם לפרנסה.