המקלל אדם מישראל כאילו מקלל פני שכינה!
המקלל אדם מישראל כאילו מקלל פני שכינה!
ועתה נביא כמה מקורות על חומרתה ורעתה של הקללה, ואולי ההתבוננות בדברים תעורר ותחזק אותנו לבל נקלל חלילה שום אדם מישראל.
כתוב במדרש רבה (במדבר כ, כ): המקלל אדם מישראל כאילו מקלל פני שכינה! ולא בכדי התבטא השל"ה הקדוש זצ"ל שאיסור חמור הוא להוציא קללה מפיו!
ונצטט מלשונו הזהב של הגאון רבי אליעזר פאפו זצ"ל שהאריך מאוד בזה (ערך קללה) ודבריו הם כקילורין לעינים: "קללה היא רעה חולה, להמקלל והמקולל תחלק שלל, יאכלו את חלקיהם גם שניהם. שאם היא קללת חינם בלי אשמה - תחזור למקומה. והנה המקלל ילדיו, אם יתקיים בהם - אוי להם, שהם שוחטי הילדים ועתידים ליתן את הדין. ואם לא יתקיים בהם - בודאי שמנכים להם מזכויותיהם, או מהמקלל או מהמקולל, שמידת הדין מקטרג ומבקש שיתקיים הקללה, אלא שיש זכות תולה ונמצא אוכל זכויותיו תמיד... ומאחר שאמרו רז"ל (ברכות נה.) שהאורח המברך לבעל הבית הוא מתברך, משום דכתיב (בראשית יב, ג): "ואברכה מברכיך", שמע מינה שהמקלל לישראל יואר, כדכתיב (שם) "ומקללך אאר". הנה כי כן יזהר וישמר האיש ויזהיר את אשתו ואת כל הסרים למשמעתו, שלא ישמע קללה מפיהם רק ברכות לראש כל, ובזה יצו ה' איתם את הברכה."