מצוות צריכות כוונה - חלק לט | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 07.04.2023, שעה: 16:00
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nנציב יום, מיכאל בן טטיאנה, זיווג הגון מהרה.
מצוות צריכות כוונה, חלק ל'ט.
עכשיו אנחנו מדברים בענייני שמירת הגוף.
מה עשית מעקה לגגיך?
מתי? כי תבנה בית חדש.
המתקין מעקה על גג ביתו
יכוון
לקיים מצוות מעקה.
הריני מכוון לקיים מצוות מעקה כאשר ציווה השם.
אם הוא לא אמר את זה בשעה שהתקין,
כל זמן שזה נמצא עדיין יכול לכוון,
ובפרט אם צריך גם תיקון
למעקה יכוון.
הריני מכוון לקיים מצוות מעקה כאשר ציווה השם.
זהירות מסכנות.
הנזהה לא להשאיר סכין במקום שילדים קטנים
יכולים להגיע אליו ולהינזק.
הנועל סורגים.
איפה שתולים כביסה כדי שלא יפלו משם ילדים.
המנקה רצפה,
לאחר שנשבר כלי זכוכית.
המכסה
חוט חשמל חשוף.
כל אלה זהירות מסכנות,
ויש גם סכנות רוחניות.
המקפיד לשפוך
את מי נטילת הידיים תכף אחר הנטילה.
בכל אלה מקיים מצוות ולא תשים דמים בביתך,
ויכוון
לקיים מצוות ולא תשים דמים בביתך כאשר ציווה השם.
ידוע שמי נטילת ידיים מסוכנים
ולא לדרוך במקום שהם נשפכו,
בפרט אם זה במקום של עפר.
בכל עת
שאתה מונע את חברך מפני מכשול
או מסכנת נפשות,
אתה מקיים מצווה.
וגם
המנהיג את גופו בהנהגת בריאות
מקיים רק כי שמר לך ושמור נפשך מאוד,
וכן ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.
הרמב״ם אומר,
הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא,
שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה,
לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המעבדים את הגוף
ולהנהיג את עצמו בדברים המברין והמחלימים.
והמקור לזה, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.
דוגמאות לזה שאדם נשמר
בגופו ממכשולים,
כשמביט לצדדים,
קודם חציית הכביש
במעבר חצייה,
מקיים מצווה זו.
החוגר עצמו וילדיו בחגורה לקראת נסיעה במכונית,
מקיים מצווה זו.
כששומע על העצת הרופא ונוטל תרופות
לפי הוראותיו,
רופא נאמן, כמו שאומרים,
מקיים מצווה זו.
לובש מעיל
ביום קר,
מקיים מצווה זו, שהאימהות דואגות לנו תמיד.
כשהוא הולך במקום
שיש בו סכנת החלקה בזהירות,
מקיים מצווה זו.
ויאמר,
הריני מכוון לקיים מצוות ונשמרתם מאוד לנפשותיכם,
ומצוות רק יישמר לך ושמור את נפשך מאוד כאשר ציווה השם.
המסלק חפץ
שעלול להזיק לבני אדם,
או כל כיוצא בו,
כגון שרואה על המדרכה אבן,
שהולכי רגל עלולים להיכשל בה ומסלק אותה לצדדים,
מקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך,
כל שכן אם רואה בננה או דברים אחרים.
חנוך,
לנער,
על פי דרכו,
גם כי הזקין
לא יסור ממנה.
בספר טעמי המנהגים אומר שחנוך, למה זכה להיות מלאך?
הוא היה הולך בדרכים
ומסקל את האבנים לצדדים
כדי שלא ייכשלו בני אדם. פעם לא היה כבישים, מדרכות.
היה כל מיני מכשולות בדרכים,
והוא היה מפנה אותם שלא ייכשלו בני אדם, בפרט כשהולכים בלילה,
ולא היה חשמל כמובן.
אז אדם היה יכול לתקל ולנגף.
אז הוא היה עושה זאת.
ועל זה אומר הפסוק, חנוך לנער על פי דרכו.
מאז שהוא היה נער,
אז הוא היה על פי הדרך.
תמיד דואג שזה גם כי יזקין לא יסור ממנה. היה ממשיך גם זקנותו במצווה זו.
אז יש בזה מצוות, ואהבת לרעך כמוך.
עכשיו אנחנו עוברים למצוות של הבית,
קשורות לבית.
העוסק בשידוכין
ומנסה לשדך איש ואישה,
גם אם לא עלה בידו,
מלבד מצוות החסד,
הוא זוכה להתדמות לקדוש ברוך הוא לקיים מצוות בהלכת בדרכיו,
מפני שהקדוש ברוך הוא
מספק זיווגים.
אז הוא מכוון
לכוון לקיים גם מצוות והלכת בדרכיו, כאשר ציווה השם.
כשאדם נושא אישה,
מקיים מצוות קידושין,
ועליו לכוון קודם החופה,
הריני מכוון לקיים מצוות קידושין, כאשר ציווה השם.
הפורש מאשתו,
בעת שצריך,
מקיים מצווה.
הריני מכוון לקיים מצוות הרחקה מן הנידה, כאשר ציווה השם.
עם כל דיני ההרחקות.
בעשיית סדר הטהרה,
מקיימת אישה מצווה מן התורה.
קודם הסדר, תהרהר בליבה.
הריני מכוונת לקיים מצוות טהרה, כאשר ציווה השם.
מצוות טבילה.
אחר ספירת שבעה נקיים, מקיימת מצוות טבילה,
וקודם תאמר,
הריני מכוונת לקיים מצוות טבילה, כאשר ציווה השם.
אני לא אומר לכם את כל המקורות שכתובים,
בשביל לא להלאות, ושבקצרה תזכרו את הדברים.
קודם קיום מצוות עונה,
על האיש לכוון, הריני מכוון לקיים מצוות עונה, כאשר ציווה השם.
ואם זה בזמן שהאישה ראויה להתעבר, יכוון
לקיים מצוות פריה ורבייה, כאשר ציווה השם.
לפני ברית מילה.
הריני מכוון לקיים מצוות מילה, כאשר ציווה השם.
לא רק אבי הבן,
ולא רק בשעת הברית,
אלא בכל עת שהוא מהול,
מקיים מצווה.
כתב האור זרוע שעיקר מצוות המילה שיהיה נימול,
ולא מעשה המילה דווקא.
ומוכיח את זה מהגמרא במנחות מ״ג.
בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ,
ראה עצמו ערום.
אמר, אוי לי, שיעמוד ערום בלא מצווה.
וכיוון שנזכר במילה שבבשרון התיישבה דעתו, אמר, למנצח על השמינית.
ואם היה מעשה המצווה עיקר,
למה שמח במילתו
יותר
מבידו שמניח עליה תפילין,
אלא על כורחנו שמקיים את מצוות המילה בכל העת.
אז הוא מביא ראייה כמו שבתפילין.
כל פעם שאתה מניח את התפילין בידך,
אז
כמו במילה,
שבמילה
לא מעשה המצווה הוא עיקר המילה, אלא להיות נימול.
וגם בתפילין,
זה שיהיה עליך תפילין.
לא עצם ההתחלה שאתה שם,
אלא משך הזמן של הנחת התפילין עליך.
אז יכוון,
הרי אני מכוון לקיים מצוות זכירת הברית
כאשר ציווה השם. אז בכל רגע אדם יכול לכוון במצווה זו.
פדיון הבן,
כשנותן לכהן כסף,
תמורת הבן הבכור,
מקיים מצוות פדיון הבן.
והיות ומצווה זו אי אפשר לקיימה אלא פעם אחת בחיים,
יתאמץ ביותר לקיימה בשלמות.
וקודם, נתינת המעות לפדיון יכוון.
הרי אני מכוון לקיים מצוות פדיון הבן כאשר ציווה השם.
הגאון מווילנה עשה פדיון לעצמו שש פעמים.
כי תמיד היה לו ספק אם הכהן היה כהן מיוחס.
מצוות שונות טבילת כלים
המטביל כלים חדשים
מקיים מצוות טבילת כלים מן התורה יכוון לקיים מצוות טבילת כלים כאשר ציווה השם.
המוסר בגד לבדיקת שעטנז
הרי אני מכוון לקיים מצוות לא תלבש שעטנז
כאשר ציווה השם
שילוח הכן.
המשלח את האם לקחת את הבנים
לקיים מצוות שילוח הכן.
יאמר הרי אני מכוון לקיים מצוות שילוח הכן כאשר ציווה השם.
הידור מצווה
כשאדם מהדר באיזו מצווה
מקיים זעילי ואנבאו
הרוכש לעצמו טלית נאה
או אפילו אם הוא שמח ביותר בעת קיום המצווה.
גם זה הידור מצווה.
הרי אני מכוון לקיים מצוות זעילי ואנבאו
כאשר ציווה השם.
בין אם זה סוכה נא, לולב נא, שופר נא, ציצית נא, ספר תורה נא.
כל דבר ודבר שאדם
מתנהל לפני השם.
שבת,
הכנות לשבת
בכל מעשה שעושה לכבוד השבת
ולהוסיף בעונג שבת,
מקיים מצוות דברי נביאים, עונג שבת
וכבוד השבת
ויכוון על המצוות האלה.
לדוגמה,
הקונה אוכל לשבת,
הקונה פרחים לשבת,
המכין מאכלים ומעדנים לכבוד שבת,
שמניח אותם על הפלטה או בתנות,
שטועם מן התבשיל,
לראות אם הוא מתובל כראוי,
הנמנע מסעודה מיוחדת או רגילה אחרי שעה תשיעית,
הכוונה אחרי שלוש בערך בצהריים, ערב שבת,
כדי להיכנס תאב לאכול בליל שבת.
המסדר את הבית,
עורך את השולחן,
מציע את המיטות,
רוחץ גופו,
קוצץ ציפורניו,
מסתפר,
דובש בגדי שבת,
בהדלקת נרות שבת,
שמדליק את החשמל.
כל פעולה שעושה בבית לכבוד שבת,
יזכור המרבה בהכנות לשבת, הרי זה משובח,
ויכוון בכל מעשה.
הריני מכוון לקיים מצוות כבוד שבת, כאשר ציווה השם.
כשמקבל שבת דקות לפני השקיעה,
כשמתעכב מלהוציא את השבת אחרי זמן צאתה,
מקיים מצווה מן התורה להוסיף מן החול אל הקודש,
ועליו לכוון
לקיים מצוות תוספת שבת, כאשר ציווה השם, בין בכניסתה, בין ביציאתה.
בשעה שמפסיק לעשות מלאכה ביום שישי,
מקיים מצוות שביתת שבת, כאשר ציווה השם,
קידוש.
המקדש על היין.
מקיים מצווה מן התורה לקדש את השבת בדברים,
שנאמר זכור את יום השבת לקדשו.
בשעה שמתכונן להוציא את בני ביתו
והסמוכים על שולחנו מדין שומע כעונה,
צריך לכוון להוציא אותם ידי חובה,
וגם השומעים צריכים לכוון לצאת ידי חובה,
וראוי להזכיר את זה למסובים שיכוונו לצאת ידי חובה.
כי יכול להיות שהראש שלהם נמצא במקום אחר.
ויש כאלה שבכלל לא יודעים את זה.
על כן יש להם קדש,
ולכל אחד מן השומעים לכוון.
הרי אני מכוון לקיים מצוות קידוש היום,
כאשר ציווה השם.
סעודות שבת.
הסועד ליבו בבשר ודגים וכל מטעמים,
מקיים מצווה מן התורה לאכול בשבת שלוש סעודות,
ויכוון לקיים מצוות סעודת שבת כאשר ציווה השם.
עונג שבת.
בשעת הסעודה,
או בעת שהולך לנוח מנוחה של שבת,
או בכל עת שמתענג לכבוד שבת,
מקיים מצוות עונג שבת, ויכוון
הרי אני מכוון לקיים מצוות עונג שבת כאשר ציווה השם.
השאר שירים וזמירות
וגעגועים לבורא יתברך,
כמו ידיד נפש,
מקיים מצוות אהבת השם,
ויכוון לקיים מצוות אהבת השם כאשר ציווה השם.
הבדלה,
כשאומר אתה חוננתנו,
וגם כשעורך הבדלה על הכוס,
מקיים מצוות הבדלה.
ויכוון לקיים מצוות הבדלה כאשר ציווה השם. גם אלה שיוצאים מדי חובה בשמיעה מאחר,
מכוונים גם כן לצאת
ידי חובת מצוות הבדלה כאשר ציווה השם.
מלווה מלכה,
כשעורך את השולחן במוצאי שבת וסועד,
מלווה מלכה,
מקיים מצווה ללוות את השבת ביציאתה.
הריני מכוון לקיים מצוות כבוד שבת,
כאשר ציווה השם.
יום טוב.
הכנות ליום טוב.
בזמן שעוסק בהכנות לקראת יום טוב,
מקיים מצוות כבוד יום טוב ועונג יום טוב, כמו בשבת.
ויכוון לקיים מצוות כבוד יום טוב ועונג יום טוב, כאשר ציווה השם. אם זה בשבת, גם שבת וכו'.
אותו דבר יש מצווה להוסיף מחול על הקודש,
לקבל תוספת
קדושת היום טוב קודם השקיעה,
וגם מתאחר להוציא את היום טוב,
מכוון לקיים מצוות תוספת יום טוב, כאשר ציווה השם.
כשנמנע מעשיית מלאכה ביום טוב, מקיים מצוות שביתת יום טוב,
ויתכוון לקיים מצוות שביתת יום טוב, כאשר ציווה השם.
כשמברך ברכת המועדות
בתפילה של יום טוב, מקיים מצוות מקרא קודש,
לקדש את החג בתפילה בציבור.
הריני מכוון
לקיים מצוות מקרא קודש, כאשר ציווה השם.
אם זה בתפילה עצמה, זה רק בהרעור, כמובן.
במקומות שמותר לדבר, עדיף לדבר.
אמירת ההלל ביום טוב וגם בחול המועד.
הריני מכוון לקיים מצווה להלל את השם.
בקריאת ההלל היא גם ענף של מצוות השמחה ברגל.
לכן, יכוון לקיים מצוות הלל, כאשר ציווה השם, ובשמחה.
קידוש ביום טוב,
אותו דבר.
מכוון לקיים מצוות קידוש ביום טוב, כאשר ציווה השם.
אותו דבר, סעודות,
בעונג יום טוב והכול. הריני מכוון לקיים מצוות עונג יום טוב, כאשר ציווה השם.
כשאוכלים בשר ושותים יין ביום טוב,
וגם בכל המועד
מקיימים בשמחת בחגיך.
נשים שמחות בבגדים חדשים ותכשיטים לכבוד החג,
ילדים במיני מתיקה,
עניים שמחים כשמסייעים להם לשלם הוצאות החג,
וכל משפחה יש לה ענייני שמחה שונים,
ובוודאי כולם נכללים במצוות ושמחת בחגיך.
ולכן קודם שאוכל ושותה או מעניק מתנה או רוכש בגדים לכבוד החג
או מחלק ממתיקים
או משמח עניים,
יכוון לקיים מצוות ושמחת בחגיך חוץ מגמילות חסדים, חוץ והלכת בדרכה ועוד ועוד.
הנזהר מלעשות מלאכה בחול המועד, מקיים מצוות שביתה בחול המועד.
בכל פעם שמזדמנת לו מלאכה והוא נמנע,
יכוון לקיים מצוות שביתה בחול המועד כאשר ציווה השם.
הבדלה ביום מוצאי יום טוב.
בשעה שאומר אתה חוננתנו במוצאי יום טוב או עורך הבדלה,
מכוון לקיים מצוות הבדלה כאשר ציווה השם, כמו בשבת.
בחג הפסח
כל ההכנות שמכינים לחג הפסח מכוון לקיים מצוות כבוד יום טוב, עונג יום טוב, כאשר ציווה השם.
כשבודקים ירקות מטולעים
ונזהרים גם בשאר אימות השנה,
כאשר מקיימים מצווה לא תעשה שלא לאכול שרצים ותולעים כאשר ציווה השם.
וגם גמילות חסדים, הלכת בדרכה ועוד ועוד ועוד.
כאשר מנקה בית מן החמץ,
כאשר מבטל ושורף חמץ,
מקיים מצווה מן התורה להשבית את השאור מן הבית בערב הפסח.
ויכוון לקיים מצוות השבתת חמץ, כאשר ציווה השם.
אם מזדמן לראות חמץ בפסח,
או עובר ליד חנות של גויים שיש חמץ בפסח,
או רואה שמאלנים שמכניסים דווקא חמץ לבתי חולים,
והוא נזהר לא ליטול
וזוכר שצריך לפרוש מאכילת חמץ,
יכוון לקיים מצווה שלא לאכול חמץ בפסח כאשר ציווה השם.
המקבל את קדושת יום טוב דקות לפני השקיעה,
והעם האחר להוציא את היום טוב,
מכוון לקיים מצוות תוספת יום טוב כאשר ציווה השם.
השובת ממלאכה ביום טוב,
מכוון לקיים מצוות שביתת יום טוב כאשר ציווה השם.
המברך ברכת המועדות בתפילת שמונה עשרה של יום טוב, מקיים מצוות מקרא קודש,
לקדש את החג בתפילה בציבור, יערער לקיים מצוות מקרא קודש כאשר ציווה השם.
כשאומרים את ההלל ביום טוב ובחול המועד,
מקיימים מצווה להלל את השם.
וזה גם ענף ממצוות השמחה ברגל.
אז הרי אני מחווה לקיים מצוות הלל כאשר ציווה השם בשמחה.
קידוש ביום טוב,
בליל הסדר.
אנחנו קיימנו 175 מצוות בליל הסדר,
על פי ההגדה שאנחנו חילקנו ספרים ופרסמנו.
הריני מכוון לקיים מצוות קידוש ביום טוב כאשר ציווה השם.
סועד בשר ודגים ושאר מטעמים ביום טוב,
הריני מכוון לקיים מצוות עונג יום טוב כאשר ציווה השם.
שמח באכילת בשר ושתיית יין ביום טוב ובכל המועד
מקיים ושמחת בחגיך.
ושוב,
נשים בבגדים, ילדים בבתיקה ועניים בהוצאות
וכולי וכולי וכולי, הריני מקיים מצוות ושמחת בחגיך כאשר ציווה השם.
המספר, ביציאת מצרים לילדים
נקיים מצווה מן התורה,
סיפור יציאת מצרים.
הריני מכוון לקיים מצוות סיפור יציאת מצרים כאשר ציווה השם.
אכילת המצה בליל הסדר,
נקיים מצווה מן התורה לאכול מצה בליל ראשון של פסח.
יש אומרים כל פעם שאוכל כזית מצה בכל שבעת ימי החג מקיים מצווה.
הריני מכוון לקיים מצוות אכילת מצה כאשר ציווה השם.
ספירת העומר,
הריני מכוון לקיים מצוות ספירת העומר כאשר ציווה השם.
הנמנע ונזהר ממלאכות בכל המועד,
הריני מכוון לקיים מצוות שביתה בכל המועד כאשר ציווה השם.
הבדלה במוצאי יום טוב,
בשואה שאומר אתה חוננתנו במוצאי יום טוב,
או אומר הבדלה על הכוס,
הריני מכוון לקיים מצוות הבדלה כאשר ציווה השם, וגם השומעים היוצאים על ידו.
חג השבועות,
זה בדיוק אותו דבר כמו שאמרנו בחג הפסח.
יש עוד מצווה
בחג השבועות,
כשקוראים את פרשת מעמד הר סיני,
הזדמנות לקיים מצוות זכירת מעמד הר סיני,
כאילו אנחנו עומדים לפני הר סיני, ויכוון
מצווה לזכור את מעמד הר סיני כאשר ציווה השם.
ראש השנה,
ההכנות ליום טוב, כמובן מצוות כבוד יום טוב ועונג יום טוב, כאשר ציווה השם.
בהתרת נדרים,
היושב בין שלושה דיינים המתירים נדרים, או שכמו שאנחנו עושים
בציבור רבים,
הרי אני מכוון לקיים מצוות התרת נדרים כאשר ציווה השם.
וכמובן, הנמנע ממלאכה ביום טוב,
בן יזהר מקיים מצוות שביתת יום טוב כאשר ציווה השם.
ויש גם תוספת יום טוב לפני ואחרי.
ויש גם את המקרא קודש,
מכוון לקיים מצוות מקרא קודש כאשר ציווה השם בתפילה.
בעל הקידוש
לקיים מצוות קידוש ביום טוב כאשר ציווה השם,
בסעודות,
כמו שאמרנו, אז זה לקיים מצוות עונג יום טוב כאשר ציווה השם,
בשמחה ביום טוב כמו שלמדנו כבר,
בתקיעת שופר.
מלבד כוונת המצווה צריך התוקע לכוון, להוציא את השומעים,
והם צריכים לצאת ומכוונים לקיים מצווה, לשמוע קול שופר
כאשר ציווה השם.
והבדלה,
זה כמו בשאר המועדים,
הריני מכוון לקיים מצוות הבדלה כאשר ציווה השם.
יום כיפור,
אותו דבר המכין עצמו עם בגדים ונרות לקראת יום כיפור,
מכוון לקיים מצוות כבוד יום טוב כאשר ציווה השם.
האוכלים בערב יום כיפור
מקיימים מצווה ועיניתם את נפשותיכם,
הריני מכוון לקיים מצוות ועיניתם את נפשותיכם כאשר ציווה השם.
וידוי,
כשאדם שם בתשובה על עבירות שהיו לו,
מתוודה ומתחרט ומקבל לעתיד, הוא קיים מצוות וידוי.
דרך אגב, זה ראוי לעשות כל יום, וזה כתוב בתפילה ושומע תפילה מהאחידה הקדוש.
ראוי להגיד את זה, אבל לא כדרך הרגל,
אלא ממש להשתפך.
הריני מכוון לקיים מצוות בידוי,
מצוות תשובה, כאשר ציווה השם.
הנמנע ממלאכה ביום הכיפורים מקיים מצוות שביתת יום הכיפורים, כאשר ציווה השם.
המקבל את יום הכיפורים לפני ומאחר להוציא מקיים מצוות תוספת יום הכיפורים,
כאשר ציווה השם.
הפורש מאכילה ושתייה בערב יום הכיפורים,
חולץ את הנעליים מעור, מקיים מצווה לטענות ביום הכיפורים.
באיסור אכילה ושתייה רחיצה, שיחה, נחילת הסנדל ותשמיש המיטה.
הפורש מאלה מכוון לקיים מצוות עינוי ביום הכיפורים כאשר ציווה השם.
חולה
מחמת סכנה, חייב לאכול ביום הכיפורים.
והוא מקיים מצווה, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כאשר ציווה השם.
בתפילות שמזכירים
בברכת המועדות
מקיימים מצוות מקרא קודש, לקדש את החג בתפילה בציבור.
הרי אני מכוון לקיים מצוות מקרא קודש כאשר ציווה השם.
קידוש,
בעת שמקדש את היום מדברים בתפילת שמונה עשרה,
צריך לכוון לצאת ידי חובת קידוש.
למה?
הוא לא מקדש ביין, אלא בתפילה. אז יחשוב, מכוון לקיים מצוות קידוש היום כאשר ציווה השם.
והבדלה,
זה בחוננתנו וגם ביין,
מכוון לקיים מצוות הבדלה כאשר ציווה השם,
כולל היוצאים מדי חובה.
חג הסוכות,
אותו דבר. ההכנות,
כמו שלמדנו,
מקיימים מצוות כבוד יום טוב ועונג יום טוב כאשר ציווה השם.
כשבונים סוכה,
קודם שמתחילים לבנות,
הרי אני מכוון לקיים מצוות עשיית סוכה כאשר ציווה השם.
כשאוגדים את הלא-לאו,
ארבעת המינים,
מקיימים מצוות זה עלי ואנווהו כאשר ציווה השם.
כשמוסיפים מחול על הקודש בכניסה וביציאה,
מכוונים לקיים מצוות תוספת יום טוב כאשר ציווה השם.
כשנמנעים ממלאכה,
הרי אני מכוון לקיים מצוות שביתת יום טוב כאשר ציווה השם.
בתפילה עצמה שמזכירים מקרא קודש,
לכוון לקיים מצוות מקרא קודש כאשר ציווה השם.
היושב בסוכה,
צריך לכוון זכר יציאת מצרים וזכר לענני כבוד. חילקנו את הדפים האלה בסוכות האחרון.
שהקדוש ברוך הוא הקיף אותנו על מנת להגן עלינו מן השרה והשמש.
וזה חייבים להגיד, למען ידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל,
והוציאי אותם ארץ מצרים, אני אדוני אלוהיכם.
ובעת הישיבה יכוון כוונה משולשת.
הריני מכוון
לקיים מצוות ישיבת סוכה, כאשר ציווה השם
שציוונו לשם בסוכה זכר ליציאת מצרים וזכר לענני כבוד.
בכל רגע שנמצא בסוכה מקיים מצווה.
ראוי לכוון לכך כל הזמן.
ועל כל פנים יקפיד בעת כניסתו לסוכה.
אם יצא מן הסוכה ושיח דעתו,
יחזור ויכוון שנית.
הריני מכוון לקיים מצוות ישיבת סוכה, כאשר ציווה השם.
כשציוונו לשם בסוכה זכר ליציאת מצרים וזכר לענן נקוות.
הקידוש,
הריני מכוון לקיים מצוות קידוש ביום טוב, כאשר ציווה השם.
הסעודות,
הריני מכוון לקיים מצוות עונג יום טוב, כאשר ציווה השם.
שמחה ביום טוב חול המועד,
בדיוק כמו שלמדנו במועדים הקודמים.
הריני מכוון לקיים מצוות ושמחת בחגיך כאשר ציווה שם.
האוכל כזית ראשון בליל חג הסוכות, שזה דאורייתא,
מקיים מצווה מן התורה לאכול כזית פת בסוכה.
יש סוברים שבכל סעודת פת בשבעה של ימי החג יש מצווה,
ולכן יכוון לקיים מצוות אכילה בסוכה,
כאשר ציווה השם.
הישן בסוכה מקיים מצווה מן התורה, וחובה לישון בסוכה.
הריני מכוון לקיים מצוות ישיבת סוכה, כאשר ציווה השם,
שציוונו ליישב בסוכה, זכר יציאת מצרים, זכר לענני כבוד,
בדיוק כמו שנכנס תמיד.
הנוטל את ארבעת המינים מקיים מצווה מן התורה,
יכוון
לקיים מצוות ארבעת המינים כאשר ציווה השם.
כשאומר הלל,
בדיוק במועדים הקודמים,
הריני מכוון לקיים מצוות הלל כאשר ציווה השם.
הנמנע ונזהר ממלאכה בחול המועד,
מכוון לקיים מצוות שביתה בחול המועד כאשר ציווה השם.
הבדלה במוצאי יום טוב,
בשעה שאומר ״אתה חוננתנו״ או עורך על הכוס הבדלה,
הרי אני מכוון לקיים מצוות הבדלה,
כאשר ציווה השם, וכן השומעים שיוצאים מדי חוב.
בשמחת התורה,
רוקד ושמח עם התורה, מקיים מצוות כבוד התורה,
ויכוון לקיים מצוות כבוד התורה, כאשר ציווה השם.
כשמוציאים ספר תורה מן ההיכל, מכוונים
להידור התורה ולכבוד התורה.
הכל תנו עוז לאלוהים ותנו כבוד לתורה.
בחנוכה.
המדליק נר חנוכה מצווה מדברי הסופרים,
הריני מכוון לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה כפי שתיקנו החכמים.
כשקורא את ההלל,
כשאומר על הניסים
בתפילה ובברכת המזון,
כל פעם שמדליק את הנר
שתיקנו החכמים בימי החנוכה,
בכל המקיים מנהגי הימים האלה,
כגון האוכל מאכלי חלב,
או ילדים שמסובבים סביבו,
מקיים מצווה מן התורה לזכור חסדי השם
בעת ניסי ההצלה מן האויבים, ויוסיף כוונה מיוחדת,
הריני מכוון לקיים מצוות זיכרון חסדי השם
כאשר ציווה השם.
פורים
כשקוראים פרשת זכור,
מקיימים מצווה מן התורה לזכור את מעשה עמלק,
הריני מכוון לקיים מצוות זכירת מעשה עמלק וזכירת מחיית עמלק אשר ציווה השם.
מלבד כוונה של המצווה המיוחדת,
לכל אחד ממצוות הפורים
מקיימים גם מצווה לשמוע על דברי הנביא.
אז לכל מצווה להוסיף,
הריני מכוון לקיים מצווה לשמוע על דברי הנביא,
כאשר ציווה השם.
כשקוראים את המגילה,
אז מכוונים, הרי אני מכוון לקיים מצוות מקרא, מגילה,
כאשר ציווה השם. גם השומעים מכוונים אותו דבר.
מתנות לאביונים.
הרי אני מכוון לקיים מצוות מתנות לאביונים, כאשר ציווה השם.
וזה לפני שנותן.
וגם לקיים מצוות דברי הנביא.
כשנותן צדקה לאביונים הרי נמכוון לקיים מצוות צדקה כאשר ציווה השם
משלוח מנות
הרי נמכוון לקיים מצוות משלוח מנות כאשר ציווה השם
כשסועה את סעודת פורים
מקיים מצוות סעודת פורים
הרי נמכוון לקיים מצוות סעודת פורים כאשר ציווה השם
והם בשעת המגילה, אמירת על הניסים, בתפילה, בברכת המזון,
בכל דבר שמקיים,
כמצוות חכמים ביום הפורים,
גם שלובש מסכות,
מקיים מצווה מן התורה לזכור את חסדי השם ואת הניסים וההצלה מן האויבים.
להיכוון מקיים מצווה לזכור חסדי השם כאשר ציווה השם.
עד כאן, אם יהיה זמן,
אז נגיד עוד המשך,
ובינתיים
ישמחו מצווה, דאורייתא,
נזכור את השבת.
ישמחו
במלאכותך שומרי שבת וקוראי עונג שבת ישמחו.
במלאכותך שומרי שבת וקוראי עונג שבת.
מה?
מקדשי,
מקדשי, מקדשי,
מי?
שבת.
עם מקדשי,
מקדשי, מקדשי,
שבת ישמחו.
שבת וקוראי עונג שם.
ישמחו.
שומרי שבת וקוראי עונג שבת שבת שבות שולטים.
הרי אני מכוון כי הם מצוות חכמים.
אבל ביחד אני אומר לך שאומר,
עושה הקדש ברוך הוא זה קודש רועד.
אפיקו חר בו לעולם טרו ומוסוות.
שנה אמר אדונו בסלמאן סדגו יחדיל טרו.
יהיה אדיר.
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
