הנוכל מיפו 16 נתפס על חם
- - - לא מוגה! - - -
אתם מבינים לאן הגענו?
זה המצב רבותיי.
אז לכן זה לא מקרה שקוראים פרשת מקץ בחנוכה.
בדרך כלל פרשת מקץ
נופלת בחנוכה.
אז כל מה שלמדנו כעת
זה בא ללמד אותנו
שאין לנו לסמוך
על כוחי ועוצם ידי ולזכור רק שהקדוש ברוך הוא המושיע,
ולא כמו אלה, רחמנא ניצלן,
שנטלו את הקליפה וזרקו את הפרי.
וזה מה שכתוב שעשית לאבותינו בימים ההם
בזמן הזה.
מה שעשה השם לאבותינו
בימים ההם הוא גם עושה לנו בזמן הזה.
רק צריך עיניים
שיודעות לראות
ואוזניים שמטיבות לשמוע שהכול לא השתנה.
ועלינו להתחזק בהשגחה ובביטחון ולא לתלות בשום נברא,
אלא לצפות רק לבורא יתברך.
לכן אנחנו קמים כל יום בארבע וחצי בבוקר מתחיל שיעור,
ואתם מוזמנים,
וגם אלה ששומעים אותנו בשידור,
מוזמנים להגיע לרחוב עוזיאל 41 בבני ברק,
וגם מחר ומחרתיים יש שם שיעור על מסכים,
ביום חמישי כבר נהיה שם.
אבל,
מי שלא יכול להגיע יכול לצפות בשידור ישיר בארבע וחצי,
והרבה צופים, מאות בתי אב, וזה עולה כל הזמן,
שצופים בשידור ישיר.
והיום קיבלנו סמסים תוך כדי השיעור,
מטבריה ומקומות אחרים שצופים ומקשיבים ומתחזקים.
אז צריך לדעת, בלי ביטחון אנחנו עלולים לטעות כל החיים,
ולהשקיע זמן
וכוחות
בדברים נפסדים שאינם מעלים ולא מורידים.
כדאי,
כדאי
ללמוד ביטחון
כדי להרוויח את כל החיים.
כל הזמן שיהיה לך בחיים
יהיה לך זמן
בלי מגבלה,
כי לא תחשוש
ולא תפחד
ולא תתיירא ולא תסמוך,
גם לא תתאכזב.
ותמיד,
תמיד תדע
שאתה מושגח
והשם רואה אותך
וייתן לך מה שטוב לך,
כמו שההורים
משתדלים לתת לילדים את הטוב לילדים.
לא מה שהילדים מבינים שטוב להם,
מה שההורים מבינים שטוב להם.
אז לכן
חייבים ללמוד ביטחון.
ויש קלטות שלי,
ביטחון
שאפשר להשיג במשרדי שופר
ולהתחיל ללמוד כסדר את הדברים האלה.
בלי זה אין מעמד לאדם יהודי.
הוא יגיע אחרי 120 שנה לעולם האמת,
ויגידו לו, בזבזת וכילית את חייך להבל ולתוהו.
ואני אספר לכם סיפור לסיום,
ותזכרו אותו לכל החיים.
היה בן אדם רעב שלא אכל מספר ימים וכבר היה גוסס,
מתננד, הולך ברחוב,
מטושטש, מעורפל,
ופתאום הוא פגש איזה אדם
וסימן לו ככה
מה הוא שאל אותו, מה, מה, מה? אומר לו, לא, אכלתי כבר מספר ימים, תעשה לי טובה.
אוכל, אוכל, לשתות, לשתות.
אמר לו, תשמע, אתה לא רחוק,
יש פה רחוב יפו שמונה עשרה,
שם יש גמח,
חינם, גמילות חסד,
אכילה, שתייה, מלבוש, לינה, הכל חינם.
גש לשם במהירות,
ייתנו לך הכל.
מטשטוש,
הוא הגיע לרחוב יפו שש עשרה,
ודפק בדלת,
ופתח לו את הדלת נוכל.
והנוכל ידע, לפי המראה שלו, שהוא מחפש את הגמח בשמונה עשרה.
אז הוא אמר לו, אתה מחפש אכילה בחינם, שתייה בחינם. אמר לו, כן, כן, כן.
זה פה.
אמר לו, כן,
אבל זה לא לגמרי בחינם.
אתה צריך לעשות השתדלות,
ועם ההשתדלות אני אתן לך הכל חינם.
הכל חינם, אבל אתה צריך להשתדל.
אמר, טוב, אם אני אשתדל,
אתה תיתן לי אבל בסוף לאכול והכול.
אמר לו, כן.
טוב,
מה לעשות?
אמר לו, תרד לגינה,
תנקש את כל העשבים והכול.
אחר כך תשקה אותה.
אחר כך תחרוש.
אחר כך תעלה לגג,
תנקה את כל הדודים שם,
צחצח אותם.
אחר כך תיכנס הלילה הביתה, יש כלים בקערות,
תנקה הכול.
אחר כך יש כביסות לעשות ולתלות.
אחר כך יש ספונג'ה, אתה צריך לעשות בשתי הקומות.
ואחר כך
אני אגיד לך עוד מה לעשות, אם יישאר זמן,
ובסוף אני אתן לך לאכול הכול בחינם.
סוף היום הבן אדם כבר עומד למות, כבר אין את מי להאכיל.
אז הוא שואל אותו, מה עם האוכל בסוף? יש אוכל או לא?
אמר לו, כמו שהבטחתי לך, אני מקיים.
ביפו שמונה עשרה,
פה תעבור לבניין השני, הכול בחינם.
לך לשם.
שמעתם?
אז מה, הוא השתדל בחינם.
אם היה מגיע לשמונה עשרה,
היה אוכל בחינם בלי השתדלות.
מה עשה הנוכל?
תפס אותו באמצע.
אמר לו, אין דבר כזה בחינם.
צריך להשתדל, תשתדל ואז תקבל בחינם.
ככה יצר הרע עובד עליכם.
אחרי שאתם עובדים אצלו שמונה שעות,
ואחרי שאתם יגיעים ומתאמצים ומשתדלים,
בסוף הוא אומר לך לקדוש ברוך הוא, הוא זן ומפרנס את הכול בחינם.
אז אצל מי עבדת?
אצל יצר הרע.
עבדת בחינם.
אם היית מגיע לכתובת הנכונה,
לא היית עובד בכלל.
מי שמגיע לשער הביטחון,
הוא לא נופל ביפו שש עשרה,
הוא מגיע ישר לשמונה עשרה.
אז מי שרוצה לא להתייגע חינם,
שיבוא בעזרת השם בארבע וחצי בבוקר,
ואז יהיה לו הכול בחיני חינם,
ויותר ממה שהוא חושב שמגיע לו, יקבל.
כן, בבקשה, תן לה מיקרופון.