מצוות צריכות כוונה - חלק מ' | הרב אמנון יצחק שליט"א
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום,
קבוצה שלמה עשתה זאת ומאחלת פסח כשר ושמח ומועדים לשמחה לכולנו
ולכנישתא חדה ולקהילות פז בארץ ובעולם
והצלחה מרובה למוסדות לדעת, חוכמה ומוסר.
אנחנו עכשיו נמצאים במצוות צריכות כוונה חלק מ'.
יש מצוות יומיות למי שעוד לא תפס את כל המצוות שצריך לעשות לפני כל
פעולה ופעולה שעושים במשך היום.
אז קודם כל, מה שאנחנו נתקלים כל יום זה מצוות ציצית.
עצם זה שאתה קם מהמיטה,
אתה צריך להגיד, הריני מכוון לקיים מצוות ציצית, קודם כל.
אם יעליך שישנת או עוד לא,
כי השינה זה הפסקה.
אז מכוונים, הריני מכוון לקיים מצוות ציצית כאשר ציווה השם שציוונו להתעטף בו כדי שנזכור כל מצוותיו לעשותם.
שתי מצוות יש.
אחת, זה מצוות ציצית, להתעטף.
ושתיים, זה על ידי זה למען תזכרו,
ועשיתם מצווה לזכור את המצוות ולעשותם.
אז מקיימים שתי מצוות בציצית.
בת תפילין יש גם כן שתי כוונות.
הריני מכוון לקיים מצוות תפילין כאשר ציווה השם שציוונו
להניח ארבע פרשיות אלו, כתוב את זה בסידורים,
שיש בהם ייחוד שמו ביציאת מצרים,
על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח,
כדי שנזכור ניסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על ייחודו,
באשר לו הכוח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו.
ולומר, הריני משעבד לקדוש ברוך הוא את הנשמה שהיא במוח וגם את הלב,
שהוא עיקר התאוות והמחשבות,
ובזה זוכרים את הבורא וממחיתים טענות.
קודם ברכות התורה,
כשאדם אומר את הברכה השלישית של ברכת התורה,
יגיד, הריני מכוון לקיים מצוות ברכת התורה כאשר ציווה השם, ועוד מצווה,
הריני מכוון לזכור מעמד הר סיני.
ואחר כך, כשהוא אומר את הפסוקים,
וידבר השם אל משה לאמור,
יגיד, הריני מכוון לקיים מצוות תלמוד תורה,
כאשר ציווה השם.
בדרך יש עוד, הוא מדלג פה,
כשאנחנו אומרים את הזמירות, צריך לזכור את חסדי השם,
לזכור מצווה, לזכור חסדי השם כרציבה השם.
כשאומרים הללויה, הללוייל במרומים,
צריך לכוון,
לזכור גדולת השם, תנינים וכל תאומות, כולם משבחים וכולי וכולי.
כשאומרים קריאת שמע,
שלוש מצוות, הריני מכוון לקיים מצוות קריאת שמע,
מצוות קבלת עול מלכות שמיים,
ומצוות ייחוד השם.
שלוש מצוות כאשר ציווה השם.
בתוך הקריאת שמע אנחנו זוכרים עשר דיברות שניתנו לנו בהר סיני.
לא נאריך בזה, אמרנו את זה בשיעורים קודמים, מופיע גם במעט מהסידורים,
מה מכוונים עשרת הדיברות. והירושלמי אומר, כל קריאת שמע נתקנה בשביל העשר דיברות שמוזים בקריאת שמע.
זאת אומרת, מי שלא מכוון בהם,
הוא מפסיד את הכוונה בעצם, למה תיקנו לנו להגיד את קריאת שמע לפי הירושלמי.
בתוך קריאת שמע, בפרשה השלישית,
האחרונה,
יש מצוות זכירת יציאת מצרים דאורייתא, שחייבים לזכור ביום ובלילה.
אני אדוני אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, למה?
להיות לכם לאלוהים.
אני אדוני אלוהיכם צריך לזכור לפני שאומרים את זה במחשבה שאני מקיים מצוות עשה דאורייתא של זכירת יציאת מצרים.
בתפילת שמונה עשרה לפני שמתחילים צריך לכוון,
הריני מכוון לקיים מצוות
ולעובדו בכל לבבכם,
שזה מצוות התפילה,
וגם מצווה לעמוד בתפילה.
שנאמר, ויעמוד וניחס ויפלל.
שתי מצוות לפני שמתחילים.
בברכת כהנים אנחנו מתכוונים שתי מצוות, ונקדשתי בתוך בני ישראל,
וגם מצוות ברכת כהנים, כי בלעדינו הברכת כהנים מתייתרת.
אז אנחנו מקיימים שתי מצוות.
לפני כן, יש לנו על הצדיקים,
אז שמה צריך לזכור שלוש מצוות
על הצדיקים.
יש לנו מצוות אהבת הצדיקים, יראת הצדיקים
ואהבת הגרים,
שזה מצוות שהשם ציווה אותנו.
איפה לומדים שמצווה לאהוב את הצדיקים?
כתוב, ואהבת את אדוני אלוהיך לרבות צדיקים.
ואיפה לומדים שצריך לירום מהצדיקים?
כתוב, את אדוני אלוהיך תירא לרבות הצדיקים.
ואת הגרים ידוע, ואהבתם את הגר.
יש לנו 47 אזהרות על הגרים.
אחר כך בברכה, אחרי זה, יש שכירת ירושלים,
בברכה אחרי זה, זה שכירת
הציפייה לישועה.
לישועתך קיוויתי השם.
וצמח דוד עבדך מארת עצמיה.
ובשמע קולנו יש שם מצוות וידוי.
כלומר וידוי, והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם.
יש שם נוסח מהחידה
שמביא שם בימות החול שאומרים תחנון,
ויש שם גם כשאין תחנון מה אומרים.
במודים אנחנו צריכים לזכור את חסדי השם. מצווה לזכור את חסדי השם
שעושה עמנו
כאשר ציווה השם.
אחר כך יש לנו מצוות תלמוד תורה.
אדם לומד תורה, אחרי כמו שאנחנו לומדים, אני יש לי פה,
הוואו, כמה מצוות אני מקיים.
כל זה אני מקיים מצוות.
עכשיו, בשיעור הזה.
זה לא יאומן כי יסופר כמה יש מצוות.
כשסועדים אחר כך יש ברכת המזון,
אז מכוונים לקיים מצוות ברכת המזון. מי שאומר לשם ייחוד שכתוב, אז הוא כבר יוצא ידי חובה.
קריאת שמע ערבית זה כל יום.
כמו שאמרנו, שלוש מצוות, קריאת שמע,
קבלת עול מלכות שמיים לייחוד השם.
עוד פעם, יש שם זכירת
יציאת מצרים.
כל חסד שאנחנו עושים אחד עם השני,
אנחנו מקיימים מצוות גמילות חסדים.
כל דבר שאנחנו עוזרים וכולי, מקיימים גם באהבת לרעך כמוך,
שזה מצוות דאורייתא.
אם עוזרים למישהו, זה נושא בעולם חברו.
אם אנחנו מרימים משהו שיכול להזיק,
אנחנו מקיימים מצוות ולא תשים דמים בביתך,
ועוד ועוד ועוד.
וכשיש איזה חכם
או שיש איזה זקן, יש מצווה לקום
או להדר.
אם זה זקן, זה קנה חוכמה, אפילו הוא צעיר,
הוא תלמיד חכם, מהדרים לקום,
לא קימה גמורה.
אם זה זקן,
לפי הארי בן שישים, לפי השולחן ערוך בן שבעים,
חובה לקום מלוא קומתו כשנכנס בארבע עמות שלו.
ומקיים מצווה, מפני שיבה תקום והדרת פני זקן.
וכל יום יש לכם הזדמנות לקיים מצוות כיבוד אבים.
אם הם חיים,
אם אתם נמצאים לידם, כל דבר שאתם עושים, אתם מכוונים ואומרים, מכוון לקיים מצוות כיבוד אבים.
אם הם רחוקים,
תרימו טלפון ותקיימו מצוות כיבוד אבים.
גם אם אתם חושבים עליהם דברים טובים ומתכננים לעשות דברים טובים, תכוונו לקיים מצוות כיבוד אבים.
ואם הם נפטרו,
עוד יותר חייבים בכיבוד אבים. אז אתה אומר לך, קדיש בשבילם,
או שאתה עושה משהו לזה, או שאתה עושה מצווה, אתה אומר שאתה מקיים בזה גם כיבוד אבים.
כי ברא מזכה הבא.
אז תתכוון, בזה אתה תקיים מצווה.
לא תתכוון, אין מצוות. כל מה שאמרתי, אם לא מתכוונים,
שום מצווה לא יהיה לך, תגיע לשמיים, וגידו לך, תעטל,
אין כלום.
כי מצוות צריכות כוונה, זה הלכה בשולחן ערוך, סימן ס',
הלכה ד',
תזכרו, סיעתו דשמיאו.
קידוש כהנים,
אתם שמעתם שאצלנו שמזמינים את הכהן, אומרים, הרי אני מכוון לקיים מצוות וקידשתו.
צריך לקדש אותו מאחיו, אז אנחנו אומרים את זה.
וגם לפני שקוראים בספר תורה, יש לנו כמה מצוות שאנחנו מקיימים, אז אנחנו אומרים את זה בשביל שיהיה לנו מצוות.
בלי להתכוון, אין מצוות.
אין מצוות.
בשבת יש לנו קבלת תוספת שבת,
ושמאחרים להוציא את השבת, גם כן תוספת שבת.
להוסיף מחול
על הקודש.
ויש עונג שבת,
ויש מצוות קידוש,
ויש הרבה דברים.
סעודת שבת דאורייתא, ועוד ועוד.
אז כל אלה צריך לשנן אותם ולחזור עליהם
ולשים לב, אנחנו ברוך השם
יוצאים מפה.
על המזוזה כבר הוכתבתם, על מזוזות ביתך מקיימים מצווה, וגם
זוכרים ייחוד השם,
שומר דלתות ישראל, שמע ישראל, אדוני אלוהינו, אדוני אחד.
יוצאים החוצה, שאו מרום עיניכם, וראו מי ברא אלה.
המוציא במספר צבעם, לכולם בשם יקרא, מהם אונים ואמיץ כוח איש לא נעדר.
מה רבו מעשיך, אדוני? כולם מחוכמה עשית.
אתם רואים את העצים והפרחים?
תראו, תראו זה יופי.
מה מכוונים כשרואים דבר כזה?
מכוון לקיים את צוות גדולת השם,
כאשר ציווה השם מתבונן בכל דבר.
תראו איזה פרחים, תראו איזה צבעים,
תראו איזה עצים.
השם עושה לנו החלפות,
דו תחמוץ את הפחמן, עושה לנו מזה חמצן,
נותן לנו תרופות מהעלים,
נותן לנו מזה טעמים, נותן לנו וואי, כמה דברים טובים.
מזה נהיה לנו ארונות, תראו, ארון הקודש והכל בעצים.
תראו.
מהחול שאנחנו דורכים, יש לנו זכוכית, יש לנו משקפיים.
כן.
יש בניינים שלמים, רק זכוכיות. תראו, תראו, תראו, מחול. זה מחול, כל זה מחול.
לא צריך לשבח את השם יתברך?
איי, איי, איי, השתבח הבורם.
אתה עובר ברחוב, אתה לא מתבונן באישה, אתה אומר, הרי אני מכוון קיים ולא תטורו, ולא תטורו.
אתה מקיים מצווה על כל דבר. אתה רואה יהודי שאתה זה, נכנס לך אהבה, אתה אומר, ואהבת רעך כמוך.
אתה אומר לו, שלום, זה גמילות חסדים.
יא הבא בלילה.
כל רגע וכל רגע שאתה נוסע והולך,
הכול מלא מצוות. תאסוף, תאסוף, תאסוף.
כשתצא מפה תהיה מליונר.
ואפילו עכשיו, כשאני אומר לכם,
כשאני הולך לקיים מצווה של חכמים,
רבי חנניהו בן רגשייאו אומר.
אמרסו הקודש ברוך הוא זה קודש ישראל, לפי כוח, חרבו לעולם, תורו ומשוחות.
שנא אמור אדונא הופס למען סט גו יחדיל תורו יא הדיל.
רגע,
אבל לפני כן צריך להגיד על 24 כוונות,
לא ככה סתם. אז בואו נכוון, 24 מצוות
של הקדיש.