זהירות בקיום מצות השבת אבדה בכוונה!
- - - לא מוגה! - - -
זהירות
בקיום מצוות השבת אבידה בכוונה.
פעם נזדמן לשמחת נישואין
הגאון הקדוש,
מורנו הרב אליעזר זוסיה פרטוגל,
זכותו תגן עלינו אמן,
זכר צדיק לברכה,
האדמו״ר מסקולן.
והוא ראה
שהאדמו״ר מסקולן
נכנס
לבית הכס... לבית הכס... לבית הכסה,
על שם וכיסית את שאתיך.
הוא נכנס לבית הכסה ויצא,
וחזר,
ונכנס ויצא שנית מיד.
שאל אותו בתמיהה,
למה נכנסת, יצאת, וחזרת, ונכנסת עוד פעם.
אמר לו האדמו״ר,
ראיתי שהאור דולק
בחדר בית הכסה, ואין שם איש.
ורציתי לקיים מצוות השבת אבידה,
לכבות את האור,
שלא ילך ממון ישראל לאיבוד.
אך כשהייתי בפנים,
לא יכולתי לקיים את המצווה כתיקונה עם הכוונה.
קודם המצווה, הרי אם אני מכבה את האור, אני מקיים מצווה של השבת אבידה.
אבל אני לא יכול לכוון,
כי אסור במקום כזה לכוון כוונות כאלה. אסור להרהר בדברי תורה, במצוות.
לכן יצאתי מבית הכסה,
נטלתי ידיים,
ואז אמרתי לשם יחוד,
לקיים מצוות השבת אבידה,
ואז חזרתי, נכנסתי, קיביתי את האור,
וקיימתי מצווה דאורייתא.
יפה?