תמיכתם - הרב שמעון שרייבר שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

הנאהבים והנעימים

בחייהם ובמותם לא נפרדו.

אז שבחייהם ובמותם לא נפרדו, זה כולנו ראינו.

אף שלא הכרתי מעודי את הורי הרב אמנון,

אך אין לי כל ספק

שהיו נאהבים ונעימים,

בין איש לאשתו ובין כלפי האחרים.

אדם לא זוכה בחינם.

לזכות בילדים כאמנון ואורי,

לעצב את אישיותם,

לדאוג שמצאו

אנשים כל כך ראויים,

בהכרח הם באו מבית שספוג באהבה ונעימות,

וזה היה תוכן החיים של יחיא זכריה ואשתו.

הפסוק אומר,

כי דעתיו

למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו,

ושמרו את דרך השם לעשות צדקה ומשפט

למען

הביא השם על אברהם את אשר דיבר עליו.

אז מדברים כאן,

כשהקדוש ברוך הוא אומר שהוא מכיר את אברום אבינו,

והוא יודע שהוא יצווה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות את דרך השם.

מה זה דרך השם?

לעשות צדקה ומשפט

כדי למען אבי השם על אברהם את אשר דיבר עליו.

היו צריכים, לכאורה הפסוק היה צריך להגיד, למען אבי השם על בית אברהם, על הילדים של אברהם את אשר דיבר עליו.

אומר רשי,

וברשי על בית אברהם לא נאמר אלא על אברהם.

לימדונו, למדנו.

כל המעמיד בן צדיק

כאילו אינו מת.

זאת אומרת, הפסוק בא ואמר לנו כאן, אברהם קיים,

בית אברהם, אברהם קיים.

יחיה זכריה,

לך בשלום לבית עולמך.

אתה חי,

העמדת,

שני ילדים צדיקים,

אתה ואשתך, האימא של הבנים.

ונראה שזה רמוז בשמו,

יחיה, יחיה,

יחיה.

איך? על ידי זכור כא,

על ידי הזכירת כא שהילדים יוצרים בעולם,

על ידי הקריאה בשם השם שלהם,

על להודיע את השם.

אז יחיה, חי.

חז'ל,

כשמסיימים

את פרקי האבות,

שהיא מסכת של דרך החיים,

איך אדם צריך לחיות,

אז חז'ל מסיימים

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו.

כל מה שהקדוש ברוך הוא ברא בעולם,

כל העולם כולו, כל הכוכבים,

את התורה, את עם ישראל,

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו,

שנאמר,

כל הנקרא בשמי,

לכבודי בראתיו יצרתי ואפסיתיו ואומר השם ימלוך לעולם ועד.

כתוב כאן שתכלית כל הבריאה שברא הקדוש ברוך הוא,

תכלית כל הבריאה היא ליצור כבוד שמיים.

אנחנו כן מבינים, לא מבינים, למעשה מי שלומד את דרך השם,

מי שלומד את המסיעה לשערים יודע שגם כשאדם יודע את השם,

מכיר את השם,

חי עם השם, אז אין יותר טוב מזה.

במילא השם כשהוא טוב הוא מטיב, הוא רוצה, תיצור כבוד שמיים, גם לך ככה יהיה רק הכי טוב.

תכלית הבריאה היא כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו,

יצרתי ואפסיתיו.

אדם צריך לדאוג כל היום איך הוא יוצר כבוד שמיים.

כשהוא מתפלל טוב והוא לומד טוב והוא נמצא בחברה,

אז הוא יוצר כבוד שמיים.

הילדים של יחיא זכריה,

כל מציאותם,

כל חייהם,

הם יוצרים כבוד שמיים.

הם מודיעים את השם,

נכדים של אברום אבינו,

ויקרא שם בשם השם,

ויקרא שם בשם השם כן עולם.

לא משלי אכלת, משל בורא עולם אכלת.

אמנון, הרב אמנון

והרב אורי, שניהם עומדים ומוסרים, מודיעים לעולם

את בורא העולם,

מקרבים את עם ישראל לאביהם שבשמיים.

יוצרים כבוד שמיים.

מסייעים לצבאות-צבאות של יהודים להתקרב לשכינה,

לשוב הביתה.

הם ממלאים את רצון השם בעולם

והם מקרבים את העולם לייעודו.

ריבוי כבוד השם.

אי אפשר לתאר

את הכבוד

שנותנים פמליה של מעלה לאבא ולאימא,

שהם היוצרים של הכבוד שמיים הזה.

אנחנו אומרים בקדיש,

יתגדל ויתקדש שמי רבו

בעלמא דברה כי רהוטה.

אנו מבקשים ששמו הגדול של השם יתגדל ויתקדש

בעולם שהשם ברא כרצונו.

יתגדל ויתקדש שמי רבה בעלמא דברה כרצונו,

בעולם שהשם ברא כרצונו.

ומהו רצון השם?

כל הנקרא בשמי לכבודי בראתי ויצרתי ופסיתים.

רצונו של השם הוא שכל העולם כולו ידעו את השם,

שכבוד השם ימלא את כל הארץ.

ביום ההוא יהיה השם למלך על כל הארץ,

ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.

כל העולם כולו יקראו בשמו, ידעו את השם.

והיות

והקדוש ברוך הוא ברא, וזה תכלית העולם כולו,

תכלית מה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם,

הוא שבאמת כל העולם כולו ידע את השם.

השם ימלוך לעולם ועד.

מי אנחנו מבקשים מהשם?

היות בזה קדוש ברוך הוא בראת את העולם כרצונך,

אז וימליך מלכותה.

תודיע, קדוש ברוך הוא, שיודיע את מלכותו לעיני כל העולם.

ואז, זאת אומרת, בזה ברור שזה יהיה,

למה שזה הרי תכלית כל הבריאה כולה,

והקדוש ברוך הוא יביא את העולם לתכלית כל הבריאה.

וכמבואר בכל דברי הנביאים,

ומתי יראה?

ממילא בני אדם שדואגים,

טורחים,

מוסרים את כל חייהם לדאוג,

לקרב את עם ישראל להשם, להודיע את כבוד השם בעולם.

אין מושג כמה הם אהובים וחביבים וידידים.

וההורים, יחיא זכריה והאימא

הגיעו לעולם האמת.

אין ספק,

הכבוד שהקדוש ברוך הוא, הפמליה של מעלה קיבלה אותם

לאנשים שיצרו,

שהם יוצרים של ילדים שבאמת מביאים,

דואגים,

ליצור כבוד שמיים.

ומילא באמת כשאנחנו אומרים קדיש שאנחנו מבקשים מהשם,

השם, שהשם ימלא את רצונו,

שהשם ימלא את רצונו,

וימלוך על כל העולם

בעלמא דיברה קירוטה, וימליך מלכותה,

היות וזה רצונו של השם, אנחנו מבקשים מהשם שהוא ימליך מלכותה,

ושזה יהיה במהרה בימינו,

במהרה בימינו, במהרה ובימינו.

הגמרא ביומי אומרת,

עומר רבי יוחנן,

גדולת תשובה שמקרבת גרסה אחרת ומביאה את הגאולה,

שנאמר, ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב,

מה טעם, ובא לציון גואל,

משום דשבי פשע ביעקב

עומדים הילדים של יחיא זכריה ואשתו,

האמא שלהם,

ומקרבים את הגאולה,

מביאים גדודי גדודים של יהודים להשם.

הלוי ירמיהו אומר בשם השם

בפרק ט״ו, פסוק י״ט.

לכן כה אמר השם

אם תשוב והשבחה לפניי תעמוד,

ואם תוציא יקר מזולל, כפי תהיה.

ביער רשי

אם תשוב אתה ישראל על ידי ואשבחה

ואשבחה אני אליו,

זאת אומרת, ירמיהו הנובי אומר,

אם אתם עם ישראל תשיבו על ידי להשם

ואשבחה אני אליו,

אז אמר לי השם, לפניי תעמוד

במצודות עד עולם,

לא תפסיק הנבואה ממך

על ירמיהו הנובי.

ואם תוציא יקר מזולל,

כפי תהיה, מסביר רשי, אם תוציא

אדם הגון, יקר מזולל, אדם הגון מאדם רשע,

שתחזירהו למוטב,

כפי תהיה,

כאילו כמו הפה של השם,

שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה, וברדק

מה שתגזור ותאמר יתקיים.

והוא המקור לצדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים.

נאמר

לרב אמנון ואורי,

כל קדיש שתאמרו,

אתם נצרכים לומר בכוונה כפולה גם לאבא וגם לאמא.

ותבקשו מהשם

שיתגדל שמו במהרה.

והרי כוח בחשתכם גדולה,

כפי דברי הנביא ירמיהו,

אם תוציא יקר מזולל, כפי תהיה.

במדרש רבי,

ברש פרשת שלח לך,

כתוב

שאין לך חביב

לפני הקדוש ברוך הוא.

כשליח שמשתלח לעשות מצווה ונותן נפשו כדי שיצליח בשליחותו,

כאותן שניים ששלח יהושע בן נון,

שנו רבותינו,

אלו פנחס וכלב,

והלכו ומסרו נפשם והצליחו בשליחותם.

כתוב לך במדרש

שאין לך חביב

לפני הקדוש ברוך הוא כשליח

שמוסר נפשו לקיים את שליחותו.

אמנון ואורי, הרב אמנון ואורי,

נשלחו משמיים ליהודם.

הקדוש ברוך הוא חנן אותם בכוחות נפש, בשכל.

אמר לי פעם אחת,

נו, אני כבר הייתי עוד

תימנים חריפים.

אמרתי לו, ודאי.

כמה יויסה פיקה בשוקה?

אבל כשלמדתי תורה ונתרוממתי,

בן אדם שאת כל החריפות שלו,

כל הכוח שלו,

מוסר במלוא נפשו עם כל המלחמות

כדי לדאוג שעם ישראל ישוב להשם

שנים,

עשרות שנים,

אין לך חביב

לפני הקדוש ברוך הוא

כשליח

שמסר לבשו.

אז יחיה,

שכר יהיה והאימא

מגיעים לשמיים

ורואים

כמה הילדים שלהם הם אהובים, חביבים,

והם אוכלים את כל הפרמיות של זה.

הם יצרו את זה

בבית שם נולדו הילדים, נוצרו כוחות הנפש שלהם,

הם נתנו את הישרות,

את הפשטות,

את הטבעיות, את האמת, היושר.

הגמרא בבאו בשרה אומרת

המשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

הגמרא ביומי אומרת

אביי אמר כי דתניה

ואהבת את השם אלוקיך

אז לא כתוב רק ואהב את השם אלוקיך,

ואהבת,

אומר אביי,

שיהיה שם שמיים מתאהב על ידיך.

התפקיד שלך הוא לא רק לאהוב את השם.

אדם שרואה כמה השם נותן לו, כל מה שיש לו,

אין סוף.

אם אדם מבין קצת מה שנעשה בגוף שלו, כמה מכונות,

כמה בתי חרושת עצומים, כמה מעבדות,

כמה, איזה קומפיוטור ענק שהקדוש ברוך הוא יצר לו בראש.

אין סוף, ושאין לו שום מושג.

איך שהכול נוסע והכול מסתדר, והכול נוסע והכול בריא, והכול,

זה אין סוף. כל אדם נוסע עם

בתי חרושת שאין כדוגמתם בעולם.

פירוק החומרים, פירוק המחשבה,

אין סוף.

מי שיורד לכל דבר, אם אתה פעם שומע צרות של סכרת,

ואתה שומע שבן-אדם צריך כל הזמן להכניס לעצמו אינסולין,

אתה מתחיל להבין מה הקדוש ברוך הוא עשה לך,

כל הזמן.

וזה פרט קטן.

בכל דבר, בכל דבר, בעיניים, בראש, בזה.

אז איך שהאדם כולו מאוהב בהשם, כולו כל הזמן,

ואתה מחיית כולם, כל הזמן הקדוש ברוך הוא נותן לו.

אז תפקיד של הבן אדם הוא ודאי לאהוב את השם,

אבל יותר מזה,

ואהבת את השם אלוקיך.

אדם צריך לדאוג לאהב את השם,

לדאוג לאהב את השם, לדאוג שאנשים יאהבו את השם.

אמנון ואורי

עומדים עשרות שנים

ומאהבים את השם על בני אדם, על צבאות-צבאות של יהודים,

מביאים את היהודים להכיר בהשם, להבין מיהו השם, להבין מה השם נותן להם,

להבין כמה טוב השם.

ואת כל הפרמיות האלה,

את כל מה שנעשה,

זה הכל יוצרי הבית.

מי שיצר את הילדים,

מי שיצר את הכוחות,

ברור שגם להם יש זכויות בזה, אני לא רוצה להוריד את הזכויות שלהם.

אבל בלי ספק, יחיה, זכר יהיה.

יחיה על-ידי זכירת קה והאמא.

המשנה באבות אומרת,

כן, אז אביי מסיים,

אביי אמר כי לתניא ואהבת את השם אלוקיך, שיהיה שם שמים מתאהב על-ידיך,

שיהיה קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים,

ויהיה מסעו מתנו בנחת עם הבריות,

מה הבריות אומרות עליו,

אשרי אביו שלימדו תורה,

אשרי רבו שלימדו תורה,

אוי להם לבריות

שלא למדו תורה.

פלוני שלמד תורה, ראו כמה נעים דרכיו,

כמה מתוקנים מעשיו,

עליו הכתוב אומר, ויאמר לי, עבדי,

עבדי אתה,

ישראל אשר בך אטפר.

המשנה באבות אומרת,

כל המזכה את הרבים, אין חטא בעל ידו.

משה זכה וזיכה את הרבים.

זכות הרבים תלוי בו,

שנאמר,

צדקת השם עשה ומשפטיו עם ישראל.

כתוב כאן במשנה,

קודם כול,

את המציאות של מזכה את הרבים,

שכל הזכויות של הרבים כולן עומדות לו,

ומילא מי שיצר אותו עומדות גם לו.

אבל כתוב כאן עוד נקודה מאוד חשובה,

משה זכה וזיכה את הרבים.

אדם לא יכול להיות מזכה את הרבים בלבד.

כל הזמן יוצא לעוד מצב, משה זכה וזיכה את הרבים.

משה,

משה רבנו,

המזכה הרבים הגדול שבכל הדורות,

רבן של כל ישראל,

אבל סדר הזיכוי שלו,

משה זכה וזיכה את הרבים.

צורת הזיכוי היא, משה זכה על עימות של האדם

אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו.

הקדוש-ברוך-הוא נתן לנו תורה רס אמס, נתן לנו תורה שהיא האוצר החביב ביותר של הקדוש-ברוך-הוא,

שיש לו את כל העולמות כולם.

הוא נתן לנו את תורתו כדי שאנחנו נוכל

להיכנס לתוך התורה, ללמוד את התורה, לאהוב את התורה,

ועל ידי כך

לגדול

ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.

סלסליה הוא תרוממך.

אומר רבי יוסף, וילבה הוא יוימה, שלמדתי תורה ונתרוממתי.

אדם כל היום צריך,

משה זכה להיכנס לתוך התורה, לאהוב את התורה, לאהוב את השם על ידי התורה,

ואחר כך וזיכה את הרבים.

איש האלוקים אומר לעלי בשם השם,

לעלי הכהן,

מכבדי אכבד

ובוזי אכלו.

הנהגת השם בעולם היא מכבדי אכבד ובוזי אכלו.

מי שחס ושלום מבזה את השם, אז יכה לו הכול.

מי שמכבד את השם,

מכבדי אכבד.

יחיא זכריה ואשתו זכו

לשני ילדים שמכבדים את השם במלום כוחם,

כל היום עומדים ומכבדים את השם, מוסרים,

מודיעים את השם.

על זה הקדוש ברוך הוא אומר, מכבדי אכבד ובוזי אכלו.

הפסוק במישלי אומר,

בפרק ח',

אקריא של זה,

אני אוהבי אהב.

עומר שלוי מהמלך בשם השם.

אני אוהבי אוהב.

כשהקדוש ברוך הוא אומר,

אני אוהבי אוהב.

זאת אומרת, לא רק מכבדי אכבד,

אני אוהבי אהב.

מי שיאהב את השם, אבל הקדוש ברוך הוא אוהב אותו.

אין יותר חשב... אין יותר מאהבת השם. הקדוש ברוך הוא אוהב אותו.

אני אוהבי אהב.

והקריא של זה,

בקריא אנחנו קוראים אני אוהבי אהב.

הכתיב

יש שם ה' נוספת.

אומר רשי

אהבי אהבי אהבי אהבי אהבי. וברשי שם...

אוהבי הכתיב

עומר הקדוש ברוך הוא

אני אוהביה של תורה אוהב

זו שמעתי מרב ארוים בשם רב נוסן

כמה אהבת השם

ואהבת תורה יש בבניו של יחיא זכריה

כל היום שנים עשרות שנים

עומדים ומאהבים את השם לעולם

מאהבים את השם מאהבים את התורה

אני אוהבי אוהב אני אוהביה של תורה אוהב

מה שאנחנו יכולים לקבל אנחנו צריכים לנסות לדאוג

לאהוב תורה לאהוב את השם

אנחנו אומרים בקרישמא

ואהבת את השם אלוהיכך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודיך

וכיצד הוא יבוא אומר הספרי

איך אדם מגיע לאהבת השם

והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצבך היום על לבביך

וכיצד הוא יבוא והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצבך היום על לבביך

תאהב את התורה,

תלמד תורה, תאהב את התורה,

יהיו הדברים כל הזמן על ליבך עד שייכנסו לך פנימה.

על ידי זה תגיע ל... ואהבת את השם אלוקיך.

זה מביא לאהבת השם.

אחר כך הפסוק הכתוב אומר להנחיל אוהבה יש

מה הקדוש ברוך הוא נותן לאוהביו?

להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם המלא.

אמרו חז״ל,

שי עולמות ייתן הקדוש ברוך הוא לאוהביו.

ובפשטות,

להנחיל אוהבי יש,

היש היחידי

שאדם יכול להוציא מהעולם.

כי לא במותו ייקח עמו,

אדם לא לוקח איתו לא כסף

ולא זהב.

היש היחידי שנשאר לאדם

גם לאחר פטירתו זה כמה האבס השם הוא יצר,

כמה האבס טוירי הוא יצר.

זה היש היחידי. להנחיל אוהבי יש.

הם נשארים עם מציאות של יש.

נסיים בדברי הנובי והכהן הגודל,

זכריה בן יהוידא.

מובא בדברי הימים

שהיה נביא וכהן גדול, וזה היה ביום הכיפורים.

ורוח אלוקים לבשה את זכריה בן יהוידא הכהן,

ויעמוד מעל העם

ויאמר להם,

כה אמר האלוקים,

למה אתם עוזבים את מצוות השם

ולא תצליחו?

כי עזבתם את השם ויעזוב אתכם.

המציאות,

למה אתם עוזבים את מצוות השם?

כשתתחזקו,

תחזיקו את מצוות השם,

אז השם לא יעזוב אתכם. תעזבו, אז השם עוזב אתכם. וכשאדם אין לו את השם, אין לו כלום.

ונסיים בדברי עזריהו בן עודד.

היה נס עצום

שהמלך עשה וחילו,

שהקדוש-ברוך-הוא מסר בידיהם את הכושים שבאו עם חיל עצום.

ועזריהו בן עודד, הייתה עליו רוח אלוקים,

ויצא לפני עשה, ויאמר לו,

שמעוני עשה וכל יהודה ובנימין,

השם עמכם

בהיותכם עמו.

מתי השם עמכם בהיותכם עמו?

כשאתם תהיו עמו

לב בלב, השם עמכם בהיותכם עמו.

ואם תדרשו, יימצא לכם,

ואם תעזבו, יעזוב אתכם.

ואתם חזקו,

אל ירפו ידיכם,

כי יהיה שכר לפעולותכם.

החיזוק

כשבאנו

גם להגיד דברי הספד

וגם לחיזוק,

החיזוק הוא

לדרוש אלוקים,

להתקרב להשם,

לאהוב את השם,

לאהוב תורה וללמוד תורה,

לשמור את כל המצוות.

ולנשים,

אז גם מהגאון,

הגאון מווילנה וגם מהחזרוני שמענו

שכמו שאצל גברים,

אז ללמוד תורה, לאהוב תורה,

זו המציאות שמעלה ומחיה את האדם,

אז אצל נשים כנגד התורה זה צניעס.

כשאישה שומרת על צניעותה,

היום יש חיסרון עצום בצניעות.

צניעות זה נקרא שאין שום הבלטה, שיש

צנוע,

מאלי.

כשאישה שומרת על צניעות,

אז

היא עולה, היא מתעלה, היא כמו כשאדם אוהב תורה ולומד תורה.

השם יעזור לכולנו

שנתחזק

באהבת השם, בקרבה להשם,

ולקיים את מצוות השם,

ובמהרה בימינו הקדוש-ברוך-הוא ישלח לנו את משיח צדקנו.

כל הגויים כמר מדלי לעומתו.

השם, עוז לעמו ייתן, השם יברך את עמו בשלום,

ישלח לנו את משיחו,

ומחה השם דמעה מעל כל פנים, ונאמר אמן.