ברחובה של עיר

- - - לא מוגה! - - - 

שום דבר.

הכל נשמר.

הכל נשמר.

הכל נשמר.

אני אגיד לכם, אני לא יודע...

ההורים שלי זכו.

האמת שאני זכיתי בהורים שלי.

אבל אומרים שגם הם זכו.

ובנושא הזה של הדרת נשים עכשיו,

אז אני רוצה להגיד לכם רק דבר אחד.

שאמי סיפרה לי ואבי אישר לי

שלפני שהם התחתנו, כשהם הכירו עד שהם התחתנו,

אז איך הם היו יוצאים?

היא הולכת במדרכה והוא הולך במדרכה.

ככה יצאו פעם.

בהיכרות.

בלי הפטנט של הדרת נשים.

פשוט זה טבעי.

אז מה אתם חושבים, שדברים הולכים בחינם?

לא הולכים בחינם.

כל פעולה קטנה

שעושה בן אדם,

שבעינינו נראית כלום.

כלום.

אין כלום בשמיים. אין כלום. אין, אין, אין, אין, אין.

מסופר על אשת הגאון מווילנה,

בחברתה שהיו זקנות.

היו הולכות לגבות צדקה.

אז לא היה מניות לאצטדיון ולא היה.

אבל הלכו ככה לגבות פרוטות, פרוטות מבית לבית לדפוק.

למטרות של החזקת תורה וכו' וכו' לעניים.

ובגיל מבוגר,

אתם יודעים, זו סגולה לאריכות ימים.

צדקה תציל ממוות.

לא רק עצם הצדקה שנותנים מצילה ממוות,

אלא גם זה שאוסף צדקה,

זה מציל אותו ממוות.

אנשים מבוגרים שכבר אין להם יכולת לעשות כלום,

אם הם הופכים להיות גבאים של צדקה,

אז הם נקראים

אנשים שהציבור צריכים להם.

ואז הצדקה מצילה אותם ממוות, כי יש להם עוד תפקיד לעשות בעולם.

מכל מקום הם סיכמו ביניהם

שמי שתיפטר ראשונה, תבוא לחברתה בחלום

ותספר לה מה אירע לה למעלה ומה סחרה.

וכך היה.

אשת הגאון נותרה פה בעולם וחברתה עלתה.

בשלושים היא באה אליה ואמרה לה שהשכר שלה

בעולמות העליונים גדול מאוד מאוד בגלל המצוות שהם עשו.

אבל היא אומרת, ולך יש שכר יותר גדול ממני

ולא הראוני אפילו את שכרך.

ושאלתי על למה.

אז אמרו שפעם אחת שהלכנו ואספנו את הכסף

עד שהושטת ידך לשים את הכסף בקופה איפה שצריך להניחו.

ובשביל תוספת הפעולה הזאת שעשית

מגיע לך שכר שלא הורשיתי לראות.

הושטת יד.

זה נראה גוזמה קצת, לא?

לא.

יש סיפור בתנ״ך.

כשבאו לכבוש את הארץ

אז שלחו שליחים

לתור את הארץ

ולראות איך כובשים אותה.

והגיעו למקום שהייתה עיר אחת מוסווית.

ולא ניתן היה למצוא את מבוא ומוצא

העיר.

איך הם נכנסים לעיר?

דרך עץ

שהיה עב

והיה בו חלול,

עץ לוז.

הוא היה חלול ודרכו היו נכנסים.

ואף אחד לא יכול להבחין דבר כזה ולחשוב שמשם נכנסים לעיר.

והנה יצא מישהו מהעיר

והם שאלו אותו

היכן מבוא העיר

והבטיחו לו שאם הוא יגלה להם

הם לא יפגעו בו ולא במשפחתו.

ואז הוא הסכים להגיד להם.

ואיך הוא עשה?

חכמים אומרים, יש אחד אומר שהוא הצביע ככה באצבע, ככה עשה ככה, כיוון,

ויש שאומרים שהוא עשה באף ככה,

הצביע לאיזה כיוון.

מה זכה אותו האיש מעבר להצלה?

הוא עשה ככה שהוא בנה את העיר לוז,

שבה חיים אנשים ולא מתים לעולם.

רק זקנים שבה,

שקצה נפשם בחיים,

יוצאים חוץ לעיר ומתים.

אבל בתוך העיר לא מתים.

וסנחריב בלבל את העולם ולא פגע בעיר הזאת.

נבוכדנצר החריב

ולא פגע בה.

ואפילו מלאך המוות

לא נכנס לתוכה.

כל זה בגלל מה?

חסד

שהוא עשה.

מה החסד?

בנוכרה.

מה הוא עשה?

עם האף.

עשה תנועה עם האף.

מה המאמץ הזה של האף?

כמה יש מאמץ בזה?

אבר אחד רק,

שיניע אותו, תראו מה זה, לעשות חסד באבר קטן, באף.

אף זה לא פשוט, אף.

אנשים יכולים גם להרוג בני אדם באף.

כי באפם הרגו איש.

איך הורגים איש באף?

חוץ מהעיטוש.

כשמתעטשים אפשר להרוג אנשים מהחיידקים.

אבל בלי העיטושים.

פשוט מאוד שואלים בן אדם, תגיד, מה אתה אומר על פלוני? הוא ישר, נאמן?

זהו, סתם עליו את הגולל.

אין פרנסה, שמועה פורחת, אף אחד לא מתעסק איתו.

הבן אדם מגיע לפת לחם, רעב, ילדים.

גמור הבן אדם.

מי עשה לו את זה?

הנוכרה.

אף.

אז כל עבר ועבר,

כל פעולה שבו מניעה את העולם.

כתוב, ואברהם הולך עמם לשלחם,

מלווה אותם.

מה זכה?

שהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם יומם,

מלווה את עם ישראל.

הוא עשה כמה פעולות ברגליים,

ארבעים שנה הקדוש ברוך הוא מלווה את עם ישראל.

תגידו, אתם יכולים להבין בכלל לא מדברים?

מה זה תנועה של בן אדם? מה זה פעולה?

אתה יודע מה זה למסור למישהו מזלג כפית?

לענות לו מה שעה?

ואם זה עוד בסבר פנים יפות?

מה עוד אם אתה ניגש לבד ושואל אותו, אתה צריך משהו? אתה זקוק?

אפשר לעזור לך במשהו?

וואי וואי וואי, מה מקבלים? מה מקבלים?

ובן אדם מבטל את החיים ומפסיד אותם,

וכל תנועה באיבריו

יכולה להשפיע על העולם כולו,

עליו ועל זרועו, אחריו, עד עולם.

כי אנחנו לא מוקירים ולא מעריכים בכלל

את הבריאה הנפלאה שברא הקדוש ברוך הוא אותנו בחוכמה עליונה,

ועם חלק אלוק ממעל.

חכמים, זיכרונם לברכה, מציינים

שבזכות המעשים של אברהם עם המלאכים

הגיעו בניו לאחר כמה דורות

למדרגות עליונות

שאכלו את המן שהוא לחם אבירים,

השם נתגלה לפניהם על הצור,

ליווה אותם בדרכם בצאתם ממצרים ובלכתם במדבר.

מה היו מעשיו של אברהם, רבותיי?

תקשיבו עכשיו דבר מדהים.

הפך התפיסה שלנו בכלל את החיים ואת העולם.

מה היו מעשיו של אברהם אבינו?

התורה, שימו לב,

לא מציינת את חוכמתו בהשגותיו של אברהם אבינו.

אתם קראתם פעם בתורה על החוכמה שלו, של אברהם אבינו?

מה היו השגות שלו העליונות?

לא כתוב.

מה היא מבשרת אותנו? מספרת לנו

את המעשים הגשמיים

שהוא ביצע בגוף שלו.

רץ ברגליו אל הבקף.

לקח בידו את החמאה מהחלב.

עד עליהם תחת העץ.

בגופו ובכל איבריו מתארת התורה את חוכמתו של אברהם. מה הייתה חוכמתו?

להשתמש בכל האיברים.

אבל איזה כוונה?

לעשות רצונך חפצתי.

להידמות לקדוש ברוך הוא.

ללכת בכל דרכיו.

זה מה שהוא עשה באיברים.

ודווקא

מהמעשים הגופניים האלה יצאו לו כל ההשגות הרוחניות העליונות.

מה זה קשור אם הוא עמד או לקח או רץ?

מזה יוצא השגות עליונות?

מזה יוצא השגות עליונות?

כן, הרי למדנו קודם.

מה למדנו?

שבכל איברי הגוף

טבועה חוכמה אלוקית.

הרי אמרנו שהמלאכים, כשראו את האדם הראשון, חשבו שזה הוא,

ורצו לקרוא אותו קדוש.

אז בכל האיברים שלנו

טבועה חוכמה אלוקית.

איך יוצאת החוכמה האלוקית?

ממעשים.

כשעושים באיברים את מה שנדרשים,

זה מוציא את החוכמה האלוקית.

ובכל מעשה טוב שמבוצע על ידם מושגים הישגים רוחניים גדולים

ומאירים לכל הבריאה,

לשעה ולדורות,

ושכינת השם

מתגלה בעולם.

שמעתם או לא שמעתם?

מי חלם שמפעולות פשוטות שביותר

אפשר להגיע להשגות הכי נוראיות שיש בבריאה.

זה לא מתחבר כאילו, אנחנו לא מבינים את זה. אנחנו מבינים אדם שעמל ומשקיע בלימוד,

יש סיכוי שהוא יגיע להשגות רוחניות. התורה אומרת לנו לא.

אם תשתמש באיברים שלך כמו שהשם אמר,

תשיג את ההשגות העליונות כמו אברהם אבינו.

נראה לכם או לא נראה לכם?

לא ידעתם מזה עד עכשיו, נכון?

ומה תעשו עכשיו אם המשנה ידועה?

כל שמעשיו מרובים מחוכמתו,

חוכמתו מתקיימת.

כל שחוכמתו מרובה ממעשיו,

אין חוכמתו מתקיימת.

כי איפה החוכמה נטועה?

במעשים שבאיברים.

שמעתם?

משנה שכולם...

וכך משמע מדברי החכמים, זיכרונם וברכה, שימו לב.

ואל הבקר רץ אברהם.

אברהם

רץ אל הבקר. עם מה הוא רץ? עם הרגליים.

מה זה רגליים?

רגליים פשוטות, לא משהו מיוחד. רגליים.

והוא רץ אל הבקר.

נו, אז אם הוא רץ אל הבקר עם הרגליים,

מגיע לו משהו על זה?

מגיע לו משהו?

אתם יודעים מה זכוי ישראל בגללו?

ורוח נשאה מאת ה'.

רוח ה'

נשאה עם עם ישראל לפניהם,

ביגוס סלב,

והביא להם סלב לאכול בשר.

אתה רצת אל הבקר?

תנועת הרגליים שלך הריצה את רוח ה'

שתביא לעם ישראל סלב.

ראיתם מה פעולה עשתה?

פעולה.

כתוב, וייקח חמאה וחלב

להגיש את זה למי?

למלאכים.

שנדמו לו למה?

לערבים.

מה זכה?

שהבנים שלו, ארבעים שנה במדבר,

הנני ממתיר לכם

לחם מן השמיים.

ראיתם מה זה? מה הוא עשה?

פשוט לקח

חמאה וחלב, זה הכול. מה הוא עשה? מהידיים? לקח, וזהו.

מה יש פה?

מה יש פה?

אתה זן ארבעים שנה מיליונים

בזכות התנועות האלה.

אתם חושבים שתנועת האיברים שיהודי עושה, זה הולך ככה פשוט?

כל פעולה.

מה זה שכר?

אנחנו אפילו לא קולטים, תשמעו מה מדברים.

והוא עומד עליהם

תחת העץ.

אז עצם זה שהוא עומד

לידם,

לשמש אותם, רק עומד.

מה זכר?

הינני עומד לפניך על הצור,

שהקדוש ברוך הוא עומד למשה רבנו

על הצור, השתבח הבורא.

איפה הפרופורציה?

זה לאין שיעור מה שהסכל יכול להבין.

אתם יודעים מה מגיע השכר

לפייטן אהרן כהן,

שמשמח יהודים?

אתם יודעים מה מגיע לו?

זרע חי וקיים!

הוא רוקד והולך וחוזר ומחזיק את המיקרופון ומעורר את כולם לשיר להתחבר אחדות.

כל הדברים האלה, זה הולך בחינם?

זה לא הולך בחינם.

הכל מצטבר ומצטבר ומצטבר,

ויום אחד הוא יקבל מתנה כזאת, חביבי.

לא סתם מתנה,

אלא משהו מיוחד.

אתם יודעים

שהאבא

של הרבי הקדוש מלובלין,

הוא למד חובת הלבבות,

ספר חובת הלבבות של רבנו בחייה

אלף פעם.

הוא זכה לכל מה שזכה בזכות זה.

שום דבר לא הולך להריך.

עכשיו תקשיבו טוב, יהודים עיקריים.

מי שמעשיו מרובים מחוכמתו זה סוד הגידול.

מה זה גידול?

הוא למד תורה?

התורה זה כמו השקייה.

ברגע שהוא השקע וריבה את הנפש,

היא ישר מוציאה מעשים.

ישר.

אם הלימוד לא מביא לידי מעשים,

סימן שהעץ הזה עקר,

הוא לא צומח,

הוא לא גודל.

אין גידולים, אין פירות, עץ מת.

כי אדם עץ השדה

והעץ מת.

אבל אם הוא מביא פירות ופירי פירות,

והמעשים מתרבים,

והמעשים מתרבים מהלימוד,

כל שמעשיו מרובים מחוכמתו,

זאת אומרת,

מהחוכמה שלו המעשים שלו מרובים,

חוכמתו מתקיימת.

רואים שהחוכמה שלו מקוימת.

מה זה חוכמה?

לימדו אותך אגרונומיה,

לימדו אותך בוטניקה, לימדו אותך משהו.

אם החוכמה מביאה את הפירות של החוכמה,

אז זה היה שווה ללמוד.

אבל אם אתם לא למדתם מה עשיתם,

אז גם בכלל לימוד אתם לא מקבלים שכר.

צריך ללמוד ולעשות, לא המדרש עיקר על המעשה.

זה סוד הגידול.

איפה רואים גידול?

ומי שרק לומד, לומד, לומד, לומד, לומד, לומד,

ולא רואים מעשים,

זה לא.

אברהם אבינו מגלה התורה,

לא גידת לנו לא חוכמתו ולא השגותיו.

אלא מה?

הראתה לנו את מעשיו.

במעשים שלו הוציאו לפועל את החוכמה הטמונה בתוך האיברים,

ואז הוא הגיע להשגות העליונות ביותר, להיות

דומה לאלוקים.

כי הקדוש ברוך הוא השליטו על כל העולם,

על כל העולם, נתן לו את המפתחות של העולם.

הוא נהיה שותף בבריאה.

ונברכו בך כל גויי הארץ,

ויהיה ברכה.

אני מוסר לך את כל הברכות שבידי אליך,

ועכשיו אתה תהיה מקור הברכות.

שמעתם דבר כזה?

זה סוד הגידול.

המעשים שאדם עושה.

אדם צריך לשאוף לעשות מעשים כל הזמן.

ואז ממילא,

החוכמה טמונה באיברים תצא ותתגלה ותביא לאדם השגות עליונות.

על זה דרשו חכמים זיכרונם לנוכחה

בסוף אותו מאמר

מי יפוף עמייך בין נעלים

בת נדיב.

בת נדיב

זו ביתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב,

שנאמר

נדיבי עמים נאספו

עם אלוהי אברהם.

מה פירוש?

הוא גייר הרבה גרים,

ואלה נקראים עם

אלוהי אברהם.

למה? מי סיפח אותם לאלוקים?

אברהם אבינו.

אז הם נקראים עם אלוהי אברהם.

נדיבי העמים נאספו. אצל מי?

אצל אברהם אבינו.

והוא הפך אותם לעם אלוהי אברהם.

הקב' הוא מקלס ואומר שירה

על המעשים של אברהם אבינו,

שעשה על ידי פעמיו הרגליים,

והניח בזה את היסוד

של עם אלוקי אברהם.

וכמה נפלא הדבר,

שבזמן שהקב' הוא מקלס,

משבח את פעמיהם של ישראל,

את רגליהם,

אינו מייחס אותם משום צלם אלוקים שבהם,

אלא משום שהם בת נדיב,

משום שהם צאצאי אברהם אבינו.

אברהם העלת ישראל על ידי מעשיו למדרגה העליונה ביותר.

מעשה אבות

סימן לבנים, לא חוכמת האבות.

מעשה אבות

סימן לבנים.

בעל ידי המעשים של אבות הוא רומם את עם ישראל.

ומתוך כך

אנחנו באים עכשיו לצד השני.

אם האיברים של גופו של אדם

הם עצמיים, רוחניים, אלוקיים,

ואם בכל מעשה טוב שלהם

מתגלה חוכמה אלוקית עליונה שמטביעה על כל הבריאה,

הרי גם לצד השני,

אם האדם מבצע מעשה רע באיבריו,

הוא מביא לעצמו ולכל הבריאה ירידה רוחנית איומה

ומחולל חורבן בעולם.

וככל שאדם גדול יותר ועומד במדרגה גדולה יותר,

כן פועל מעשה רע שנעשה על ידי איבריו,

פעולה מסוכנת יותר ומביא להרס גדול יותר.

אז כמו שראינו בצד של הטוב,

ככה ראינו בצד של הרע.

דוד,

נעים זמירות ישראל, מתלונן.

תשמעו תלונה של דוד המלך.

למה אירע בימי רע?

עוון עקבי יסובני.

דוד המלך, תשמעו, ממה הוא חושש?

דוד מביע את היראה שלו,

שמא העקבים שלו לא מילאו את תעודתם.

למה אירע?

למה אירע בימי רע? למה אני פוחד?

בימים שהם רעים, למה אני פוחד?

אולי העוון

של העקבים שלי

הוא יסובב עליי את הרעות.

שלא השתמשתי בעקבים שלי בתכלית השימוש הראוי

להשתמש בהם.

במקום שיעשו העקבים מעשים גדולים,

שתתגלה על ידם חוכמת הבורא,

וישפיעו שפע של רוחניות בבריאה,

שהשם יקלס

אותם

וישאיר עליהם.

מי יפוף עמייך

הם סטו מן המסילה

והלכו בדרכים לא נכונות

וגרמו עוונות

שיסובבו אותו ויגרמו ירידה והרס לבריאה.

על מה חושש שמעתם, דוד המלך?

לא אם הוא לא למד.

העוון של העקבים יכול לסובב הרבה רעות

אם לא הולכים ברגליים

לאן שצריך ללכת.

אם לא רוקדים

במקום שצריך לרקוד

או רוקדים חלילה במקום שלא צריך לרקוד,

כמו בחתונות מעורבות וזמרים פסולים,

השם ירחם כמה נזק עושים הם להם ולזרעם ולכל הבריאה כולה.

ואלה שרוקדים ריקוד של מצווה באמת במקום שצריך,

כמה שבח והדר משתבח הקב' ברוך הוא אומר,

מי יפו פעמייך בנעלים בתנדים.

כשאתם הולכים בעקבי הצאן

לרעות את גדיעותייך על משכנות הרועים,

אבות העולם.

אז מפה אנחנו צריכים לראות כמה צריכים להיות זהירים בכל המעשים שלנו,

אפילו בעניינים גופניים,

שבידינו להכריע איתם לטובה ולרעה.

קחו דוגמה עכשיו מדהימה.

יום שישי.

רוב בני האדם טרודים בהכנות לכבוד שבת.

אבל יום שישי

זה יום מסוגל מאוד.

יום הולדת

של אדם הראשון

שנולד ונברא

ביום שישי, לא נולד, נברא,

שביום שישי הוא נברא.

בשעה תשיעית,

בשעה שלוש בערך אחר הצהריים.

אז הוא נברא אז,

ובאחר הצהריים בדרך כלל כל ישראל בטלים מלימוד.

ולכאורה ביום הזה אחרי חצות נולד אדם הראשון,

וחוכמתו הייתה כה גדולה,

ולכבוד יום ההולדת שלו היו צריכים ללמוד יותר.

יום שישי

הוא נולד.

עושים הילולה.

הילולה.

מה הייתה חוכמתו?

חוכמה אדירה.

אז ללמוד חוכמה.

אבל מה אנחנו עסוקים באותה שעה?

בצורכי שבת.

צורכי שבת.

אפילו שזה צורכי הגוף,

כגון

רחיצת ידיים ורגליים וכדומה,

מה עושים עם הגוף?

מתרחצים.

מתאזזים ציפורניים.

מטפלים בגוף.

מכינים אוכל לגוף.

מתעסקים בענייני הגוף.

אבל יש בזה ערך רב מאוד.

ערך רב מאוד.

ואפילו שאין להעריך את המעשים האלה

כמו לימוד תורה,

אבל אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

זמן תפילה לחוד,

זמן תורה לחוד.

זאת אומרת,

יש זמן ללימוד ויש זמן להכין צורכי שבת.

כך יום שישי אחר חצות,

מיוחד זמן זה לכבד את השבת,

לטפל באיברים של האדם,

ומזה אפשר להשיג הישגים רוחניים גדולים ביותר.

מההכנות בטרחה לשבת.

ומשיח לא בא ביום שבת,

בערב שבת.

למה הוא לא בא?

כי עם ישראל טרודים בהכנות לשבת.

אבל זה גאולה כבר.

לא, לא, חביבי.

הכנות לשבת עכשיו, לא להפריע.

הכנות לשבת.

כל החיים מכנות את עצמנו לגאולה, והיא כבר באה.

אומרים לה, לא, לא.

הכנות לשבת.

אתה יודע מה אפשר להשיג?

בהכנות לשבת?

שאנחנו לא לומדים אפילו.

ואפילו ביום הולדת של האדם הראשון.

אבל הכנות לשבת?

לרחוץ את הגוף?

פששש.

יוצא מזה חוכמה גדולה, נפלאה ונוראה.

גוזזים ציפורניים לכבוד שבת.

מסתפרים לכבוד שבת.

מצחצחים חוץ מכבודכם את הנעליים לכבוד שבת.

הכל לכבוד שבת.

עם מה עושים את זה?

עם האיברים.

ומה יכולים להשיג עם זה?

איזה השגות עליונות. איזה השגות עליונות.

אתם יודעים מה זה?

פועלות באיברים.

רבי ישראל נג'רה,

זכר צדיק וברכה,

היה שר

בליל שבת.

בשירה שלו

היו יורדים המלאכים, מלאכי מעלה לשמוע את השירה שלו.

מלאכי מעלה היו יורדים לשמוע את השירה שלו.

איך הוא עשה את זה? איך הוא פעל בכל העולמות כשמלאכים ירדו?

עם הפה כמו שלנו. היה לו פה כמו שלנו.

אבל הוא היה שר לכבוד הבורא יתברך,

כמו שצריך להשיב,

שאת הקילוסים והשבחים שיצאו מהפה זה, יורדים מלאכי השרת לשמוע.

לכולם יש פה.

יש אחד שמשבח את הבורא עם הפה שלו,

יש אחד שמגדיל תורה,

יש אחד שמשפיע על אחרים.

ויש אחרים אשר מרחם שמקללים ומבזים ונשבעים לשווא ולשקר

הם אותו פה.

נתנו לנו אבר הכי חשוב בגוף,

הפה, שמבדיל אותנו מן הבהמות.

רוח ממללה.

יש לנו רוח מדברת.

במעלת האדם מחברו זה בדיבורו.

אז זאת אומרת,

יש לנו פה.

איך עשינו את זה?

באיברים.

איזה שמחה יש לקדוש ברוך הוא

שבערד בשעה ארבע וחצי

ארבעים איש לומדים שיעור ביטחון.

לא היה מאז שנברא המלון הזה דבר כזה.

חפשו בכל העולם שיעור בארבע וחצי

שיש עשרות אנשים שקמים ללמוד ביחד,

קשה מאוד למצוא.

זאת אומרת,

זו שמחה גדולה באיברים האלה, שאדם קם,

זוקף כפופים

והולך במהירות

לשמוע שיעור תורה על חשבון השינה,

בבחינת הבא להורגך,

השכם להורגו.

מי בא להורגך?

יצר הרע. מה אומר תישן?

כי השינה זה אחד משישים במיתה.

אז הוא רוצה שתמות.

תישן.

תישן.

מה העצה?

השכם.

להורגו.

אם אתה משכים,

לא מחכה עד שאתה מתעורר והוא מניח לך,

אלא אתה כמשכים,

אתה הורג אותו.

הוא מתאבל.

אם היית רואה את הצורה שלו, איך הוא נראה אחרי שקמת?

היית מתעלף מצחוק.

לא היית מאמין איזה כוחות יש לך.

מה עשית למנה מצוות בכל האיברים?

הרי שדווקא מתוך איברי הגוף,

על ידי הפעולות הטובות,

מתבטאת שירה וזמרה עליונה עד שהקדוש ברוך הוא מזמר ומקלס על האיברים של האדם.

אתם שומעים? נתנו לנו איברים, ושקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו שנשתמש בהם

למטרות שהוא העניק לנו אותם.

וכשעושים איתם את מה שהשם רוצה,

כמה הקדוש ברוך הוא משתבח בזה.

והשירה הזאת,

שהקדוש ברוך הוא שר ומשבח ומקלס,

זה לא סתם שירה,

זה שיר השירים

שהוא קודש קודשים.

וזה עולה בקדושה

על כל הכתובים,

שכל הכתובים קודש,

ושיר השירים קודש קודשים.

וכל העולם אינו כדאי,

כיום שניתנה בו

השירה הזו,

משום שהאיברים של גוף האדם

הם צלמו ותבניתו

של הקדוש ברוך הוא.

ובכולם תבועה

חוכמת אלוקים.

ובכל מעשה קטן שנעשה על ידם משתקפת תפארת הבריאה

ודמות הנוי והיופי של הקדושה העליונה.

לכל העולם מתמלא כבוד השם.

כשאדם עושה פעולה של מצווה,

נותן צדקה,

הולך לבית הכנסת,

מדבר דברי תורה,

קורא בתורה בעיניו,

שומע דברי תורה,

משתמש באיברים

בשביל לעשות את רצון הבורא,

אין שבח וקילוס לפני הקדוש ברוך הוא יותר מזה,

וכל העולם כדאי בשביל זה.

מכאן

רואים כמה בכוחו של כל אדם להאיר את העולם

ולמלא אותו כבוד השם.

איך ממלאים כבוד השם?

כשמשתמשים בכל האיברים,

למטרות שהקדוש ברוך הוא ייעד אותן.

הרי

שמהווה כל אדם מאיתנו עם איבריו עולם קטן,

ועל ידי המעשים הטובים שמבצעים באיברים,

נותנים ביטוי לחוכמת הבורא התבועה

בכל איבר ואיבר,

וכל עולמו מתמלא תפארה ואורה.

ומתוך עולמו הוא,

בתור צלם אלוקים,

מתגלה החוכמה האלוקית שבכל הבריאה.

עולם מלא כבוד השם,

כולו אומר הוד והדר משירה של קודש הקודשים.