מפגש עם בן כיתה בלאס וגאס
- - - לא מוגה! - - -
ערב טוב, מר יצחק.
ערב טוב. זוכר אותי?
את הפנים אני מזהה, אבל לא יודע למי להשייך. דוד בן בסט?
צודק, היינו מכיתה א' עד כיתה ח' יחד.
כן.
רציתי רק לשאול אותך, עד מתי אתה בעיר שלנו?
Tomorrow. What time tomorrow you're living there?
One o clock.
אז אני לא יכול אפילו לקחת אותך לארוחת בוקר כשהיה.
מה אתה יכול להציע?
מה שאתה רוצה.
חביתה? לא, אני לא אבשל, אבל יש מצעדה כשרה.
אני יכול להזמין אותך למלון אצלי, נשב, על מה שאני אוכל.
אני לא יודע אם אני אוהב את זה.
אני בטוח שלא תאהב את זה.
באיזה מלון אתה? פה?
איך? באיזה מלון אתה?
אתה נמצא פה במלון הזה? לא יודע את השם שלו, משהו גדול. אה, אה, נזכרתי, רד רוק.
זה די רחוק.
כן. אתה שם שם חוצה. חצי שעה מפה, נכון.
אני אדבר עם החבר שלך. כן, עם הבחור שלנו. אם יהיה מקום אני ברצון אבוא, אבל לא בטוח, אני לא רוצה להפריע לכם.
לא, אתה לא מפריע.
הפרעת לנו כשהיינו בארץ.
אתה זוכר? כן. פגישת מחזור האחרונה שהיינו ביחד. כן. לפני שלוש-ארבע שנים. כן.
אנחנו מזדקנים, בבא.
לא, לא, דווקא אתה נראה טוב. לא, לא, אני, אתה. אני לא.
אני נראה זקן.
מה קרה לך?
אתה רוצה לשחק טניס?
אנחנו נדבר מחר.
תודה. זו פעם ראשונה שבאתי למפגש כזה.
שמעתי עליהם, שמעתי שהם מגיעים עם הליקופטרים ועם
F-35,
רציתי לראות מה זה והתרשמתי.
ברוך השם. אבל המון חבר'ה באו ואתה אחד מהאנשים הבודדים שאני מכיר, איך שיכול להחזיק
קהל שעתיים וחצי
בלי לזוז.
תודה. מהפסקה לפיפי, בלי למים, כלום.
מחיאות כפיים). אם היית פוליטיקאי, יכול להיות שהייתה לנו מדינה הרבה יותר יפה.
נכון, הייתה נראית אחרת.
תודה ונדבר.
נדבר, דוד.