דרך העקשים
- - - לא מוגה! - - -
זה הלב של הלב הזה, זאת אומרת, הבנים של הבנים.
כן.
אברהם אבינו,
איך מידה כנגד מידה הקדוש ברוך הוא נתן לעם ישראל לאכול בזכות מה שהוא אירח את המלאכים אצלו.
הוא מצד עצמו היה מוכן לארח מיליונים ולהאכיל אותם,
אבל לא הזדמנו אנשים.
הפוך, הקדוש ברוך הוא עוד הוציא חמה מנרתיקה שהוא לא היה אכיל,
כיוון שהוא היה אחרי ברית.
ביום השלישי, בן מאה,
והוא לא מוכן לוותר על האפשרות להאכיל אנשים.
לא מוכן. אז איזה לב זה?
עכשיו, כמה היה בלב הזה נתינה? כמה היה?
של מיליונים. מה?
של מיליונים. של מיליונים.
איך אנחנו מחלקים מיליונים?
צריך לב של מיליונים.
זה גם את היכולת.
לא.
לא צריך יכולת.
אם אין לי מה לחלק, מה אם אני יכול?
צריך רצון.
גם אני לא הייתה לי מה.
לא היה לי גם מה לאכול.
לא רק שלא הייתה לי מה.
אני בעצמי לא הייתה לי מה.
אבל מה?
הלכתי וביקשתי מזה ומזה ומזה ומזה ומזה. בואו נעשה, בואו ניתן, בואו נעשה, בואו נעשה.
קיבלתי בזיונות בלי עין הרע, בכמויות מספיקות לכפר על כל עוונותיי.
וברוך השם,
הקדוש ברוך הוא רואה, לא ביום הראשון, לא בשנה הראשונה,
גם לא בעשר הראשונות.
ואצלי זה לקח מהר.
כי אצל אברהם אבינו רק בגיל 75 הקדוש ברוך הוא נגלה אליו.
אחרי שהוא כבר שיגע את כל העולם והחזיר אותם והאמין את השם בעיניהם.
ועוד אחרי זה מגיל 75 עד 137 הוא עוד בחן אותו בעשר ניסיונות.
ורק אחרי זה הוא אומר לו, עתה ידעתי כאל אלוקים אתה.
אז אצלנו זה תהליך מקוצר,
בגלל שזה כבר סוף הדורות, אין זמן לחכות.
איך עוד עדיין זה נכון? אני לא יכול להגיד, אתה הולך בדרך ואתה לא רואה שבסוף אתה מצליח את המלכה,
אז בואי נגיד אתה טוען.
אז זה לא קשור.
במה אתה טוען?
תני דוגמה, אתה הולך להחזיר אנשים בתשובה ואתה מצליח.
אז איפה אתה טוען? לא, דוגמה ביום-יום, פשוט יש לך שיעור א' ושיעור ב', ואתה מתלמד תהיה איזה שיעור ללחם.
כן. או דברים כאלה, נגיד. זה ההחלטות שלנו, לא רק לדרך. אז אם אתה הולך, נגיד, לכיוון מסוים, ואז נגיד אתה רואה עיכובים, אז אתה יודע שזה לא נכון, כאילו... לא, בדיוק הפוך.
מקום שיש בו עיכובים זה סימן ששם הקדושה יותר.
איפה שיצר הרע דוחף אותך ורץ איתך ביחד, יד ביד.
אתה צריך לחשוש איפה יצר הרע. מה קרה? הוא לא מופיע.
מה קרה?
אברהם אבינו, לדוגמה,
כל הדרך
הזדמן לו יצר הרע.
יצר רע הזדמן לו בדמות זקן.
ובא אליו לאברהם ואמר לו,
תגיד לי, לאן אתה הולך?
הוא אומר לו, לעקוד את הבן.
הוא אומר, מה אתה, מה קרה לך? אתה כבר סבא קשיש? אתה שומע מה אתה מדבר?
אתה הולך לשאול את הבן?
הוא אומר לו, כן, השם ציווה אותי.
אז הוא אומר לו, אתה נשתתית.
אתה, זה לא נורמלי.
אז הוא אמר, לא אף על פי כן.
אז הוא ניסה עוד תירוץ וזה וזה, אמר, לא אף על פי כן.
אז הוא ראה, הוא לא יכול עם אברהם, הלך לי צעק.
אמר לו, אתה יודע שאבא שלך הוא לא מיה.
הוא מתכוון לשחוט אותך.
אז הוא אומר לו, מאיפה אתה לומד את זה?
הוא אומר לו,
איפה עשה?
הוא אמר לך שהוא הולך ללמד אותך עבודה, נכון?
איפה עשה?
אז הוא שואל את אבא שלו, אבא,
איפה עשה? ויהיה עשה לעולה.
הוא אומר לו, עשה לעולה, בני.
אז הוא אומר לו,
ליצר רע, הוביל זה יצר רע, שואל אותו. אז הוא אמר לו, באף על פי כן.
גם יצחק אמר, באף על פי כן,
וילכו שניהם יחדיו.
זה לעקוד וזה לעקד.
אז הוא לא הצליח.
אז מה הוא עשה? נדמה להם כנהר.
פתאום נהיה נהר בדרך.
אז הם לא יכולים לעבור, הגיעו מים עד נפש.
ואברהם לא יכול לעבור.
אז אם הוא לא יכול לעבור,
אז הוא פונה לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אני רוצה לקיים את מצוותך.
אבל הנער לא מאפשר לי.
אז סלק את הנער.
וכי השם מסלק את הנער,
ואז הוא הולך ומגיע, והוא בא לשחוט,
ופתאום הוא שומע,
אברהם, אברהם, אל תשלח אותך על הנער.
אז הוא לוקח את החרב,
והוא רוצה לשחוט.
מה פירוש?
מה זה אברהם, אברהם? אל תשלח אותך על הנער. אולי זה יצר הרע?
בסוף למה הוא מפסיק?
וירא והנה עיל אחר, נאחז בשבח וקרנא.
כשהוא ראה את העין,
אה...
אז הוא הבין שבאמת עכשיו הוא יכול לא לשחוט.
זה לא יצר הרע.
איך הוא יודע שזה לא יצר הרע?
יש קושי בעין.
כי כל הדרך הזדמן לו היצר הרע בקלות, בא לו פתאום זוגן, פתאום הגיע זוגן,
הולך לידו,
פתאום נהיה לו נהר,
פתאום הכל פתאום, הכל בקלות, מופיע בקלות בלי שום עיכובים.
זה יצר הרע.
אבל כשהוא ראה את העין מסובך בקרניו,
זה כבר לא שייך לטומאה, זה שייך לקדושה, כי דברים שהם בקדושה,
תמיד יש עכבות, תמיד יש קשיים,
תמיד הכל.
פה ידע אברהם אבינו שזהו,
פה כבר איך קוראים לו, נכון?
אז עכשיו אפשר להתפלא.