פרוש יפה לפסוק: "ארץ חטה ושעורה..." עם באור הגאון מוילנא זיע"א
- - - לא מוגה! - - -
נאמר בפרשה ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש.
כתוב במשנה בברכות
שעל פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה.
ושואלים שואל הגאון מווילנה
למה לא אומרים בברכה בורא פרי הארץ?
למה בורא פרי האדמה?
ואם יותר מדויק לומר פרי האדמה,
אז למה על הפת, על הלחם,
אנחנו לא אומרים המוציא לחם מן האדמה?
אומרים המוציא לחם מן הארץ.
יפה?
יפה.
אלא
יש שלושה פירושים למילה ארץ.
כשאומרים ארץ, או ארץ,
הפירוש הראשון, הכוונה,
העולם ומלואו, משמי השמיים עד התהום.
כמו שכתוב,
בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ.
זה פירוש ראשון למילה ארץ.
פירוש שני,
כל מדינה נקראת ארץ.
ארץ מצרים, ארץ כנען, וכולי.
להבדיל, ארץ ישראל.
פירוש שלישי,
ארץ ישראל.
שמה?
אשר לא פעם נקראת ארץ סתם בתורה.
ברגע שאומרים ארץ, למה מתכוונים?
ארץ ישראל.
דוגמה,
ארץ אשר לא במסכנות תאכל בלחם.
אז על מי מדברים?
ארץ ישראל.
אדמה
זה מקום שהוא מיועד לזריעה.
הוא מיוחד לזריעה.
לכן אומרים, בורא פרי האדמה.
היות והפרי גדל מהאדמה.
והאדמה הוא שם מיוחד לאדמה בלבד.
שלא כמו ארץ שכולל במשמעו את שלושת הפירושים שהזכרנו.
אמנם על הפת אמרנו שאומרים המוציא לחם מן הארץ.
למה?
משום שאין הכוונה מן האדמה,
אלא רק על ארץ ישראל.
הלחם יוצא מארץ ישראל.
מה זאת אומרת?
מה,
אין לחם שגדל במדינות אחרות?
אז אומר הגאון מווילנה,
ראשית,
משום ששבעת המינים,
ארץ, חיטה ושעורה וכולי,
בכל העולם כולו
גדלים בזכות הפירות שבארץ ישראל.
כלומר,
הברכה יורדת מן השמיים עבור ארץ ישראל.
ואגב זה, מתברכות שאר הארצות.
לפי זה,
מיושבת שאלה ידועה.
מדוע משבחת התורה את ארץ ישראל בשבעת המינים,
אפילו שגדלים הם גם בחוץ לארץ?
אלא מפני שגם שבעת המינים שבעולם הגדול,
יונקים את כוחם מארץ ישראל.
זה אמרנו ראשית.
שנית,
מפני שארץ ישראל נשתבחה בלחם.
כמו שמעידה התורה,
ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם.
ומצאנו אצל שלמה המלך,
שהיה שולח ומספק חיתים לחירם מלך צור,
כפי שמופיע בספר מלכים.
לכן,
נכון להזכירה בברכת המוציא לחם מן הארץ.
זו הסיבה
שבימות הגשמים אומרים בחוץ לארץ,
ותן טל ומטר,
כאשר הכוונה היא על ארץ ישראל.
כיוון שאם בארץ ישראל לא יהיה לחם, חס ושלום,
גם בכל העולם לא יהיה.
לכך מברכים המוציא לחם מן הארץ,
על מנת להזכיר את שבחה של ארץ ישראל,
שבזכותה ניזון כל העולם.