מעשה נורא מ'הפלא ופלא' ופסקו של הרה"ג יעקב יוסף זצוק"ל בשבח ההיגוי התימני מהספרדי
- - - לא מוגה! - - -
בספר חסידים, סימן י״ח, מסופר על כהן
שבברכת כהנים היה אומר,
היווה ערכך עמוני וישמדך במקום וישמרך,
כי היה מגמגם
ולא יכול לחתוך את האותיות.
וחכם אחד מנע את הכהן לעלות לדוכן,
והראוהו מן השמיים לאותו חכם,
כי אם לא יחזירנו, יענש קשות.
והוא מנמק זאת,
כי בוראנו,
בוחן ליבות,
אינו שואל כי אם לב האדם אשר יהיה תמים עמו,
ואחרי שאינו יודע לדבר כעניין,
מעלה עליו, כאילו אמר יפה.
אז פה המציאות שלו היא הייתה שהוא מגמגם, לא שהוא התעצל לקרוא כמו שצריך.
אלא הוא מתעצל.
אבל אם בן אדם יכול לקרוא כהוגן,
צריך לקרוא כהוגן,
וצריך להעדיף,
כמובן, חזן תימני.
למה אתה צוחק?
אתה יודע מי אמר את זה?
פוסק ספרדים.
לא שמעת שאמר את זה הפוסק הספרדים?
אז הנה אני אשמיע לכם.
...הגותמניה,
ומתפללת לפי ההיגוי התימני. היא יודעת שתאמת זה.
למרות שלא למדה את כל המורים,
אבל היא יודעת.
וככה הייתה מברכת ומתפללת.
וכעת היא מתחתנת עם ספרדית.
תגיד לה, אל תשנה.
תמשיכי את ההיגוי התימני.
הסיבה היא,
מי אומר שהמבצע שלנו הוא טוב יותר מהמבצע התימני? כמו שאמרתי קודם.
ערמייך, ערמי צורף.
תוכניח שהמבצע שלך יוצר טוב משלהם.
פסוק גדולים שלנו יוצר טוב.
פה תנאנו הצברים שהראש שלנו שבועה ורצופה,
ולא כולנו יודעים לבטא,
להבדיל בין ג' לאימא וכן הלאה.
הרוב הגדול סוגים בדברים האלה.
אז העברית שלנו איננה נכונה. אתה בא וקראת שמה או תפילה,
אתה לא אומר את הדברים בצורה נכונה גם לפי שיטתנו.
גם לפי המסורת שלנו של הספרדים,
אתה לא עושה את זה בצורה טובה, בצורה מקצועית.
אז היא כן עושה את זה לפי מנהג מסורת אבות אבותיה,
אבל בגלל שזה עדיף יותר.
תגיד לה, תישארי במנהג הזה,
אין שום סיבה להפסיק ממנו את ההיגוע הזה
לדבר טוב ומן הראוי
שימשיכו בדבר.
לכן, אם יש לך שני חזונות,
שניהם טובים, שניהם מראש שמים, שניהם מצוינים,
אחד תימני
הוא רוצה להתפלל בהיגוי תימני והשני תימני.
בדרך כלל, מומלץ יותר לקחת את החזן התימני.
כי התימנים יש להם את ההיגוי
המדויק יותר,
מצוחצח יותר, ולכן תמיד צריך להעדיף אותם. נות בין בעד ואישה
תימנייה לתפרדים,
אלא תמיד הכלל הזה שההיגוי שלהם הוא קרוב יותר לאמת,
ובוודאי גם
חל עלינו כל הדברים הללו.
וכן, כן כתוב את זה.
יפה.
הכל ידועה.