האמא האוהבת והתנינה האכזרית [מדהים]
- - - לא מוגה! - - -
אימא אוהבת את הילד או לא?
אוהב את הילד.
אימא אוהבת את הילד.
מי נתן לאימא לאהוב את הילד?
הקדוש ברוך הוא אוהל רחום בחנות, הוא נתן לה.
אם לא היה נותן לה,
כמו התנינה.
התנינה, ברגע שהיא יולדת הוולדות,
היא רוצה לאכול אותם.
מה עשה הקדוש ברוך הוא?
נתן לה כוח להתגבר על התאווה שלה לאכול את פרי בטנה,
ולכן,
בשעה שהיא מיניקה אותם,
היא מסיטה את המבט שלה להביט בהם כדי שלא תאכל אותם.
גם תנין חלצו שד,
הניקו גוריהן,
אנחנו אומרים במגילתך.
אבל בת עמי לאכזר.
אפילו התנינה,
כשהיא חולצת שד להיניק את הילדים,
מניקה אותם למרות שהיא תאווה לאכול אותם.
אבל בחורבן הקדוש ברוך הוא היה יותר אכזר כלפינו בגלל עוונותינו של רבו ראש יותר גרוע מתנינה.
או לבני עורב אשר יקראו.
העורב, אחרי שנולד לו ילדים,
הוא זונח אותם,
והם קוראים לו,
רוצים לאכול, לא יכולים לזוז.
לבני עורב אשר יקראו,
העורב אכזר
לעוללים שלו.
נו,
והקדוש ברוך הוא מרחם, מביא להם יתושים שיבואו עד אליהם כדי שיהיה להם מה לאכול.
אז יש כאלה שהשם ברא אותם ככה,
בשביל להראות לנו כמה רחמים שנתן לאבא ואימא לחמול עלינו, למרות שאנחנו תינוקות נודניקים,
וואו, וואו, וואו,
לקום כל לילה כמה פעמים והכול.
חיכינו לך תשעה חודשים, תתבייש לך.
על היום הראשון, השני, השלישי,
חודשים, לא מפסיק.
ואחר כך שיניים,
וואו, עוד פעם.
זה לא נגמר.
הוא לא מתבייש.
עושה גדולים, קטנים, בכל מקום.
לא מעניין אותו בכלל.
נו,
ומה עושים? רוחצים אותו, ומנשקים אותו, ומלטפים אותו. מי נתן לאמא לאהוב אותו עד כדי כך? אבא שבשמיים.
אז אם הוא נתן לה כזאת אהבה,
וחמלה על עולליה הוא בעצמו לא מרחם עלינו?
דברים פשוטים.