השיעול של הסבתא נעלם בזכות הברכה על השתיה!
- - - לא מוגה! - - -
סיפרתי בשיעור
הראשון שהתחלנו פה, שער הביטחון,
שהפסוק הזה, כשלמדתי אותו פעם,
כתוב, ועבדתם את אדוני אלוהיכם
וברך את לחמך ואת מימיך
ואסירות עם מחלה מקרבך.
זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא
מברך את הלחם
בית המים
ועל ידי זה יסורו המחלות בקרבך.
פעם אחת ביקשתי מאימא שלי שתחייה בתאריך ימים תמיד.
ביקשתי ממנה
שהיא תברך בתחילת התשובה שלי.
והיא אמרה שהיא לא רגילה מתימן, לא למדו שמה לברך. היו אומרים ככה
מילים באופן חופשי.
כמו שכתוב בגמרא, שהנשים היו אומרות
כל מיני משפטים,
לא ברכות סדורות,
ולא הקפידו עליהם שיברכו, כאילו, כסדר.
אז היא אמרה לי שהיא לא יודעת.
לא יודעת. אז התעקשתי איתה קצת ככה.
היא אמרה לי, אבל אני לא יודעת. אמרתי, מה הבעיה? תגידי מה שאני אומר.
עכשיו, היא הייתה משתעלת
במשך שנים.
והיה לה שיעול יבש.
לא סירופ ולא שום דבר, לא עוזר.
שום דבר לא עוזר.
יבש, וזה כואב.
אמרתי לה, אם את רוצה להיות בריאה,
תברכי.
אני בדיוק למדתי את הפסוק הזה.
ואמרתי לה, כתוב, ואהבתם את אדוני אלוהיכם
וברך את לחמך ואת מימיך
וסירותי מחלה מקרבך.
אל תקרא וברך
וברך
את לחמך ואת זממיך,
ואז אני אסיר מחלה מקרבך.
אם תברכי,
הכל ילך.
היא ברכה. אמרתי לה איך לברך, היא ברכה.
עמד שם על השולחן בקבוק קולה.
ואם אשלי לא שותה תוסס ולא מתוק,
אף פעם.
אף פעם.
אמרה לי, יא בני, תן לי לשתות טיפה מזה.
נתתי לה לשתות טיפה.
וראה זה פלא, אין שעון.
נגמר השעון.
זה היה בקצב קבוע.
אין שעון.
היא התחילה לשמור בקבוקים כמו תרופות.
עבר.