היכל הזכות - חלק טז | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 17.05.2022, שעה: 08:25
נציבי יום:
'לעילוי נשמת: סופי בת שבע - מנוחתה עדן.
בלחש... - אמן.
לרפואת: אורי בן אבנר ואחינועם - מהרה.
רפואה שלימה ליהודית בת מרים ותזכה לדירה נאה בארץ הקודש במקום תורה, לה ולמייקל בנה - מהרה. יעקב בן עמברי ואשתו רבקה בת בזט שושנה - יזכו לחזרה בתשובה ואמתית, בריאות איתנה ויזכו לראות את הבנים והכלות בתשובה שלימה והנכדים גדלים לתורה לחופה ולמעשים טובים - אמן ואמן'.
אנחנו נמצאים עכשיו ב: 'היכל הזכות' חלק טז.
אמרנו שנלמד היום: 'מהלכי מחשבה ועצות למידה: 'דן לכף זכות'.
בתנא דבי אליהו רבה (פרק ט'): 'רבונו של עולם! ראה נא בעוניינו וריבה ריבנו ויעלה עלבוננו לפניך מה שנעשה לנו בכל שעה ושעה, וזכור: כמה בעלי בתים יש בהם בישראל שאין להם פרנסה ועוסקים בתורה בכל יום תמיד! וזכור: כמה עניים יש בישראל שעובדי כוכבים ומזלות מושכים את בשרם מעליהם במיסים וארנוניות ועוסקים בתורה בכל יום תמיד, זכור: כמה נערים יש בהם בישראל שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם ועוסקין בתורה בכל יום תמיד, זכור: כמה זקנים וזקנות שיש בהם בישראל שמשכימין ומעריבין לבתי כנסיות ובתי מדרשות ומחמדין ומתאווין ומצפין לישועתך בכל יום תמיד! אבי שבשמים! (זכור את בריתך שכרת עם הראשונים, עם השלושה (3) צדיקים) זכור את בריתך שכרת עם הראשונים, עם השלושה צדיקים; אברהם, יצחק ויעקב, וגם כתבת לנו בתורתך: "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (ויקרא כה, לה) אבי שבשמים! זכור: כמה פיסחים וכמה סומים יש בהם בישראל שאין להם מזונות ואפילו הכי נותנין שכר למלמדים שילמדו עם בניהם תורה, אבי שבשמים זכור לישראל שהם קניינך אשר מעולם! שנאמר: "הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ" (דברים לב, ו) ואומר: "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב) אבי שבשמים! זכור: כמה אלמנות ויתומים יש בהם בישראל שעוסקים בתורה ובמצוות בכל יום תמיד' וכו', כל זה מתוך תנא דבי אליהו.
החפץ חיים (שמירת הלשון) כתב על הדברים האלה של אליהו הנביא: 'מזה יוכל ללמוד כל אדם איך צריך לעורר רחמים לפני הקב"ה על ישראל בדברים האלו, ובכיוצא בהם. כי גם היום ישנן זכויות אלה וכיוצא בהם, למי שיודע בזמננו את המצב הדל של ישראל, ואף על פי כן יש ברוך ה' הרבה לומדי תורה ומקיימי מצוות! והרבה מחזיקי תורה וגומלי חסד ועושי צֶדק בכל עבר ופינה'.
הרב ר' אלימלך בידרמן מביא: 'כבר אמר הרב הקדוש ר' יצחק אייזיק מקלוב זכותו תגן עלינו – אמן: 'ש: 'דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת' (אבות א, ו) זה בגמטריא "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱ-לֹקֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו, ד) ורמזו בזה: שעל האדם לדון את חברו לְכַף זְכוּת, אפילו כשהדבר עולה לו במסירות נפש! וסמך לדבר: כשם שעלינו למסור נפשנו על יחודו ואחדותו יתברך שמו, כך עלינו למסור את נפשנו לדון איש את רעהו לְכַף זְכוּת, והוא מציין לכך: שהמילים: 'דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת' זה בדיוק גמטריא: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱ-לֹקֵינוּ ה' אֶחָד" אז כמו שב: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אנחנו מוסרים נפש על יחודו יתברך, כך על לדון לְכַף זְכוּת.
בליקוטי אמרים להתניא זכותו תגן עלינו - אמן, הוא אומר: 'עוד זאת תשים אל ליבך לקיים מאמר רז"ל: 'וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל אָדָם' (אבות ד, י) וֶהֱוֵי באמת לאמיתו בִּפְנֵי כָּל אָדָם ממש, אפילו בִּפְנֵי קל שבקלים! והיינו; על פי מאמר רז"ל: 'וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ' (אבות ב, ד) כי מקומו גורם לו לחטוא, להיות פרנסתו, ללכת בשווקים כל היום ולהיות מיושבי קרנות ועיניו רואות כל התאוות ו: 'העין רואה והלב חומד' ויצרו בוער כתנור! כמו שכתוב בהושע... מה שאין כן, מי שהולך בשוק מעט ורוב היום יושב בביתו.
והנה באמת זוהי מלחמה גדולה ועצומה! לשבור את היצר הבוער כאש להבה מפני פחד ה', וכמו ניסיון ממש, אם כך צריך כל אדם לפי מה שהוא, לפי מקומו ומדרגתו בעבודת ה' לשקול ולבחון בעצמו: אם הוא עובד ה' בערך ובחינת מלחמה עצומה כזו וניסיון כזה, בבחינת: "וַעֲשֵׂה טוֹב" (תהלים לד, טו) כגון; בעבודת התפילה בכוונה, ישפוך נפשו לפני ה' בכל כוחו ממש! עד מיצוי הנפש, ולהילחם עם גופו ונפשו הבהמית המונעים את הכוונה במלחמה העצומה, ולבוטשם ולכתתם כעפר קודם התפילה; שחרית וערבית מידי יום ביום, וגם בשעת התפילה ליגע עצמו ביגיעת נפש ויגיעת בשר, וכל שלא הגיע למידה זו להילחם עם גופו מלחמה עצומה כזו, עדין לא הגיע לבחינת וערך מלחמת היצר הבוער כאש להבה, להיות נכנע ונשבר מפני פחד ה''.
אז כל אדם יש לו ניסיונות 'וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ' בניסיונות, כי המקום של כל אחד גורם לו ניסיונות שונים ומי שלא נמצא שם - לא יכול להבין מה הם הניסיונות שהשני מתמודד.
בליקוטי יהודה (קדושים): "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, טו) רש"י: 'הוי דן את חברך לכף זכות' (סנהדרין לב).
הרב הקדוש הפני מנחם מגור זכותו תגן עלינו - אמן, דקדק: 'מהו הלשון 'לְכַף זְכוּת'? ל-כף. מדוע לא אמרו: 'הוי דן את חברך לזכות'?
ותרץ: לפעמים כשרוצים להכניס הרגל לתוך הנעל, חוץ מכבודכם, ואין יכולים, לוקחים כף ואיתו מכניסים, ועל כן גם כאן, אנחנו אומרים 'לְכַף זְכוּת' ורומזים בזה: שגם אם זה קשה מאד לדון אותו 'לְכַף זְכוּת', אבל תדחק את עצמך כאילו עם כף, כמו שאתה מכניס את הרגל לתוך הנעל, אז זה בדוחק אתה מכניס, ככה תדון אותו עם כף לזכות - פירוש יפה מאד!
מרן החפץ חיים זכותו תגן עלינו – אמן! אומר: 'גם ירגיל אדם את עצמו לדון את חברו 'לְכַף זְכוּת' ובכל מעשה שעשה אדם, צריך לחפש עליו זכות: 'אולי בשגגה עשה את הדבר הזה? או אולי כבר התחרט בזה!' וכך כיוצא בזה, ממילא תסור השנאה מליבו, ואמרו חז"ל (שבת קכז'): 'הדן את חברו לכף זכות, דנין אותו בשמים לזכות'.
עוד מובא בחז"ל (אבות ב, ד): 'וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ' הנה, לפעמים אדם מבקש איזה טובה מחברו כגון; להלוות לו גמילות חסדים וחברו לא עשה לו את הטובה ההיא שביקש ממנו, אל יתרגל האדם לדון אותו לכף חובה ולתלות: שבשביל רוע לבבו לא מילא את בקשתו
אלא צריך האדם לחקור אותו: אם יש בידו להלוות לו? כי מצוי לפעמים שאדם מתנהג בביתו בהרחבה! וכולם חושבים אותו עשיר ונגיד!! ובאמת מצבו דחוק ונורא! אבל הוא מוכרח להתנהג כך, או; משום שלא תגרום לו הקמצנות היזק במסחרו... למה הוא מתנהג בהרחבה בבית למרות שאין לו? - זה תכסיס! כי הוא סוחר ואם יראו שבבית שלו הכל דל ודלפון, אז יפחדו: שכל רגע הוא עומד לפשוט רגל ולא יתעסקו איתו! אז הוא צריך להתנהג כאילו בהרחבה, אז אנשים בוטחים לעשות איתו מסחר.
או אם הוא יהיה מקמץ בהוצאות, יקפצו עליו בעלי חובותיו ויתבעו ממנו, כיון שיוודע להם שהוא ירד מנכסיו, או אם יראו שמצבו כזה דחוק - לא יתנו לו בהקפה! כי מאיפה יהיה לו להחזיר?! או שיש לו בנים או בנות שהגיעו לפרקם ולא רוצה שיצא עליו שם של: 'עני וקמצן!' ועוד ענינים שונים שבשבילם ובגללם לא יכול היה למלא את שאלתך.
אתה רואה שהוא מתנהג בהרחבה ואתה בא לבקש ממנו הלוואה,
הוא אומר: 'אין לי!',
אתה אומר: 'איך זה?! הוא חי ברמה כזאת! ואומר: 'אין לי', והוא לא יודע את הסיבות האלה לדוגמא.
'וצריך אדם לעשות חשבון בנפשו: 'מה היה הוא עושה אם היה נמצא במצב כזה, אם הוא היה יותר טוב ממנו?! אז 'וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ' אתה לא יודע מה עובר עליו, אז תדון לכף זכות!
זה מה שאמרו חז"ל: 'עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ' הכוונה למצבו, ואם יעשה האדם חשבון כזה תמיד, ללמד זכות, אז הוא ידון את חברו לכף זכות! ויתן הצדק לחברו, ותתרבה אהבת ישראל'.
בבאר צבי (פרשת קדושים) מביא: שהבעל שם טוב הקדוש היה אומר: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) – 'כמו שאתה אוהב את עצמך אף שאתה יודע את כל המגרעות והחסרונות הרבים שלך! ככה תאהב לְרֵעֲךָ, אפילו שאתה רואה בו חסרונות לפי דעתך, מה, אתה יותר טוב ממנו, אתה מושלם?!'
ב: 'אגן הסהר' מביא: 'שהגאון הרב ורהפטיג אמר לו: 'רבנו זצ"ל ר' אברהם גניחובסקי: 'שאם אנשים היו מבינים: שלשני יש יצר הרע! ולא את הכל הוא עושה מרצונו, לפעמים הוא אנוס על ידי יצרו!' - לא היה להם כל כך הרבה טענות על השני והיה להם יותר קל לדון אותו לכף זכות'.
והוסיף: 'להביא שהמפרשים רמזו במשנה: 'וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת' (אבות א, ו) ידוע שזוהי מצוה מהתורה של: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" אומר: 'הראשי תיבות של המשנה הזאת הם: הד"א כהל"ז; 'הֱוֵי דָּן אֶת' זה הד"א ראשי תיבות, 'כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת' זה כהל"ז. והד"א, הד"א שאומרים הד"א בארמית זה-זה שלפנינו, הדא. כמו שאומרים: 'הדא איתתא' זאת האשה. כהל"ז; היינו כאדם הלזה העומד כאן.
ולומדים מזה: לא למדוד את האדם העומד לפנינו לפי הכשרונות שלו בעצמו, אלא לפי הכשרונות שיש לחברו וע"י כך יוכל לדונו לכף זכות, הד"א כהל"ז. אז זה הוא כמו זה, ככה צריך ללמוד.
וכמו שאמר: 'לפרש המקרא: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט, יז) דהיינו; השנאה שבין אדם לחבירו נובעת מזה שהוא דן את חבירו לפי הלב שלו בעצמו, אבל כאשר ידון את חבירו לפי הלב של חבירו - לא יהיה מקום כאן לשנאה כלל.
אז אומרים: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" בלב שלך - אתה יכול לשנוא אותו, אבל אם היית דן אותו לפי הלב שלו - לא היית שונא אותו. אז לכן "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ" כִּלְבָבֶךָ; אם אתה תשתמש כלבבך - תשנא אותו, אתה לא רוצה לשנוא אותו? אז לא כלבבך, כלבבו. תדון אותו לפי לבבו לא לפי לבבך.
ועוד ב: 'אגן הסהר' משל; ידוע ברפואה שעושים היום לאנשים צינתור, מכניסים לגוף צינור מיוחד עם עַין חשמלית, ואפשר להביט לתוך הלב של האדם כיצד מתפקד? ומה מתרחש שם וכך אנחנו גם צריכים לנהוג, כל אחד עם חברו לצנתר אותו, להיכנס לתוך תוכיותו ולראות על המסך מה מתרחש שמה, רק אז לדון את מעשיו.
אמנם אין הדבר קל! אבל אם נתאמן בזה הרבה - נוכל להיות מצנתרים ויהיה לנו יותר קל לבחון בתוך תוכיותו של כל אדם מה מתרחש? ומה המניעים שמביאים אותו לעשות את מה שהוא עשה.
כל כך מורכב האדם! כל כך הרבה דברים רוחשים סביבו, מתרחשים איתו, מאוד מורכב! למה כל אדם עושה פעולה ופעולה... זה לא כל כך פשוט כמו שרואים: 'הנה! הוא עשה, הנה הוא עשה...' אבל מה המניע, מה קרה וכו', והבאנו כבר מספיק דוגמאות בשיעורים הקודמים, איך אפשר לטעות לגמרי-לגמרי מקצה לקצה בהבנת המעשים והמניעים של אנשים.
נו, ה' יזכנו להיות מאלה שמצדיקי הרבים - אמן.
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
שלום! רציתי להודות לרב אמנון יצחק, לפני כחודשיים (29.9.2018) שאלתי את הרב לגבי הבן שלי: 'האם לאשפז אותו בכפייה בגהה?'. בעקבות עישון סמים הוא נכנס למאניה פסיכוטי (ל"ע) הרב אמר: 'לשאול את הרב קנייבסקי' וברך אותו. הבן היה חודש ושבוע בגהה וב"ה חזר לעצמו. (זאת פעם ראשונה שזה קרה ו מקוה שאחרונה).
בוקר טוב רציתי להודות לרב, השבוע ראיתי בהרצאה שהרב דיבר על תולעים בסלמון. ב"ה בדקתי את הדג סלמון... -ומצאתי בו תולעים לבנות תודה לרב שמציל את משפחתי מאכילת תולעים בשבת. מש' ג. מושב ברקת. (לכתבה: בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).
ישר כח! רבנו על כל הלימוד, המוסר, החסד והנתינה במסירות נפש עילאית! לעם ישראל ללא תנאי וגבול אשרינו שזכינו שבורא העולם ברחמיו הרבים שתל בדורנו את כבוד הרב אמנון יצחק שליט״א.
רבנו הקדוש בוקר טוב. ב"ה אני מורה בצהרון חב"ד, בשעת צהרים הילדות לקחו את האוכל שלהם וילדה אחת שלא לקחה, שאלתי אותה: 'אם היא לא רעבה?' ענתה: 'שכן, אבל אסור לה לאכול את האוכל הזה בגלל הכשרות!' כל כך שמחתי ואמרתי לה בשקט: 'איזה יופי! איזה ילדה צדיקה את!!' (ילדה בכיתה א) הבאתי לה את הפירות שלי והתקשרתי לאמא לראות: איך זה קרה? כי זה נדיר בבית ספר חב"ד נתיבות והאמא אמרה: 'אנחנו אוכלים שחיטה פרטית בלבד!' שאלתי: 'של כבוד הרב אמנון יצחק?' ענתה: שכן ,:) יה"ר שיפוצו מעיינותיך אמן! ברוך השם. (הרב מרדכי גלאי - "השחיטה של הרב אמנון יצחק מפוארת, הכי טובה שאני מכיר!" shofar.tv/videos/11139).
מתפללי קפז בכותל המערבי על מאור בן משה גוזי בדרך לכתל מבני ברק🚍 אין על קפ"ז🥰😍 עם ישראל חי איזה מרגש בהתראה של רגע לעזוב הכל וללכת להתפלל על יהודי יה"ר שיהיו בשורות טובות אכי"ר הנשים הצדקניות בכותל לרפואת מאור בן משה (shofar.tv/videos/17470).
© 2024 כל הזכויות שמורות