הסבא ידע כמעט את כל התנ"ך בע"פ!
- - - לא מוגה! - - -
היה לי סבא, סבא מנוע,
שהיינו לומדים אצלו, אז היינו קוראים
פרשת השבוע עם תרג'ו,
עם תרג'ו.
אז ככה הוא היה מקשיב, אנחנו עם הספר,
עם החומש, עם הטאג', קוראים לזה טאג' אצל התימנים.
ואנחנו קוראים,
ובתור ילדים קטנים שובבים,
כמובן שהיינו מדלגים.
אז הוא היה מרגיש.
אז הוא היה אומר לו, פייננט, גידנט באלמבי.
איפה אתה? אתה כבר באלמבי. לאן הגעת? כאילו, איפה נסעת?
הוא היה מרגיש שאנחנו מדלגים, מזייפים קצת.
אז היה אומר לנו, תתעוררו,
אתם חושבים שאני לא יודע איפה אתם נמצאים?
היו יודעים את כל החומש בעל פה.
אבא שלי, כמעט המנוע, כמעט, היה יודע את כל התנ״ך בעל פה.
היה אומר, כשהוא ילד,
כתר מלכות בעל פה בבית כנסת בתימן.
תיקון פורים, היה אומר, בעל פה.
מגילת אסתר, בעל פה.
היו בקיאים שם, היו לומדים בעל פה, חבל על הזמן.
דוניאל, כמעט כולו, בעל פה.
שלא לדבר על חומש ותרגום ודברים כאלה, הפטרות וכולי, זה כל ילד כמעט ידע.