חמלת השם עלינו
פעם נתתי דוגמא, בן אדם הולך ברחוב פתאום ניגש אליו אחד - טראך! נותן לו סתירה בפנים.
וההוא רוצה להניף עליו את היד – והוא אומר: "אוי! סליחה טעיתי זה לא אתה, זה לא אתה... יש לך מזל! יש לך מזל טוב..."
טראך!! עוד אחד ביד שמאל.
'מה עכשיו?'
אומר לו: 'לא! זה אינסטינקט; בדרך כלל שאני נותן ימין אני גם נותן שמאל...'
הוא יקבל את הטענה הזאת וישחרר אותו?! ואח"כ הוא נותן לו בשתי הידיים בראש, הוא ישאיר אותו חי? הוא יקבל הסברים?
הוא יגיד לו: 'סליחה! זה שגגה, זה כבר עצבים...'
לא יעזור שום דבר! הוא לא יצא משם נקי, נכון? אז אנחנו לא יכולים בשביל פעם, פעמַיִם שלוש. ובורא עולם כשעוברים עברות! אחת, שתים שלוש, כל יום חמש, עשר, עשרים ועוד יום ועוד יום ועוד שבועים ועוד שנה ועוד שנתים ומצפצף ועובר על הכל, ואיך?! זה כאפות! תאך תיך תאך, והבורא יכול ככה לפעס אותך ככה יעשה תראק! והוא לא עושה!! ונותן לך דרך לתשובה!!! זה לא חֶמְלָה?! זה לא אהבה?!