כל עוד אתה נושם וחי...
הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים - הוא מן היורדים לגיהנם ואינו עולה!'
זה העון החמור ביותר: שיורדים לגיהנם ולא עולים!
פה בעוה"ז כל עוד אתה נושם וחי עד הרגע האחרון על הכל אתה יכול לעשות תשובה. אבל אם לא הספקת וחשבת: 'שיש לך עוד זמן...' - אף אחד לא יודע את יום מותו ואתם רואים מהשקורונה נופלים מתים, 'דום לב!' בכמיות, מיליונים-מיליונים בכל העולם.
(תהלים מד כג) אנחנו אומרים לקב"ה: שאנחנו נהרגים בשבילך לכבוד שמך רבש"ע! כָל הַיּוֹם.
מה הכוונה? אלה בני אדם שמקבלים בושות והלבנת פנים על המצוות,
כי כשאחד אומר לך: 'מה, אתה טמבל? מה יוצא לך מזה שאתה שם את הבד הזה עליך ושם עליך את הקופסאות האלה... מה יוצא לך מכל זה?...'
אדם ששומע את זה - נשפך דמו כמים מפני הבושה!
אבל מעלה עליו הקב"ה: כאלו הוא נהרג על שמו! כאילו הוא נהרג. כי אמרנו כשמלבינים פנים של האדם של רציחה, זה שפיכות דמים! ועל מה נשפך דמו? - שהוא שומר את מצוות ה', מלבינים את פניו על זה.
לכן, מי שמקיים מצוות מתוך סבל, בושה, בזיונות, נחשב לו: שמסר את נפשו! ונחשב לו המעשה הזה: יותר מהקרבת קרבן בבית המקדש!!- אשריו ואשרי חלקו. כי הוא הקרבן.
כשיצאנו נגד הזמרים הפסולים - כמה ביזו אתכם!
כשיצאנו נגד הבשר והעופות הלא כשרים - כמה ביזו אתכם!!
כשיצאנו נגד השקורונה - כמה ביזו אתכם!!!
בסוף מה רואים? - המחוסלים מתים! והלא מחוסנים חיים כבר שנתים פלוס (+2) בלי כלום
זה הבטחה של רבי יהודה החסיד!! מה הוא מבטיח? – 'אם תסבול את המבישים' אלה שבאו ובישו אותך אם אתה תסבול את זה 'מדה כנגד מדה': יתכפר עונך!' כל העוונות יתכפרו.