נתיבות השלום - חלק ד | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'שלום רב' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

כָּל יְהוּדִי מַגְבִּיהַּ וּמְרוֹמֵם אֶת כָּל הָעוֹלָם;

עֵצָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע: עֵצָה נִפְלָאָה לִזְכּוֹת לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, הִיא לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלָּתָם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב מוֹהַרְנָ"ת זִיעָ"א (הלכות ע"א הלכה ב), שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר אֶת גְּדֻלָּתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים, מִפְּנֵי שֶׁבְּכָל רֶגַע שֶׁיְּהוּדִי חַי וְהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מַכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמוּטָב, וְזֹאת עַל יְדֵי אֱמוּנָתוֹ הַחֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְלָכֵן בְּמִקְרֶה שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ מֻתָּר לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת כְּדֵי לְהַצִּיל אֵיזֶה יְהוּדִי, כִּי עַם יִשְׂרָאֵל הֵם בְּעַצְמָם הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (ח"ג עג), וְכָל הַבְּרִיאָה נִבְרְאָה בִּשְׁבִילָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (ויקרא רבה לו ד), וְכָל זְמַן שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵם מַכְרִיעִים אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמוּטָב, כִּי הֵם כְּלוּלִים מִכָּל הַתּוֹרָה, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל זֶה מַמָּשׁ דָּבָר אֶחָד. 

וּמַעֲלָתוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי הִיא בָּאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ, וְכָל יְהוּדִי עִם הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ לְבַד, הוּא מְחַיֶּה אֶת כָּל הָעוֹלָם. וְהִנֵּה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת גֹּדֶל מַעֲלָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה, כִּי אוּלַי הוּא יוֹתֵר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בֶּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁרָאוּ שֶׁבִּזְמַן הַשְּׁמָדוֹת וְהַהֲרִיגוֹת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל עָבַר רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁהָיוּ פְּעָמִים שֶׁהַיְּהוּדִי הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם יוֹתֵר מִגְּדוֹלִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל.

וּמִפְּנֵי שֶׁעִקַּר הַגְּדֻלָּה שֶׁל כָּל אֶחָד זֶה בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל יָדָהּ הוּא מַגְבִּיהַּ אֶת כָּל הָעוֹלָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לָכֵן לֹא הוֹרְגִים נֶפֶשׁ שֶׁל אֶחָד כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חֲבֵרוֹ.

כִּי עִקַּר הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת הוּא עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה". וּבְכָל רֶגַע שֶׁיְּהוּדִי חַי וְהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם, בָּזֶה לְבַד הוּא מַעֲלֶה אֶת כָּל הָעוֹלָם, וּמְגַלֶּה אֶת הַשֵּׁם בָּעוֹלָם, וְלָכֵן אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר וּלְתָאֵר אֶת מַעֲלָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי בַּשָּׁמַיִם.

הַכָּרַת תְּכוּנוֹת הַנֶּפֶשׁ;

עֵצָה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ: כָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה (שערי תשובה שער ג לט), עַל הַפָּסוּק (ויקרא יט, יז) "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ": הֻזְהַרְנוּ בָּזֶה לְהָסִיר מִנַּפְשֵׁנוּ מִדַּת הַשִּׂנְאָה.

וּבֵאֵר הַגה"צ רַבִּי יְחֶזְקֵאל לְוִינְשְׁטֵין זַצַ"ל, שֶׁמִּכָּךְ שֶׁלֹּא כָּתְבָה זֹאת הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן אַזְהָרָה בִּלְבַד, כְּגוֹן הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, אֶלָּא כָּתְבָה זֹאת בִּלְשׁוֹן צִוּוּי לֹא תִּשְׂנָא וְכוּ', זֹאת לְלַמְּדֵנוּ שֶׁעָלֵינוּ לְהָסִיר מִנַּפְשֵׁנוּ אֶת מִדַּת הַשִּׂנְאָה הַקַּיֶּמֶת אֵצֶל כָּל אֶחָד בְּלִבּוֹ.

וְעַל הָאָדָם לָדַעַת שֶׁקַּיָּמוֹת אֵצֶל כָּל אֶחָד בִּלְבָבוֹ וּבִפְנִימִיּוּתוֹ, כָּל מִינֵי תְּכוּנוֹת וּמִדּוֹת הַגּוֹרְמוֹת לְהָבִיאוֹ לְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, וְאִם לֹא יְשַׁבֵּר אֶת יִצְרוֹ וַיִּלָּחֶם בּוֹ בְּוַדַּאי יִפֹּל לְכָךְ.

וּבֵאֵר הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי דָּן סֶגַל שְׁלִיטָ"א בְּשִׁעוּרוֹ, שֶׁזֹּאת מָה שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים כָּאֵלּוּ שֶׁמִּתְבַּטְּאִים וְאוֹמְרִים: אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן אֶת פְּלוֹנִי אוֹ אֶת אַלְמוֹנִי, וְזֹאת מַמָּשׁ שִׂנְאַת חִנָּם אֲשֶׁר עַל הָאָדָם לַעֲבֹד בְּכָל כֹּחוֹ לְעוֹקְרָהּ מִן הַשֹּׁרֶשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּלָאו שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע וְלֹא יְעַכֵּב אֶת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל יְדֵי כָּךְ.

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר הָאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נִבְרָא עִם כָּל מִינֵי תְּכוּנוֹת וּמִדּוֹת הַגּוֹרְמוֹת לְהָבִיאוֹ לְכָךְ, עַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ מְחַפֵּשׂ סִבּוֹת וּטְעָמִים כְּדֵי לְהַצְדִּיק אֶת שִׂנְאָתוֹ בִּסְבָרוֹת מִסְּבָרוֹת שׁוֹנוֹת, אֶלָּא הוּא יוֹדֵעַ שֶׁזֹּאת מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ טִבְעוֹ. וְלָכֵן הוּא נִלְחָם בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲקֹר שִׂנְאָה זֹאת מִלִּבּוֹ לְגַמְרֵי, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ.

הָרֶוַח מוּל הַהֶפְסֵד;

עֵצָה עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ: אַחַת הָעֵצוֹת לִזְכּוֹת עַל יָדָן לְאַחְדוּת וּלְהִנָּצֵל מִשִּׂנְאַת חִנָּם, הִיא שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בַּהֶפְסֵד הֶעָצוּם שֶׁל מִדַּת שִׂנְאַת חִנָּם בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים, וּבָעֳנָשִׁים הַחֲמוּרִים שֶׁיֶּשְׁנָם עַל כָּךְ בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים.

כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (שבת לב): בַּעֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם מְרִיבָה רַבָּה בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם, וְעוֹד עֳנָשִׁים נוֹרָאִים יֶשְׁנָם עַל כָּךְ, עַיֵּן שָׁם. וְהִנֵּה מָצוּי פְּעָמִים רַבּוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם כָּל מִינֵי בְּעָיוֹת קָשׁוֹת בִּשְׁלוֹם בֵּיתוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהִי הַסִּבָּה לְכָךְ, וּכְכָל שֶׁהוּא מְנַסֶּה בְּכָל כֹּחוֹ לְתַקֵּן זֹאת בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת וּבִדְרָכִים שׁוֹנוֹת, אֵינוֹ מַצְלִיחַ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן.

וְלִפְעָמִים כָּל הַסִּבָּה לְכָךְ הִיא רַק מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ אֵיזוֹ שִׂנְאָה לְאֵיזֶה יְהוּדִי, שֶׁיִּתָּכֵן אָמְנָם שֶׁהוּא פָּגַע בּוֹ בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁהֵם אוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ אוֹ בָּאֳפָנִים אֲחֵרִים, וְאַף עַל פִּי כֵן עַל פִּי הַהֲלָכָה אָסוּר לוֹ לִשְׂנֹא אוֹתוֹ בִּגְלַל זֶה, וּמִפְּנֵי כָּךְ הוּא נֶעֱנַשׁ שֶׁבְּבֵיתוֹ תִּהְיֶה מְרִיבָה וּמַחְלֹקֶת.

וְלָכֵן אִם הוּא רַק יָשׁוּב מֵעָווֹן זֶה וְיֹאהַב אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, יִסְתַּלְּקוּ מֵאֲלֵיהֶם כָּל הַמְּרִיבוֹת וְהַמַּחְלוֹקוֹת מִבֵּיתוֹ וְיֵעָלְמוּ כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאוּ, וְיָשׁוּבוּ הַשָּׁלוֹם וְהַשַּׁלְוָה הָאַחְוָה וְהָרֵעוּת לִשְׁכֹּן בְּבֵיתוֹ.

וּמוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי עָווֹן שִׂנְאַת חִנָּם הָאָדָם גּוֹרֵם לַעֲשׂוֹת פֵּרוּד כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וְלָכֵן הוּא נֶעֱנָשׁ שֶׁאַף בְּבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ יִהְיֶה פֵּרוּד וּמַחְלֹקֶת.

 זֹאת וָעוֹד עַל יְדֵי חֵטְא זֶה הוּא גּוֹרֵם שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּסְתַּלֵּק מִמְּקוֹם מִשְׁכָּנָהּ שֶׁזֶּה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְלָכֵן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה אַף הוּא נֶעֱנָשׁ שֶׁתִּהְיֶה מְרִיבָה בְּבֵיתוֹ רַחֲמָנָא לִצְלַן.

וְנוֹכַחְתִּי בְּעַצְמִי כַּמָּה פְּעָמִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי זֹאת לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׂחוּ לְפָנַי אֶת לִבָּם שֶׁסָּבְלוּ רַבּוֹת מִכָּל מִינֵי בְּעָיוֹת בִּשְׁלוֹם בֵּיתָם רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְזֹאת לְלֹא שׁוּם טַעַם וּסְבָרָא, וּלְלֹא שֶׁיָּבִינוּ כְּלָל מַדּוּעַ, וְכַמָּה שֶׁהֵם נִסּוּ בְּכָל מִינֵי דְּרָכִים וְעֵצוֹת לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בְּבֵיתָם, לֹא הוֹעִיל לָהֶם כְּלָל מְאוּמָה, ואָמַרְתִּי לָהֶם אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל אֵלּוּ, וּפִשְׁפְּשׁוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם וְעָשׂוּ תְּשׁוּבָה עַל עָווֹן שִׂנְאַת חִנָּם, וְעָשׂוּ שָׁלוֹם עִם כֻּלָּם, וּמִיָּד אַחַר כָּךְ שָׁבוּ הַשָּׁלוֹם וְהַשַּׁלְוָה לִשְׂרֹר בְּבֵיתָם, וְכָל הָעִנְיָנִים בְּבֵיתָם הִסְתַּדְּרוּ בְּצוּרָה פִּלְאִית בְּיוֹתֵר.

כְּמוֹ כֵן בַּעֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם הָאָדָם עָלוּל לְהַפְסִיד אֶת כָּל הַשֶּׁפַע הַשַּׁיָּךְ אֵלָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל: מַחֲלֹקֶת אַחַת דּוֹחָה מֵאָה פַּרְנָסוֹת (הובא בשל"ה יומא).

וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בַּעַל הַ'שֵּׁבֶט מוּסָר' בְּסִפְרוֹ 'מְעִיל צְדָקָה' בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ, שֶׁכָּל הַתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ חָלְקוּ קֹרַח וַעֲדָתוֹ עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לֹא יָרַד מָן לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח וַעֲדָתוֹ עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, נִדְחֲתָה הַפַּרְנָסָה מִכָּל יִשְׂרָאֵל.

וְעַל פִּי זֶה בֵּאֲרוּ הַחֲתַם סוֹפֵר וְרַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב (ליקו"מ נו) אֶת הַפָּסוּק (תהילים קמז): "הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ", וּבְפָסוּק זֶה מְרֻמָּז שֶׁעַל יְדֵי מִדַּת הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת זוֹכֶה הָאָדָם לְשֶׁפַע רַב, וְאִלּוּ עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת הוּא מַפְסִיד אֶת כָּל הַשֶּׁפַע הַשַּׁיָּךְ לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (עוקצין ג): "לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה אֶלָּא הַשָּׁלוֹם" (מסכת עוקצין ג).

כָּךְ גַּם בַּעֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם אֵין תְּפִלּוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם מִתְקַבְּלוֹת בַּמָּרוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַמַּהֲרַ"ל בְּסִפְרוֹ דֶּרֶךְ חַיִּים עַל פִּרְקֵי אָבוֹת (פרק ב), עַיֵּן שָׁם.

וְכֵן עַל יְדֵי כָּךְ אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַצְלָחָה בְּלִמּוּדוֹ, כַּמּוּבָא בַּאַחֲרוֹנִים בְּבֵאוּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפְּרוּ חֲזַ"ל (שבת לא) עַל הִלֵּל הַזָּקֵן וְהַגֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר אֶצְלוֹ, עַיֵּן שָׁם.

כְּמוֹ כֵן עַל יְדֵי מִדַּת שִׂנְאַת חִנָּם יִקְשֶׁה לָאָדָם מְאֹד לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבִּי צָדוֹק מִלֻּבְּלִין (פרי צדיק, קדושים) שֶׁכָּל הַכֹּחַ שֶׁל הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ הוּא רַק עַל יְדֵי שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.

וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (סוכה נב) שֶׁבְּכָל יוֹם וְיוֹם יִצְרוֹ שֶׁל הָאָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ עוֹזֵר לָאָדָם לְנַצֵּחַ אֶת יִצְרוֹ הוּא לְבַדּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. וְהִנֵּה כָּתְבוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק (תהילים קל): "ה' צִלְּךָ", שֶׁהַשֵּׁם נוֹהֵג עִם הָאָדָם כְּפִי שֶׁהוּא נוֹהֵג, כְּמוֹ הַצֵּל הַזֶּה, וְלָכֵן כְּפִי שֶׁהָאָדָם אוֹהֵב אֶת חֲבֵרוֹ וְעוֹזֵר לוֹ, כָּךְ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה אַף הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לוֹ לְהִנָּצֵל מִיָּד יִצְרוֹ הָרַע וּלְהִתְגַּבֵּר עָלָיו בִּשְׁלֵמוּת. וְלָכֵן עַל יְדֵי כָּךְ הָאָדָם זוֹכֶה לַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה כָּרָאוּי.

וְכַאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם כֵּיצַד הוּא עָלוּל לְהַפְסִיד אֶת כָּל זֹאת, רַק בִּגְלַל אֵיזֶה שִׂנְאָה וּפֵרוּד אֲפִלּוּ מִיהוּדִי אֶחָד בִּלְבַד, וִיחַשֵּׁב אֶת הַהֶפְסֵד הַגָּדוֹל הַנִּגְרָם מִכָּךְ, מוּל שְׂכָרוֹ הֶעָצוּם שֶׁל הַזּוֹכֶה לְהִנָּצֵל מִכָּךְ, בְּוַדַּאי יִמְסֹר נַפְשׁוֹ בְּכָל כֹּחוֹ עַל מִדַּת הָאַחְדוּת וְהַשָּׁלוֹם, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִזְכֶּה לְכָל הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, אָמֵן סֶלָה.

סְגֻלּוֹת נִפְלָאוֹת לְאַחְדוּת;

יֶשְׁנָן כַּמָּה סְגֻלּוֹת נִפְלָאוֹת לְאַחְדוּת וְשָׁלוֹם, וְרַבִּים עָשׂוּ זֹאת וְרָאוּ מַמָּשׁ פְּלָאוֹת כֵּיצַד הִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמַּחְלוֹקוֹת שֶׁהָיוּ אֶצְלָם, וְהֵם זָכוּ לְשָׁלוֹם וְאַחְדוּת.

א. כָּתְבוּ חֲזַ"ל (מדרש לקח טוב): עַל יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אֲשֶׁר מְבָרְכִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת 'יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ וְכוּ' וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם', יִזְכֶּה הָאָדָם לְשָׁלוֹם גָּדוֹל וְאַף אוֹיְבָיו יַשְׁלִימוּ עִמּוֹ.

 ב. עַל יְדֵי הַטְּבִילָה בְּמִקְוֶה נִמְשָׁךְ דַּעַת וּמִתְבַּטְּלִים כָּל הַמַּחְלוֹקוֹת. (ל"מ נו).

 ג. עַל יְדֵי לִמּוּד מַסֶּכֶת סֻכָּה זוֹכִים לְשָׁלוֹם. (ספר המידות, מריבה נז).

 ד. עַל יְדֵי הַצּוֹם וְהַתַּעֲנִית מִתְבַּטְּלִים כָּל הַמַּחְלוֹקוֹת וְזוֹכִים לְשָׁלוֹם. (ל"מ נז).

 ה. עַל יְדֵי אֲכִילָה בְּשַׁבָּת לְשֵׁם שָׁמַיִם זוֹכִים לְשָׁלוֹם. (ל"מנז).

ו. עַל יְדֵי הַמְּגוּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִים לְשָׁלוֹם. (ל"מ מח).

ז. עַל יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל תַּאֲוַת אֲכִילָה זוֹכִים לְשָׁלוֹם. (ל"ממז).

 ח. עַל יְדֵי הַלִּמּוּד בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה זוֹכִים לְשָׁלוֹם וְאַחְדוּת. (ל"ה ריבית ה).

ט. עַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִים לְדַעַת וּלְשָׁלוֹם. (ל"מ קיט).

י. עַל יְדֵי הַהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זוֹכִים לְשָׁלוֹם וְאַחְדוּת. (ל"מ ב).

 יא. כִּבּוּד הוֹרִים - סְגֻלָּה לְשָׁלוֹם, הַגה"צ רַבִּי חַיִּים מֹשֶׁה מַנְדֶל זַצַ"ל הָיָה אוֹמֵר: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְכַבֵּד אֶת הוֹרָיו כָּרָאוּי, אַף בְּבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ לֹא יִשְׂרֹר הַשָּׁלוֹם; וְכָל מִי שֶׁנִּזְהָר לְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ כָּרָאוּי וְכַיָּאוּת, יִזְכֶּה עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁאַף בְּבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ יִהְיוּ שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה אַחְוָה וְרֵעוּת.