חדשות וירוס TV - מהדורה 415 • זה... ממש מטורף!!! • 27-01-2022
- - - לא מוגה! - - -
חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי,
כג בשבט התשפ״ב,
25 בינואר 2022. לצערי הרב,
בשולי המחאה הציבורית הלגיטימית
נשמעים גם קולות,
קולות אלימים,
שחוצים קווים מקובלים של שיח בחברה דמוקרטית.
סרבני החיסונים פוגעים בכולנו. אבל ליצור את הסיטואציה,
את התנאים שבהם אנשים יבינו שאם הם לא מתחסנים, חייהם יהיו מוגבלים.
אני רוצה שאנשים, באקסטרים, שהאנשים האלה ישבו בבית.
מי שלא מחוסן שישב בבית.
תמיד לגבי הדבר הבא, מי שלא מתחסן ממשיך לנסוע כרגיל לחולניף, הולך למסעדות כרגיל, הולך לאירועים כרגיל, זה חייב להיפסק. אוסטריה, בקרוב גרמניה, החליטו להטיל סנקציות על אנשים שלא מתחסנים. ומה אתם עושים? סנקציות, לא קמפיין ולא לעבור בית בית, כי זה לא עוזר.
אם נגיע למצב שבו אנחנו צריכים לקבל החלטות דומות לאלה, אני אתמוך בהן.
אני אתמוך בהן. וזאת מלחמת חורמה באלה שלא מתחסנים.
אני השבוע, בפעם הראשונה, החלטתי שאני בעד חוק צרפתי.
החוק הצרפתי של מקרון, שאומר למרר את החיים של מי שלא התחסן.
ובמדינת ישראל לא ממררים את החיים עד שלא יקבעו באופן גורף שמי שלא מתחסן לא יכול להיכנס לשום מקום.
הוא פשוט, באמת, סיוע לאויב בזמן מלחמת. אני חושב שאנחנו מתייחסים בסלחנות רבה מדי ללא מתחסנים. האנשים האלה מסכנים את כולנו, גם בריאותית וגם כלכלית.
הגיע הזמן לשים לזה סוף.
כשאתם לא מתחסנים, אתם מסכנים את עצמכם.
אתם ממש מסכנים האנשים שסביבכם.
זה כאילו אתם מסתובבים עם מקלע ויורים על כולם נגיפי דלתא.
במקום להכניס טנקים לבני ברק, לתושב מיישוב אדום, להימצא בו, ודינו חצי שנת מאסר.
לוקחים עיר מסוימת,
מתנפלים עליה ומנקים אותה כמו שמסורכים כינים. את חושבת שאנחנו במלחמה.
אנחנו במלחמה על החיים שלנו,
אנחנו במלחמה על הפרנסה שלנו,
אנחנו במלחמה על השפיוטה שלנו, ובמלחמה יש חוקים אחרים.
מי שלא מתחסן במודע לא יוכל לשלוח את הילד שלו לגן, לא יוכל ללמד בבית ספר, לא יוכל להיכנס לחדר כושר, לא יוכל להיכנס למסעדה ולעבוד במסעדה.
האם התחסנת לקורונה, כן או לא? אני לא מתחסן, אני לא אתחסן. אני לא מדבר עם מתנגדי חיסונים. אה, נמצא לי. אתם רוצחים כל יום עשרות אנשים שמתים כמו כלבים במחלקות, בגלל שהם לא קיבלו חיסונים, בגלל השטויות שאתם מדברים. אתם, את ואנשים אחרים שלא מתחסנים משולים לאדם שיוצא מהבית עם נשק.
אני לא רוצה לא לשבת איתך במסעדה ולא לראות איתך סרט בקולנוע.
אני לא רוצה לפגוש אותך בחנות ממתקים מתחת לבית.
בוודאי שאפשר לכפות חיסונים. מי שלא מקבל חיסון, מה? אנחנו מפטרים אותו ממקום העבודה? שלא רוצים להתלבש בבוקר? התשובה היא כן. מפטר אותו. בוודאי שכן, אני בכלל לא מבין את השאלה.
מי שלא מקבל חיסון לא יכול להגיע לבית ספר, לא כתלמיד ולא כמורה, לא יכול להיכנס לסופר, לא יכול להיכנס לקניון, לא יכול להיכנס לקולנוע או תיאטרון. שישב בבית. מי שלא מקבל חיסון לא יכול לעלות לאוטובוס.
להוריד אותך לחשמל?
שישימו להם פה שלט, אלה שלא מתחסנים.
פה, רוץ, פה.
לא התחסנתי, תיזהר לי. אל תתחסן, שב בבית.
אל תצא מן הבית עד שתיגמר המגפה.
אם יצאת החוצה,
אתה רוצח.
אלה שלא מתחסנים היום חוטאים חטא גדול לסביבתם,
לארצם, לחבריהם, לידידיהם, למשפחותיהם,
חוטאים חטא גדול.
לא אחת לצד השמעת אותם ביטויים אלימים וביטויים שמקומם לא יכירם במדינת ישראל,
בין השאר בהקשר לעברו הכואב של העם היהודי,
את לא תקני פה.
למה אני לא אקנה פה? כי את מפיצת מחלות.
את לא תקני פה.
אוקיי.
אתה חוסם אותי כרגע מלגשת למהלכונים.
אני שוב אומר, אני לא מקבל שירות במע״מ, כי אני לא יכול להיכנס ללא תו ירוק, נכון?
זה מה שאתה אומר, אתה מנהל כל כך להסביב.
בבקשה, בחוץ. בחוץ, כן. אתם לא מכניסים למע״מ, כן? לא מכניסים למע״מ, ללא תו ירוק. נכון.
על פי איזו הנחיה?
איזו הנחיה? איזו הנחיה? אין הנחיה כזאת.
אתם משרד חיוני, כן?
אתם חייבים להכניס אנשים ולתת להם שירות.
תעשה לי מה שאתה אומר. אני לא אריב בשירות של העתיד ויסעו.
תגידו שאני אמרתי לה,
תארים, מה זה שאתה בבקשה? תדברי אליו יפה, זה בן אדם מבוגר פי שתיים מהגיל שלך, אני מבקש.
תדברי יפה, תדברי יפה, תדברי יפה, ואל תגידי קווינימאט.
זה בן אדם שהוא פי שתיים מהגיל שלך, בסדר?
והשנייה שהוא נכנסת, צרחת עליו פה.
אדוני, מה זה ההתנהגות הזאת? בושה וחרפה. אתה לא מתכוון היום לחיסון. בסדר גמור. תסתכל לך, אתה מדבר לאישה ולצוות רפואי. בושה וחרפה, חצופה.
בושה וחרפה, בן אדם מבוגר פי שתיים-שלוש מהגיל שלך. אין שום בעיה. בושה וחרפה, תתביישי לך.
בושה וחרפה. זה יעוף לכל הרשתות, כולם יראו את זה, ואת תקבלי את זה לפאנל.
ואפרופו,
אנשי השמאל,
אני רואה את המליאה ואני בוכה מבפנים.
אני מקווה שאזרחי מדינת ישראל רואים את מה שרואים ואת מה שאני רואה מכאן.
הממשלה מביאה את אחד החוקים הכי קשים שפוגעים בזכויות האדם במדינת ישראל,
חוק שנוי במחלוקת במקרה הטוב,
במקרה הרע,
חוק שאפילו לא עובר אצל ארדואן בימים אלה בתקופת הקורונה.
איך יכול להיות
שמפלגה כמו מרצ ומפלגת העבודה מביאות חוק כזה,
והם אפילו לא מסוגלים להראות את פניהם לדיבור ששלח אותם לכאן,
והציבור צריך לראות את המליאה הזו מליאה ריקה?
שר הבריאות, יושב-ראש מרצ,
מביא החלטה כזאת, והוא לא במליאה.
ראש הממשלה,
שאני לא מצפה ממנו
בנושא הזה ובהרבה נושאים.
יש משהו
שהציבור במדינת ישראל צריך להבין.
יש כיפופי ידיים, פוליטיקה, שמאל וימין, בוודאי בבית הזה,
אבל הנושא של זכויות האדם אינו שמאל ואינו ימין. אין לשמאל נחלה וטאבו על זכויות האדם,
ואין לימין נחלה וטאבו על אהבת הארץ.
על זה כולנו צריכים להסכים.
היום הפוליטיקה נסחה, לא הערכים.
היום הפוליטיקה הקטנה נסחה.
איך יכול להיות
שממשלה,
עם 62 חברי כנסת,
אף אחד כמעט לא מגיע לכאן?
מרוב בושה. אומרים שהכנסת משקפת את העם.
בפעם הראשונה אני יכול להגיד שהכנסת אכן משקפת את העם.
כמו הכיסאות הריקים האלה, שלא מאמינים בחוק הזה,
ככה רוב התיבור, מחוסנים, לא מחוסנים,
לא מאמינים בחוק הזה.
חברי כנסת מתביישים להראות את פניהם במליאה עכשיו.
מתביישים!
מפלגת העבודה, מרצ, איפה אתם?
הסתכלתי היום אחר הצהריים, אני חושב שזה עדיין רץ,
כל הדיון בכנסת, על הנושא של חוק הסמכויות החדש.
אני רוצה להבהיר כמה דברים שהציבור צריך להיות ער לגביהם
בעניין הזה של החוק, של חוק הסמכויות הזה.
גם החוק של הסמכויות וגם מה שמקופל בתוכו, בין היתר, לנושא של התו הירוק.
אנשים קצת מפספסים מציאות הזויה שקורית כאן. כשמסתכלים על חברי הכנסת שדנים בחוק,
היה שם איזה מישהו שעלה ודיבר על זה שבחוק הקודם לא הייתה אפשרות לצאת בסגר לתפילה,
אבל לבית משפט כן היה אפשר לצאת, למקומות אחרים היה אפשר לצאת.
ולא היה ניתן לצאת מהבית בזמן סגר לטובת תפילה.
אבל כן היה ניתן לצאת לטובת הפגנה,
לטובת תרומת דם, לטובת השתתפות בהליך משפטי.
הדיון הוא דיון טכנוקרטי.
השאלה האמיתית שצריך לשאול, וכל אזרח צריך לשאול את עצמו,
באיזה סמכות ובאילו תנאים למדינה בכלל יש את האפשרות לכלוא את האזרחים באופן גורף בבית ולהגיד להם, למטרה הזאת אתה תצא החוצה,
למטרה הזאת אתה לא תצא החוצה.
כלומר, במדינה שהיא ממלכה ויש בה נתינים,
אז הממלכה קובעת לנתינים את החיים,
בין אם זה במצבי שגרה או במצבי חירום.
במדינה שהיא מגדירה את עצמה,
מדינה, אני מזכיר לכל מי ששומע, זאת התאגדות של בני אדם באופן מלאכותי כדי לנהל את חייהם בצורה טובה יותר.
על פי רוב,
הבסיס העיקרי של מדינה הוא מתמצה בגיאוגרפיה, קודם כל, שמירת הגבולות הגיאוגרפיים,
ומה שמאחד את כל האנשים בתחום, בתו תחום גיאוגרפי אחד, זה בעצם שמרחב המחיה שלהם יישמר מפני אנשים מבחוץ.
אבל מדינה שמגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית,
כלומר,
הדמוקרטיה היא השיטה שבה אנשים בוחרים לנהל את עצמם באמצעות
המערכת המלאכותית שנקראת מדינה.
הדמוקרטיה משמעותה בעצם ההגבלה של הכוח של אנשים שקיבלו את העוצמה לנהל,
בשונה מממלכה שיש לה נתינים.
למעשה, כאן האזרחים,
התושבים, הם הריבון,
אין האדון,
והאנשים שמנהלים בעבורם,
על ידי זה שהם נבחרו,
את העניינים,
הם נבחרי הציבור שהם משרתיו,
המשרתים של הציבור.
ככאלה,
הכוח שלהם מוגבל לעשות, לנהל את ענייני המדינה בהתאם למצב הקיים, בהתאם למה שהם צריכים לעשות,
ואין להם סמכות לקחת זכויות מבני אדם, זכויות יסוד. במיוחד באופן גורף, כולם, כקבוצה,
להגיד, כולם צריכים לעשות משהו, כולם אסור לצאת מהבית, כולם צריכים להציג אינפורמציה של פרטים רפואיים סודיים שלהם.
זה דברים שאסור לעשות.
ואחד הדברים שצריך לזכור זה שהזכויות,
זכויות היסוד, הן לא מוענקות על ידי המדינה,
ולכן לנבחרת הזאת שאני רואה שם אנשים שהם בעיניי זה חמור ביותר, שהכנסת הפכה להיות מקום של אנשי מקצוע.
פוליטיקאים זה אנשי מקצוע, זה כבר לא אנשי ציבור שמייצגים ציבור, מייצגים ערכים, הם מנהלים איזושהי מערכת, כמו שמנהלים מפעל,
והם לא רואים עם מטר, הם לא אכפת להם לדרוך על זכויות,
לטשטש את הגבולות, לעקם את הדמוקרטיה,
כדי להמשיך לנהל.
ועוד הם משתפים פעולה, כל סיעות הבית מצביעות היום ביחד, כמעט אין התנגדויות, אני חושב שאולי אחד או שניים יתנגדו, במקריאתו,
תוך 120 חברי כנסת.
אני מבין לאן מדינת ישראל הולכת,
אני רואה שהחוק הזה הולך לעבור,
אני אצביע נגד החוק הזה,
משום שאני יהודי חופשי,
משום שאני אזרח דמוקרט,
וזה לא עניין של שמאל וימין.
ואני אצביע למרות שאני יודע שהחוק הזה יעבור,
ולצערי הרב, ואני מקווה שהממשלה הזו
תחלוף כפי שהיא באה. תודה רבה.
שלא לדבר על אלה הצבועים שלפני כן, ופה אני מסכים עם מה שנאמר שם,
שבחוק הקודם יאיר לפיד ואחרים אמרו כמה שזה פשיסטי, וניצן הורוביץ.
אני רוצה להקריא, גברתי היושבת-ראש,
לפני
אתמול ביקשתי מיושב-ראש מפלגת יש עתיד,
חבר הכנסת
יאיר לפיד, לכתוב לי נאום,
איך אני צריך לבטא את עצמי בנושא של החוק הזה.
הוא כתב לי, עכשיו ראתה את הנאום הזה חברת הכנסת מרב מיכאלי, יושב-ראש מפלגת העבודה, אמרה, אני רוצה גם לכתוב לך נאום.
אמרתי לה, תכתבי לי.
אז היא שלחה לי את הנאום,
והיא אומרת לי,
תגיד כך,
אני אצביע היום נגד חוק ההסמכה.
חוק הקורונה הגדול,
הם קוראים לו.
הדבר היחיד הגדול בו הוא החרפה.
יותר מדי סמכויות לממשלה הכושלת,
פחות מדי כוח לכנסת לפקח ולתקן על החלטות ממשלה ביזיוניות.
אילו נתניהו וגנץ לא היו מבזבזים ככה הרבה זמן במאבקי הכוח על שליטה,
אולי היה להם זמן אשכרה לטפל במשבר.
התבלבלה, היא רצתה להגיד, בנט וגנץ.
ראה את זה עכשיו, תוך כדי השיחה, אני מקריא, אני מקבל מיושב-ראש מרצ,
ניזן הורוביץ אומר לי, שמע, אני גם רוצה לשלוח לך נאום, תקריא גם את זה, הוא שלח לי עכשיו בוואטסאפ.
הוא אומר לי, איך להגיד את זה? הוא אומר לי, תגיד ככה, הוא אומר לי,
המכבש הקואליציוני דורס וחוק הסמכויות הדיקטטורי יאושר היום בוועדה,
במליאה.
חוק קרב מסוכן לממשלה בישראל.
יש המון סמכויות וכוח.
זה שהיא עלובה, נפוחה, עם מנהיגות זבל,
גם עוד מיליון סמכויות לא יעזרו לה.
רק ייתנו לבנט את הכוח לחנוק אותנו.
חבריי, כמובן זה היה ציני.
זה סטטוסים שהם כתבו לפני שנה, מרב מיכאלי וניצן הורוביץ,
כשהם היו אבירי זכויות האדם.
אני...
אם לא היו אז, הם לא היו.
תודה רבה.
פתאום זה כבר לא פשיסטי מה ש...
בעלי השררה האלה מנכסים לעצמם עוצמה וכוח שאסור שתהיה להם.
ואם, אגב, יוגש בג״ץ בהקשר הזה, זה הבסיס וזו הנקודת המוצא לדיון שצריכה להיות.
האם, למשל, בעת חירום מותר למדינה לקחת זכויות מהאזרחים?
אני הייתי רוצה להציע,
מה שהשכל הישר מחייב,
שמצב חירום הוא לא מצב רגיל שבשגרה, שאם המדינה או המוסדות אמורים לשמור על הסדר ועל
האזרחים ועל חייהם בימי השגרה,
במצב חירום הם נמצאים במצב של נחיתות מסוימת. זה לא מצב שגרה שהם יכולים להגן על התושבים,
אלא הם מתמודדים מול איומים קשים שלא בהכרח נותנים את האפשרות להגן על התושבים. במצב כזה,
דווקא חופש הבחירה של התושבים כיצד לנהל את עצמם, כיצד להגן על עצמם,
אמור להיות הרבה יותר גדול ורחב מאשר בימים של שגרה.
על אחת כמה וכמה לא לצמצם את ההחלטות של אנשים, איך להגן על עצמם ואיך להתמודד.
אבל הרעיון הוא,
וכמו שלאחרונה אני חושב שנמצא פסק דין מהעליון בארצות הברית, ממש לאחרונה,
לגבי מסכות למשל, למדינה אין סמכות, לארגון המלאכותי הזה, אין סמכות,
לקחת את האוטונומיה של האדם על הגוף שלו, כמו בעניין המסכות,
או את חופש התנועה של האדם באופן גורף וכולל, כמו הנושא של סגרים,
כמו הנושא של הפרטיות שלו על הגוף שלו, כמו בנושא של הצגת מידע רפואי יסודי, מה שנדרש על ידי התו, הבר-מקוד הירוק הזה.
כל הדברים האלה הם זכויות בסיס של בני האדם בהיותם בני אדם. המדינה, לכל היותר,
המערכת הדמוקרטית הזאת, אם היא דמוקרטית,
לא יכול להיות יותר מכירה בזכויות האלה, היא לא מעניקה אותן לאזרחים, לתושבים.
לכן אין לה סמכות גם לקחת אותם.
יש פה מצב של ניתוק מוחלט,
יש פה חולי נפשי אדיר.
אני שמעתי גם בפעם האחרונה, לפני שהייתי צריך באמת שקית הכאה בשביל להחזיק מעמד, להקשיב למה שמדברים שם,
שמעתי את אחד מחברי הכנסת מדבר על זה שאנשים מתים,
וחברת קדישא עובדת שעות נוספות,
ובתי החולים קורסים.
עמדו פה אופוזיציה שלמה וצעקה במר גרונה על קץ הדמוקרטיה בשיא התחלואה.
בשיא התחלואה. אנשים מתו, מתו אלפי אנשים.
בישראל מתו, מתו מיליוני אנשים בעולם, מאות אלפי אנשים בעולם.
עמדו וצעקו על קץ הדמוקרטיה.
תספרו לי מה הממשלה עשתה למנוע את הקטסטרופה שיש עכשיו בבתי החולים,
את הקטסטרופה שיש בארגונים שנתנו מחוללי חמצן. הוציאו עכשיו יד שרה הודעה שלא הייתה להם תקופה כזאת עם חוסר כזה במחוללי חמצן, ואני מדבר על תקופות שהיו הרבה יותר קשות, שעוד לא הכירו את הדבר הזה, לא ידעו על מה מדובר.
תיכנסו לשערי צדק,
תיכנסו לעין כרם, תיסעו לאיכלוב,
תיסעו לבתי הקברות ולחרוקדישות שנטפלות בחולי קורונה. לא היה גל כזה. ואנחנו בתחילתו. אני מזכיר לכם,
בתי חולים קורסים,
קורסים בפועל, לא אולי יקרסו.
מדינת ישראל היא המדינה הכי טובה בעולם בבניית בתי חולים שדה. עוד לא בנו פה בית חולים שדה אחד בשנתיים,
שלא יספרו לנו סיפורים.
אנחנו כבר לא מדברים על זה שלא יודעים היום אם כל הנזקים
וכמות האנשים שנפגעים ומתים היא הרבה יותר מקרב האנשים שמוזרקים אחרי קמפיין מטורף של תעמולה,
שגם זה אסור למדינה לעשות.
בכל מקרה, אני אומר את הדברים האלה, ובזה אני אסיים כי זה כבר שבע וחצי דקות עוד מעט.
אני אומר את הדברים האלה כי אנשים צריכים לעשות,
להתעורר, להתאפס, להיזכר איפה הם נמצאים,
איפה הם חיים.
אם אנחנו, האזרחים,
יש לנו את הזכות לבחור בבחירות לכנסת ולקבוע על ידי הטלת פתק בקלפי כל קול נחשב שווה לכל אחר,
וכל הקולות ביחד שמצטברים אומרים מי יהיו האנשים שאנחנו בוחרים בהם לנהל את המערכת המלאכותית הזאת,
אם אנחנו הריבון לקבוע מי המנהלים,
בוודאי שהמנהלים האלה אין להם סמכות להצר את צעדינו, מכיוון שאנחנו שמים אותם איפה שנמצאים, אנחנו מעליהם.
האנשים במדינת ישראל, כולל לצערי הרב אקדמאים,
בוודאי הרבה אנשים מהציבור באופן כללי,
נפלו למלכודת של לחשוב שיש איזושהי דת חדשה שמנהלת אותנו, שנקראת סיינטיזם, שפקידי משרד הבריאות שיגידו לנו שיש סכנה מרחפת מעל ראשינו,
זה מה שינהל אותנו. זה לא ינהל אותנו כבני אדם. אנחנו עדיין צריכים לשמור על כבוד האדם וחירותו, על הכבוד של כל אחד אחר לידינו,
ולכבד את זה שרוב האנשים, 99.9 אנשים הם לא גנבים ולא שקרנים ולא רעים,
ולא כאלה שיזיקו לאחר.
ואם אנשים שולחים לעבודה או שולחים את הילד לבית הספר והוא מרגיש טוב, זו חזקה על ההורים שהם שולחים ילד בריא לבית הספר.
אנחנו איבדנו לגמרי, מדינה, אנשים איבדו לגמרי את הראש.
אני יודע שהקהל ששומע עלך, אלונה, הוא חכם,
ויכול להעביר הלאה, ואולי אנשים יקשיבו,
וזה ייתן להם קצת חומר למחשבה ויפתח להם קצת חשיבה.
אז אני מקווה שהתשע דקות האלה לתועלת, אבל היה חשוב לי להעביר איזשהו מסר שיש שפיות,
היא פשוט לא קיימת איפה שהיא צריכה להיות,
אבל יש דבר כזה,
וזה יחזור. אני מאוד מקווה שמתישהו זה יחזור.
אני רוצה להגיד דבר מאוד פשוט, תראו.
אני שומע חברים בקואליציה עם סרטונים, אלי אבידר,
הוא כל כך עסוק, יש לו משרד חשוב.
הוא יצא, הוציא אתמול סרטון, אומר, הולכים להעביר את החוק הזה במחשכים, ולכן אנחנו צריכים להטביע נגד.
ערב טוב מבלפור.
שנה וחצי היינו כאן,
הפגנו נגד הפגיעה בדמוקרטיה,
נגד חוק הסמכויות,
שאין לו אח ורע בשום חברה דמוקרטית.
הכוונה הייתה שזה יהיה חוק זמני לשנה,
אבל הפלא ופלא,
הלילה רוצים להביא אותו כמכתב להארכה לשנה נוספת.
חייבים לעצור את זה.
כל אחד וההשפעה שלו,
כל אחד והדרך שלו להשפיע על האנשים כדי שלא יצביעו היום בעד העברת החוק הזה.
צאו לדרך.
שרת החינוך שאשא ביטון, מתפעלת,
חבר הכנסת אביר קארה, לו שלושת האנשים האלה,
במקום לצייץ בציוצים בטוויטר ובפייסבוק,
אומרים לממשלה, אנחנו הולכים להתנגד.
החוק הזה לא היה עובר.
מסכים איתי סוף-סוף יושב-ראש הוועדה?
אז אלי אבידר,
השר אלי אבידר, שרת החינוך שאשא ביטון,
סגן השר אביר קארה,
די.
די. די עם הבדיחה.
בעד, תשעה, נגד, שלושה, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, הוראת שעה, תיקון מס' 11,
התקבל ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
רוצו, רוצו פתאים, להתחסן.
איי איי איי, תאמינו לממשלה ולתשקורת ותאכלו אותה.
ביי ביי.
ביי ביי ביי.