מכתב לרב שמודה על שרשת ניסים בהריון קל ובלידה התשיעית בזכות צפיה בהרצאותיו של כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א
- - - לא מוגה! - - -
בן טובה נולד לנו בן בסוף חודש תשיעי.
ומה ההתרגשות?
אני אישה של רופאים. אמרו לי שלא אוכל להביא ילדים.
והשם יתברך נתן לי שמונה ילדים.
את כולם אני הרה בשמירת הריון מחודש חמישי עם צירים ותרופות,
וכולם נולדו באמצע חודש שמיני או לקראת סופו.
שעל פי הגמרא, אתה יודע, זה לא מתחיל.
הפעם ההיריון היה קשה מכולם מתחילתו.
עד חודש רביעי ירדתי 15 קילו.
מאז החלו הצירים.
התחלתי להתחזק באמונה בעזרת הגברת הצפייה בהרצאות של כבוד הרב ולקבל על עצמי להשפיע בבית גם את הדברים המאוד קשים כמו המוזיקה.
הגעתי להחלטה לתת להשם יתברך את המקום, למלוך על חיי.
לקחתי תרופות צמחיות ואמרתי, מי שנותן כוח בתרופות
ייתן כוח בצמחים האלו.
כשהיו מתגברים הצירים,
הייתי יושבת לצפות בהרצאה של הרב
ומחליפה כוחות
של פחדים וחששות לכוחות של שמחה, אמונה והתמסרות להשם יתברך.
בכל פעם שערכתי לביקורת הרופאים רצו אשפוז מיידי.
הם, הכבולים בעולם החומר, היו היסטריים לגמרי.
אך אצלי יום כזה היה נגמר
בעוד הרצאה טובה של הרב, עוד הבטה על כוחות הנפש וחזרה בתשובה
על דברים שבנימן שמע, דברים שרק השם יודע בהם.
עברתי בשלום את החודש השביעי וגם את השמיני ועדיין לא ילדתי.
והרופאים היו נבוכים ולא ידעו מה לומר.
את החודש התשיעי, שהיה הניסיון הקשה מכולם, עברתי בייסורים קשים.
חודש שכל חמש דקות ציר
וכאבים קשים,
וכולם אמרו, טוב לך ללדת.
דחפו אותי לזירוז, אך אני לא הסכמתי.
אחת הנשים אמרה לי,
אך את ממשיכה להביא עוד ילדים עם הריונות כאלה, איך את יכולה להמשיך ככה?
ומהרצאות הרב כבר למדתי
שכשיש גזרה כדי שהיא תתבטל,
יש לשים מישהו תחתיה.
עניתי לאותה אישה.
היו שתי אפשרויות,
לא ללדת, כמו שהרופאים אמרו,
או ללדת ולקבל את הייסורים בשמחה ואהבה.
כנראה שזה היה התנאי של השם יתברך כדי שהעליתי ילדים.
זה חסד שהשם עשה איתי, ייסורים, שהם חסד גמור.
תודה להשם יתברך,
ילדתי בן בסוף חודש תשיעי בניגוד לדרך הטבע שעם הגיל
וריבוי מספר הלידות.
הסימפטומים אמורים להחריף בשל חולשות הגוף.
זה היה הנס הראשון.
לאחר הלידה
התחיל הנס השני.
כל שבועת הילדים הקודמים הקפיצו צהבת ביום השלישי ללידתם,
במיוחד הבנים שהיו בצהבת קשה ונזדקקו לטיפול ממושך,
ולכולם כמובן נחו את הברית בשבוע.
הפעם נזכרתי בשיעור שהרב נתן מיום הכיפורים,
מיום הכיפורים, והסביר מדוע עדיף להתעורר לפני הדין לתשובה ולתפילה,
וכך עשיתי.
ביקשתי מהשם את ברוך שייתן לי ברכה בחלב שירפא את הילד,
ולא הסכמתי למסור את הילד לתינוקייה במשך יומיים וחצי,
הענקתי וקראתי תהילים בתחנונים ודמעות.
וביום השני הצהבת התחילה לעלות,
ואני התחזקתי בתפילה.
בכל בדיקה התחזקתי יותר.
ביום השלישי שהיה שיא הצהבת,
היינו לפני הבדיקה המפחידה והקובעת.
מייד נכנסתי לתענית ואמרתי תהילים בדמעות רותחות.
כשקראו לי לבדיקה, אמרתי לה, קדוש ברוך הוא,
עד כאן עשיתי את מה שיכולתי,
ומכאן אני משאירה לך ריבונו של עולם,
ומה שתחליט מקובל עליי.
הבדיקה יצאה די נמוכה אך גבולית,
ואני הייתי בשמחה גדולה שסוף סוף נזכר לקיים מצוות ברית מילה בזמן,
אך הרופאים לא היו שמחים,
ובאו לדבר איתי ולהסביר לי שלפי ההיסטוריה של כל הילדים השיא כנראה בדרך,
והברית כנראה לא תהיה בזמן.
התעסתי ואמרתי לה' מי הם שינהלו את העולם ויבוא להחליט החלטות?
אתה הוא זה שקובע.
אז הרופא סיכם שאחכה ארבע שעות
ונחזור על הבדיקה.
קשה לי לתאר במינים איך היה נראה רופא לאחר שהודיעו לו שהתוצאות התחילו לרדת במקום לעלות.
אך מזמור כט, פסוק כח,
המזמור שיצא לי באותו היום מתאר במדויק
יקללו המה ואתה תברך,
קמו ויבושו
ועבדך ישמח, ילבשו שונאי קדימה ויעטוך מעיל בושתם.
אני רוצה להודות לכבוד הרב עמנה יצחק, שמוכיח אותנו בלי הרף
ולא נותן לנו לחיות את הטעות או הספק ומעיל לנו את הדרך האמת והיושר בעולמו יתברך.
ותודה שערכת אותנו מסוכתך וישבת סנדק וערכת אתמול.
מכיוון שהרב תמיד אומר שלהודות להשם יתברך בדרך הטובה ביותר זה לדאוג שכל בניו
ישובו בתשובה אליו, אני תורמת עוד שתי מניות לתקליטור התורני.
כמונת אלפים שקלים.
מניה אחת כנגד שמור,
ששמר לי השם יתברך על היריון מלא ותקין.
ומניה שנייה כנגד זכור, שולם זוכר,
שנתן לנו בן זכן למולו בזמן בבריאות ובשמחה.
ועכשיו בבקשה שהרב יברך ואתם תענו אמן.
שעם ישראל כולם יזכו לחזור בתשובה שלמה מהרה. אמן.
ושהבעל יניב שלמה בן סוליקה והבנים
נתנאל עובדיה, בצאל יוסף חיים, רזיאל דוד, נועה מלימלך, מרח הנולד,
יזכו לשבת תדיר בועלה של תורה מתוך בריאות. אמן.
והבנות אריאל ועמנואל ובת אל שולמית
יזכו להיות צדיקות ירעות שמים בריאות ושלמות, אמן. אמן. כל הקהל הקדוש יתברך וכל מלא דמיתיו,
ולכולם תהיה פתקה טובה, אמן. אמן.
וגם המואל.
היא ברכה הגומל? היא ברכה הגומל.
היא ברכה, יש לה הזדמנות.
הגומל.
זה שעון נוסף.