הכרת הטוב וכפיות טובה - חלק כב | הרב אמנון יצחק

לע"נ

יחיא זכריא בן עוואד ז"ל

ורומיה בת סאלם ז"ל

נציבי יום:

רונית ענאל בת מרגלית - תזכה בהצלחה במשפט נגד הקבלן, ובתביעה נגד ביטוח לאומי, ותזכה לזיווג מדויק - אמן ואמן.

לע"נ שרה בת שמעא למשפחת בני משה, ולכל הנשמות שאין מי שילמד עבורם תורה.

הודיה בת הדסה - שהניתוח יעבור בשלום, ותקום על רגליה בריאה ושלמה. 

רפואה שלימה לאבנר בן ויקטוריה - ויחזור מהרה לביתו בריא ושלם ברמח אבריו.

בזכות נציב יום: יהי רצון; ש-צבי בן נורית - יזכה להרבות בזיכוי הרבים לאין שיעור, ולהיות גורם משפיע באופן משמעותי להבאת הגאולה השלמה, במהרה בימינו, אמן ואמן.

והקב"ה ישלח רפואה שלימה לציון בן יהודית מהרה – אמן!

אנחנו בחלק כב' 'הכרת הטוב וכפיות טובה'.

הכרת הטוב מושלמת - שהמקבל משלם; כשעושה טובה לחבירו ראוי הוא שמיד שיוכל לבקש מהמקבל: 'שיעשה לו טובה' שיבקש זאת ממנו. כמו שאמרנו אתמול: אם הקב"ה אומר: 'האירו לי! תדליקו את המנורה בבית המקדש - כנגד השמש שאני מאיר לכם' כאילו 'בשביל שלא תהיו חייבים לי!' ובכך לא ישאיר את חברו בהרגשת 'בעל חוב' כלפיו. בספר 'עלי שור' (חלק ב' עמ' רפא') כתב: "שזה הטבה מושלמת לחבירו כשאתה עושה טובה ומבקש איזה משהו קטן: 'אם אתה יכול לעשות לי את זה?' בשביל שהוא יפטר כאילו מהחוב של התשלומים של הכרת הטוב, זה נקרא הטבה מושלמת. 

וגם מקבל הטובה ישתדל ויחזר אחר המטיב לו כדי להחזיר לו טובה, אם קיבלת טובה תנסה תמיד לראות: איך אתה מחזיר את הטובה? להחזיר לו טובה! זה ב'קונטרס הכרת הטוב'. 

ב'טיב התורה' כתוב: "הדרך הנכונה בהכרת הטוב בין הנותן למקבל; זה שלא יחזיקו טובה לעצמם. יעקב אבינו הפציר בעשו: 'לקחת ממנו את המתנות!' וגם אמר לו: 'שכשאתה לוקח ממני - אתה עושה לי טובה שאתה לוקח ממני!' והפציר בו - עד שלקח. כי הוא אמר: 'שיש לו כל!' והוא לא רצה וכו' בסוף הפציר בו ובסוף הוא לקח. אז רואים: שיעקב אבינו נותן-נותן-נותן על מנת לתת, ומבקש: 'שיעשה לו טובה - שהוא מקבל!' זאת אומרת הוא לא מרגיש: 'אני נותן ואתה חייב לי' הפוך! 'אתה עושה לי טובה כשאתה מקבל ממני'. 

וכן רואים באברהם אבינו: כשבאו אליו המלאכים, אמר להם: 'שהם יעשו לו טובה ויאכלו אצלו!' "כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם" (בראשית יח ה) ביקש מהם: 'תשארו תסעדו!' כי אכן כך היא דרך הקדוּשה והדרך הקדוֹשה, וכל הצועדים בה, שהם עושים טובה למאן דהוא, נותנים לו הרגשה: 'שהוא בעצם נתן להם והם קיבלו!' כאילו 'לא אני הנותן, אני המקבל' כאילו מרגיש, נותן לו הרגשה: 'שכשאני נותן לך, אני לא נותן לך, אני בעצם מקבל ממך, זה שאתה מסכים לקבל ממני – אה! אתה עושה לי נחת רוח!' 

אבל הרשע כשהוא לוקח מאחרים הוא נותן להם את ההרגשה: 'שהוא עושה להם טובה כשהוא לוקח' כאילו 'מה אתה מביא לי?... טוב, נו, תשאיר את זה פה תשים את זה שמה...' נותן הרגשה 'שהוא עושה לך טובה שהוא לוקח'. הנותן צריך לתת הרגשה 'שהוא מקבל' אבל מה עושה הרשע? נותן לך הרגשה 'שהוא עושה לך טובה...' וגם להפך; אם יגיע מצב חלילה שאדם יצטרך לבריות – צריך לאחרים, יזהר לא לתת לנותנים את ההרגשה 'שהוא לא צריך זאת', כי אח"כ הוא לא יכול כבר להודות לנותנים, זו מידה של עשו הרשע! ולא ממנו אנחנו לומדים, אלא מהאבות הקדושים; אברהם יצחק ויעקב שלימדו אותנו: להכיר לַנותן טובה, להודות לו מעומק הלב! וכשהם נותנים, יש לתת למקבל את ההרגשה: 'שבזה שאתה לוקח ממני - אתה עשית לי טובה גדולה!' ככה צריך להרגיש. 

ב'דעת תורה' לר' ירוחם זצ"ל (פרשת ויגש) על הפסוק: "וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (בראשית מה ח) כותב: "הנה טבע האדם כשעושה טובה לחבירו דוחה גמול טובה כשמחזיר לו החבר ואומר לו: 'או! אין צורך, עשיתי לך את זה בלב שלם אין צורך על השכר בטובה ההיא' זאת אומרת מה טבעו של אדם? כשהוא עושה טובה לחבר והחבר רוצה להשיב לו טובה, לגמול לו טובה על מה שהוא הטיב לו, אז הוא דוחה את זה, דוחה את גמול הטובה, בא להחזיר לו: 'לא-לא לא, אין צורך, אויייי אני עשיתי את זה בלב שלם! לא בשביל לקבל בחזרה, אין צורך...' 

מצד שני: כשהוא עצמו מקבל טובה - הוא רץ מהר להשיב לחברו כגמולו הטוב, כאומר: 'לא יפה לא להחזיר לו בטוב על הטובה שעשה לי!' אז מה הוא רוצה? תכף נראה... בהשקפה הראשונה: זה נראה מידה שהיא מעולה; הוא נותן ולא מחכה כאילו לקבל טובה בחזרה, וכשהוא מקבל הוא רץ מיד להחזיר, זה נראה דבר טוב! לא? בהשקפה הראשונה... אבל אם נכנס לשורש המידה: זו אחת מן הגרועות! כשעושה טובה לחברו והוא דוחה את קבלת הטובה לעצמו מהחבר זה בשביל שהוא רוצה להרגיש: 'הנותן, המעניק, עכשיו החבר שלי חייב לי! וככה אני רוצה שהוא ישאר: חייב לי, אבל אם הוא יחזיר – אז הוא כבר לא חייב לי, אבל אני רוצה שהוא יהיה חייב לי...!' זה מידה גרועה. 

אם יקבל טובה חזרה - יתבטל החיוב של הכרת הטוב ואז הוא 'כבר לא חייב לי, ואני רוצה שהוא יהיה חייב לי, שיהיה משועבד שיהיה כמו עבד שלי!...' גם בצד השני; אותו מקבל טובה ממהר להחזיר טובה, כי אם הוא לא יחזיר את הטובה, הוא יהיה המשועבד עכשיו לחבירו, הוא יהיה העבד שלו, ולכן הוא תמיד הרגיש 'חייב' בשביל אותה טובה לכן הוא רץ להשיב טובה כדי 'להשתחרר מעבדות עולם!' ולא כל פעם שהוא יראה אותו הוא יזכור: 'שהוא חייב לו! חייב לו' וההרגשה הזו של חייב של עבד כזה משועבד להחזיר את הטובה - לא טוב לו. אז זה לא נובע ממידות טובות, זה נובע מזה שאתה רוצה שאנשים יהיו משועבדים לך ואתה לא תהיה משועבד להם. 

אבל לעומת זאת, אומר ה'מכתב מאליהו' (בחלק ב' עמ' 223) "המסרב לקבל טובות משום שסובר: 'שלא תהיה לו יכולת בידו להכיר טובה כראוי, ועלול להרגיש עצמו כבעל חוב וגזלן!' כי אם הוא יקבל ולא יחזיר כפי הראוי על פי האמת, - אדם כזה הוא בעל מדרגה גבוהה!" שמואל הנביא לא היה נהנה מאף אחד! היה הולך הוא וביתו (שמואל-א ז יז, ברכות י ב) כל מה שהוא מצטרך היה הולך, שלא יצטרך לבריות. אלישע היה מקבל מאחרים, אבל שמואל לא כך היתה מידתו. אז יש פה סירוב לקבל טובות אבל לא מהסיבות: 'שהשני יהיה עבד שלי' וכו' כל החשבונות שאמרנו, וגם לא 'שהוא יהיה משועבד'. הוא סובר: 'לא יהיה לי יכולת להכיר טובה כראוי - ואז אני אחשב גם בעל חוב וגם גזלן! כי אם לא החזרתי את מה שראוי להחזיר...' אז לכן לא נכנס לזה, ולא מקבל מאף אחד טובות - זה נקרא 'בעל מדרגה גבוהה!' 

ויתכן, אומר המכתב מאליהו: "שזה הטעם שנאמר במשלי: "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה" (טו כז) כי איזה חיים יהיו לאדם שהוא מקבל מַתָּנֹת חינם?! הרי אפילו הקב"ה כשברא אותנו יכול היה לתת לנו את הכל בחינם! והוא לא נתן לנו בחינם, למה לא נתן לנו בחינם? שלא נהיה 'אוכלי נהמא דכיסופא!' אוכלים לחם חינם, הרגשה לא טובה, אז לכן וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה כי איזה חיים יהיו לאדם שמקבל מַתָּנֹת חינם ואח"כ הוא משועבד כל ימיו לנותן?! ומי אמר שהוא יוכל להחזיר? לכן וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה! ואכן גדולי ישראל נזהרו מאז ומעולם: 'שלא לקבל מתנות וטובות והנאה מהזולת - כדי שלא יאלצו להשתעבד להם ואז לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות!' 

תאר לך עכשיו אדם גדול מקבל מתנות הרבה, מרעיפים עליו הרבה-הרבה עכשיו הוא יודע את גודל החיוב, אז עכשיו כמה זמן הוא צריך לבזבז בשביל להחזיר ולהחזיר-ולהחזיר ולהחזיר! החיים יכלו... ואולי הוא לא יעמוד בכפי האדם; כי תלוי מי הנותן, אם זה אדם מיעוט יכולת, ועשה מאמצים גדולים...! 

אני אתן לכם דוגמא; היה יהודי יקר! בשם גבריאל (יוסף ז"ל) והוא היה גמד 70 ס"מ והוא היה אוהב אותי מאוד! חזר בתשובה דרכי, והיה בא אלי בכל פורים ומביא לי את הסלסלה הכי גדולה שיכולה להיות! בגדול כזה... מלאה בכל מיני דברים - יותר מהגודל שלו, פי שתים! היו מרימים לו את זה, הוא לא יכול להרים, היו לו ידים קטנות כאלה קטנות. ואני כ"כ הערכתי את המאמצים שלו, וההשתדלות להביע את אהבתו וזה פה ושם, כשהוא נפטר, אז קניתי חלקת קבר, איפה שהוא נמצא בחלקה התימנית בירושלים של שומרי שבת, ושנה שלימה תרמתי לו מהזכויות של מה שאני מדבר בדרשות! 

- ואני מקוה: שיצאתי ידי חובה! כי לפי היכולת שלו זה מעבר... גם אמצעים... לא היו לו אמצעים, הוא היה חי ממה שנותנים לבעל מוגבלות... ואין! הוא לא פעם אחת פחות, תמיד בגדול! ולא רק זה, תמיד רואים אותו בסרטונים ישנים שהוא מלווה אותי מחכה לי תמיד בכניסה להרצאות וכו' - משהו משהו, הוא היה אמיתי- אמיתי! יש כאלה שזה אינטרסנטיים, ברגע שהם יפגעו ממשהו או זה - הם יהפכו את העורם! ויהיו זה... אצלו הרגשתי: ש'זה אמיתי!'. 

אז אם אני כבר מספר לכם את זה, אגיד לכם עוד משהו: כמה אני צריך להחזיר טובה לרב שלי! הרב (יהודה) שפירא זצ"ל? שהוא עמד לימיני, ותמך בי! ובלם את כל המשטינים והמקטרגים שהיו עולים אליו כל היום בשביל לדבר בי סרה!! עד שהוא הוצרך לכתוב את המכתב המפורסם (ח' כסלו תשס') שהוא כתב לי, עם חתימתו של הרב קניבסקי וחתמו על זה גם הרב (שמואל) אויערבאך וגם הרב מיכל יהודה ליפקוביץ - ארבעתם חתמו על אותו המכתב. אז ב'ציון' שלו ביום הפטירה, אמרתי לו: 'שמהיום הוא ממשיך להיות איתי שותף 50% בכל הזכויות שלי! לא על העבר – מכאן ולהבא!!' מה, צריך לדעת: להעריך! 

יש אנשים רוצים לקבל מחבריהם - מרוע לב; כי לא ירצו להתחייב להם הכרת הטוב, ובאמת ככה ראוי להתנהג כלפי רשעים, לא לקבל טובות מהם, כדי לא להתחייב אליהם, כי אתה עלול לבוא להחניף להם. ולכן אמר אברהם אבינו ע"ה למלך סדום: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" (בראשית יד כג). אבל יש מי שאינו רוצה לקבל, משום שסובר: 'שלא תהיה היכולת בידו להכיר טובה כראוי!' כמו שאמרנו בצדיקים, ואז הוא ירגיש את עצמו בעל חוב וגזלן, אדם שמסרב לקבל משום זה – הוא בעל מדרגה גבוהה! 

זה שורש הענין של אמירת: "די לקב"ה!" כשכתוב בפסוק: "עַד בְּלִי דָי" (מלאכי ג י) – "עד שיבלו שפתותיכם מלומר: "די!" די-די די... אני אביא לכם כ"כ הרבה שפע עד שאתם תגידו: 'די די די די!' וזה השורש של אמירת 'די!' לקב"ה, כי יש והנברא מרגיש את עצמו כל כך שפל ובטל כלפי הקב"ה, עד שהוא מוצא בליבו בהרגשה אמיתית גמורה: 'שכל מה שהוא יעשה, וכל מה שהוא יאמר, כדי להכיר טובה ולהודות לה' יתברך על רוב חסדיו - זה כלום ואפס! לעומת החוב, לפי הטובות והנפלאות הבלתי פוסקות והחסדים הבלתי מוגבלים והבלתי נמדדים שה' מעניק לו!'. 

סיפרתי, שפעם מישהו אמר לי: 'תברך אותי, יש לך הרבה זכויות!' אמרתי לו: 'יש לי הרבה חובות!! - כי על כל הזכויות שה' נתן לי לזכות - נהייתי בעל חוב יותר גדול! איך תחזיר עכשיו לקב"ה!?' אם הוא מרעיף עליך כל כך הרבה טובות! ואתה זוכה לזכויות – אז אתה נהיה בעל חוב יותר גדול, זה אנשים לא מבינים; על כל יום שאתה בריא! שקיבלת יום!! אם תתחיל מהבוקר, מהקימה עד שתלך לישון רק להודות לה' – לא עשית שום דבר! כלום. עד כדי כך שאומר רבינו בחיי: "שאם-אם-אם תקיים את כל המצוות ולא תעבור שום עבירות כל ימי חייך – אתה לא מחזיר בזה "אַחַת מֵאָלֶף אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרוֹב רִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ!" אתם שומעים? 

אז כמה אנחנו צריכים לשמוח שהקב"ה מעניק לנו בכלל חיים! הרי זה - זה אוצר שאין כדוגמתו!! אתה יכול לאסוף כל כך הרבה מצוות - שזה יותר מיהלומים, כל רגע ורגע, כל רגע ורגע, כמה צריך לשמוח בזה? לכן 'וְשָׂמַחְתָּ בימיך וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ...' חזק וברוך! 

תודה, תודה, תודה ללאה דרעי - על ההפגנה המחברת, המאחדת, עם הרבה -הרבה פניה לשמים, עם תשובה, קבלת מצוות וכל השאר - אה! היה קידוש ה' של יהודיות שבאו והתאמצו ועזבו עבודה ועזבו את הבית לקחו את הילדים וטלטלו את עצמם - אלפי נשים!!! והגיעו לשמה - קידוש ה' שאין כדוגמתו. מצד שני: צוותי טמבלויזיה באו שמה בשביל להוציא מזה 'זולל מיקר'... כנראה הם יעשו על זה כתבה בטח לחלל את השבת...! והביאו הליקופטר פעמיים! שיפריע!! ויעשה אבק, ויעיף עליהם – משהו לא יאומן, והמשטרה שמה ביטלה להם את הרמקולים וכו'! משהו, עיכובים עיכובים. 

אבל הם – עמדו איתנות עד שעות הלילה! וחביבי, קיבלו עול מלכות שמים, ותשובה באהבה! ביחד!! ממש קידוש ה' מרגש, בקרוב יצא סרט מלא על כל מה שהיה ומה שדיברו וזה רק ההתחלה - המשך יבוא...!

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787 וכן ניתן לקבלם במייל main@shofar.tv .