נושא בעול עם חברו • תשקיע בחברים שלך!

צריך לשאת בעול עם חברו; אדם רוצה לעבוד על המידות שלו, צריך להשקיע בחברים שלו, אם אדם נושא בעול עם חברו, אז אתה מוריד את ההקפדות, את הכבוד המדומה, אתה פשוט מאוד הופך להיות משועבד לשני, אז אתה מבטל את הכבוד ואת הגאווה שלך, הדבר הזה כשאתה מתמסר לאחרים זה מתקן לך את כל המידות! ככל שתרבה לעשות בשביל אחרים - אתה מבטל את "האני" בעל הגאווה שלך, את האנוכיות ויוצא: שאתה עובד על המידה שלך הכי טוב! גם אתה עושה חסד, וגם אתה משפר את עצמך כל הזמן. 

זאת אומרת אדם שנושא בעול עם חברו זה דבר טוב מאוד בשביל לתקן את המידות שלו, אחד עבור כולם וכולם עבור אחד. על ידי זה זוכים להתעלות ולהשיג את המטרה של וְעָשׂוּ לִי משכן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. זאת אומרת, אדם שעושה בדרך זאת יכול להשכין בתוכו את השכינה! הקב"ה רוצה שזה יהיה נדבת הלב, אם הלב נותן את זה, 

אז הקב"ה אומר: 'לב כזה נקי - אני יכול לשכון בתוכו!'. 

אבל אם לאדם רצונות עצמיים זאת אומרת הוא נותן את התרומה אבל הוא נותן אותו בשביל כבוד או ש'לא נעים...' ומכל מיני סיבות, זה הרצון העצמי שלו נתן, לא הלב שלו נתן, אז כל זמן שיש לך רצון עצמי - הקב"ה לא שוכן אצלך! למה? כי אתה 'דוחק רגלי השכינה'. כל זמן שאדם מרגיש שהוא מאן דאמר "אני, אני ואפסי עוד..." הוא דוחק את רגלי השכינה, רק מי שיכול להתבטל לגמרי, אדם כזה משרה שכינה עליו, 

מה אמר משה רבנו ואהרן הכהן? "וַנַחְנוּ מַה" (שמות טז ז)? מַה - זה כלום! כלום לכן שרתה שכינה עליהם, לכן: "קָרַן עוֹר פָּנָיו" (שמות לד כט), זאת אומרת לא היה חוצץ בינו לבין ה' יתברך, לא היה מעכב לא היה "אני", לא היה אגו, לא היה מה שיפריע לשכינה לשרות עליו. אדם שמרגיש את עצמו שהוא מאן דאמר יותר מידי אז הוא מבריח את השכינה. לכן אמרו חכמים: "כל הרודף אחרי כבוד – הכבוד בורח ממנו, וכל מי שבורח מן הכבוד – הכבוד רודף אחריו!" 

היה אחד בא לרב שלו אמר לו: "כבוד הרב! אני כבר בורח שנים מהכבוד ואני לא רואה שהוא רודף אחרי..." 

אמר לו: "תגיד, כשאתה בורח ממנו אתה לא מסתכל לפעמים אם הוא לא רודף אחריך?" 

הוא אומר: "כן", 

אז הוא אומר: "הוא חושב שאתה רודף אחריו אז הוא בורח עוד פעם..." 

אדם צריך לעבוד על ביטול האני שלו, ולהיות משמש בקודש לה' יתברך, לעשות רק את רצונו יתברך, וזה אנשים לא מבינים, אנשים לא מבינים! אני אסביר לכם יהודים יקרים. 

הייתי בישיבה של הבן שלי שיחיה שזכה לסיים מסכת 'גיטין' ובאתי לסיום מסכת, ודיברתי שם על העניין של "שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם" (ישעיה נהי ג) שהקב"ה נתן לנו אבר מאוד חשוב! האוזן, ואוזן ששומעת? זו המתנה הכי גדולה! כי בכח האוזן לרפא את כל הגוף. 

אומרים חכמים: שאם אדם נופל מראש הגג ונשברים לו כל האיברים – אז צריך לשים תחבושות וגבס ורטיות על כל הגוף שלו עד שיתרפא. 

אבל הקב"ה אומר: "אני איני כן! אלא אבר אחד נתתי בגופו של אדם "אוזן" ואפילו אם הוא חטא בכל גופו, ולקה בכל גופו, אם ה"אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים" (משלי טו לא) אם הוא שומע דברי תורה - מרפאת את כל האיברים כולם!".

 אז מי ששומע - אשריו ואשרי חלקו! נו, אז יום אחד בהפסקת הצהריים הוא ישב ולא עשה כלום, וחבר שלו שגמר כבר את כל הש"ס... 

אתם יודעים, פעם אמרתי בדרשה: "שנמצא אתנו פה גאון! גאון-גאון בן שבע שנים, גאון בן שבע שנים..." 

כולם חיפשו וחיפשו ולא רואים ילד קטן, מחפשים מחפשים-מחפשים, 

אמרתי: "תסתכלו טוב! יש פה גאון בן שבע שנים, כל שאלה שתשאלו אותו הוא יודע לענות, כל שאלה!". 

אף אחד לא מבין, 

בסוף אני מצביע על הרב שיושב לידי ואני אומר: "זה הגאון בן שבע שנים, הוא גמר את הש"ס בשבע שנים!" גאו"ן זה שישים, ובש"ס יש שישים מסכתות, מי שלומד שישים מסכתות הוא גאון, יודע את כל הש"ס, גמר את כל הש"ס לא פעם אחת כמה פעמים, אבל הוא גאון, הוא גאון, כל שאלה שתשאלו אותו - הוא יודע. תוך שבע שנים אפשר להיות גאון אם הוא לומד 'דף היומי' כל יום חצי שעה עד שעה, והיום אפשר באינטרנט להיכנס ללמוד מוכן; הדף לפניך והרב מדבר ואתה יכול לשמוע וללמוד בלי שום בעיה! 

מי יכול להגיד: 'שהוא לא יכול להיות גאון!' ??? 

להשקיע שעה ביממה בשביל לדעת את כל התורה כולה! אתה לומד את הש"ס כל התורה כולה ביד שלך, נו, ואנשים מתבטלים רצים אחרי הבל כסף זהב שטויות. 

אז דיברתי שם בישיבה והסברתי את החילוקים בין שמיעה לשמיעה; בפרשת עבדים אנחנו למדנו: "שאוזן שלא שמעה: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם" (ויקרא כה נה) – תרצע! למה? הלך וקנה לו אדון ונהיה עבד?! יש לך אדון עולם אתה הולך וקונה אדון, בשביל שיהיה לך 'הבטחת הכנסה', זה אדם עם אוזן? זה אוזן סתומה, צריך לעשות לו חור ליד הדלת והמזוזה שהיו עדים: שה' פסח על בני ישראל, ויש השגחה! ואל תדאג והוא ידאג לך לכל, אבל אם אתה לא שמעת את זה טוב נעשה לך חור שמהיום תשמע אולי.... 

ויש את יתרו "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" (שמות יח א) יתרו שמע ובא! איזה אוזן!! איזה אוזן, איזה אוזן, עד שזכה שפרשת שופטים נאמרה על ידו בתורה 'פרשת יתרו', 

כל העולם שואל: "מה פרשת השבוע?" 

- "פרשת יתרו! פרשת יתרו, פרשת יתרו" כל היהודים כל העולם "פרשת יתרו, פרשת יתרו" 

ולא זכה רק לפרשת יתרו, זכה להיות "חֹתֵן מֹשֶׁה" וַיִּשְׁמַע כל העולם שמע: "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן" (שמות טו יד) אמרו: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'! מִי כָּמֹכָה בָּאֵלִם ה'" (שמות טו יא) כל העולם וואי וואי וואי...! אבל זה היה מהתלהבות הם התלהבו כמו גפרור שנדלק ואח"כ יורד... ככה הם התלהבו. הוא התפעל! הוא נהיה פעול על ידי השמיעה והתפעל, אוזן. 

אמרתי: שגיליתי שלבן שלי יש אוזן! אוזן, למה? 

החבר שלו אמר לו: "מה אתה עושה עכשיו?" 

אמר לו: "נח", 

אמר לו: "בא נלמד", 

אמר לו: "לא! עד עכשיו למדתי עכשיו אני רוצה לנוח קצת.." 

אומר לו: "חבל! ההפסקה הזאת אפשר להרביץ ככה קצת לימוד.." 

לא, כן, כן, לא, דיבורים עשרים דקות מדבר איתו אומר לו בסוף: "שכנעת אותי!" אמר לו: "אתה יודע מה? בלי נדר מיום ראשון!" 

אמר לו: "למה מיום ראשון? מה, היום זה לא יום? מהיום! עכשיו נשב כמה דקות נתחיל". 

מאותו יום התחילו גמר כבר שתיים וחצי מסכתות! עכשיו אני עולה לשם, נגמר המסכת, בא לשמה, 'סיום מסכת' אומר להם כמה דברים, נגמרת עוד מסכת בא לשם אומר כמה דברים. 

הפעם אמרתי להם: "חבר'ה! אני לא יכול כל פעם לבזבז זמן לבוא בשביל מסכת כי הוא גומר מהר מדי! ואני לא יכול... אבל מה, יש לי עצה, אם אתם רוצים שעוד פעם אני יבוא לכאן אז אני רוצה: שכולם יגמרו מסכת! אם כולם יגמרו מסכת אז בעזרת ה' יהיה משתלם - כולם גומרים מסכת אז אני יבוא לסיום של כולם! מי מוכן? 

שלוש דקות כולם קיבלו על עצמם מסכת גיטין חוץ מאחד שקיבל על עצמו רק מסכת "תענית" תענית, תענית זה קצר יותר, הוא החליט ללמוד תענית, תענית יאל'ה תענית. 

טוב, נותנים יין לעשות ברכת המזון בעשרה, נשבר השעם, נתקע הפקק, אז נתנו לבחור הזה שיפתח את זה, לקח את הסכין שם את זה בשעם, דפק דפק-דפק אז כשהוא דפק אז זה לחץ על היין וזה השפריץ עליו, השפריץ וכולו התמלא יין, 

הסתכלתי עליו ואמרתי לו: "מסכת תענית"... 

זאת אומרת אדם אם שומע, אם שומע – מרוויח! עכשיו כולם לומדים מסכת תענית, כי כולם לומדים מסכת בשביל לגמור מסכת. טוב, הגעתי לפה בליל שבת היה פה שיעור ובסוף הדברים שדיברתי. 

אמרתי: "תשמעו חבר'ה! לא כדאי שאני אבזבז את חלקי נשמתי סתם, כל פעם אני בא ומדבר ומדבר בינתיים הנשמה שלי נפרדת ממני, כי כל רגע שעובר בחיים הנשמה נפרדת ואם אין תועלת אז לא חבל? קיבלתי נשמה לזמן ואני מבזבז אותה סתם! אני לא בא לבדר אנשים אנחנו באים לעשות משהו, אז אני מבקש: מי מוכן לקבל מסכת?" 

שלושים וחמשה (35) חבר'ה קיבלו עליהם לסיים מסכת! 

הנה היהודי הנחמד הזה קיבל על עצמו "ברכות" כבר התחיל מסכת ברכות. זאת אומרת אדם צריך להיות עם אוזן שומעת, "שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם" אדם קם מהספר צריך לקחת על עצמו משהו בשביל לצאת לדרך, לא לבוא לשמוע, ומאזין והולך לזה... ונגמר הסיפור. לא! אדם צריך לקום מהספר עם משהו ביד, זאת אומרת אדם צריך להשתדל שלא יהיה הלימוד בחינם, למה? כי אז היצר הרע מרגיל לשמוע, אבל רק לשמוע בלי לקיים, ואז זה הופך להיות הרגל; באים לשיעור, חלק שומעים חלק נרדמים חלק זה... והולכים הביתה חושבים: 'עשינו את שלנו...' - לא! המטרה היא: 'ללמוד על מנת לקיים!'.

 אבל מה? צריך לפייס לפייס, כי אם לא אומרים את זה יפה, אז אנשים לא מוכנים, גם לטובתו של האדם: שיהיה לו חלק לעולם הבא! שיהיה לו שכר שיהיה לו זה.... 

צריך לפייס אותו: "כדאי לך! יהיה לך עולם הבא יהיה לך זה..." 

אז אם נותנים לבן אדם בונבוניירה עם 24 שוקולדים אז הוא מפסוט! אומר: "24 שוקולדים!", 

אומרים: "אפשר לקחת אחד או שתיים?" 

מה הוא צריך להגיד: כן או לא? – "בכבוד!" הוא צריך להגיד נכון? אם אחד אתה נותן לו בונבוניירה 24 שעות 

ואתה אומר לו: "אפשר לקחת אחת מהבונבוניירה?" 

אז הוא אומר לך: "מה פתאום? נתת לי את זה או שלא נתתי לי את זה מה, מה עכשיו אתה...?" 

הבן אדם הזה יקבל עוד בונבוניירה? ההוא יתן לו עוד פעם בונבוניירה? בחיים לא יתן לו בונבוניירה! 

עכשיו, אם הוא אומר לו: "כן, בטח תפאדל! למה לא?... אחת שתיים? הכל שלך! למה לא אין בעיה! קח..." 

אם הקב"ה נותן לנו 24 שעות ביממה; שעה שעתיים לא מגיע לו? בשבילנו! לא בשבילו, לא מגיע לו? 

אומר: "מה? נתתי לי את החיים תן לחיות תן לעשות חיים.....! תרררםם, מה בשביל מה נתתי לי בשביל לקחת חזרה?" 

כאילו כמה הוא לוקח לו, כמה הוא לוקח לו, כמה הוא לקח לך? נתן לך בשבילך אבל תעשה עם זה משהו אל תבזבז סתם מבזבז. 

זה כמו אחד נותנים לו כסף, נותנים שטר של 100$ נותנים לו שטר של 100$ והבן אדם רוצה להדליק סיגריה, מדליק את הדולר יעני מסובב אותו שיהיה לו ככה גפרור ארוך מדליק אותו ו... זה נתנו לך כסף בשביל שתקנה סיגריות לא בשביל שתשרוף את זה להדליק סיגריה, מה אתה עושה? בן אדם לוקח את החיים ושורף אותם! נתנו לך חיים לא לשרוף, תשתמש איתם תעשה מהם חיים! חיים נצחיים! בן אדם עושה טובה... אתה מבין? 

אומרים לו: "תלמד דף היומי חצי שעה- שעה כל יום דף ביום בשבילך לנצח!". 

אומר ה'חפץ חיים' זצוק"ל, אומר "החפץ חיים": אדם צריך לגרוס! לגרוס ללמוד את כל הש"ס קודם כל, מה זה? בקיאות, ללמוד ללמוד-ללמוד, אומר: למה? כי בן אדם שמגיע לעולם האמת, אם יש לו מסכת אחת מסכת "ברכות" ולא למד יותר מזה, כשהוא יגיע למעלה, יסבירו לו את כל מסכת ברכות עם כל הסודות שיש בדבר הזה עד תכלית! אבל אם הוא לא למד מסכתות אחרות - אין, אבל אם הוא גמר את הש"ס ואפילו לא הספיק ללמוד בעיון, ואפילו לא בעמקות אבל לפחות זה החומר שהוא בה! "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו!" הוא בא עם התלמוד ואז ילמדו אותו את כל התורה כולה! 

וכמה זמן זה לוקח? שבע שנים אם תלמד כל יום דף! ואפשר ללמוד שני דפים ביום בלי שום בעיה, לא צריך היום אפילו לכתת את הגליים למי שאין כולל בסביבתו, דרך האינטרנט נכנסים ל'קול הדף' ורואים שמה את כל השיעורים ולומדים מאושרים ושמחים וחוזרים ומבינים, ואם לא - עוצרים חוזרים אחורה ושומעים עוד פעם, אין דבר כזה; בן אדם הכי סתום יכול לדעת. על כוס קפה הוא יושב ולומד ושומע ומשכיל. 

יש את זה היום בטלפון, אפשר לשמוע את זה בטל' בדרך בנסיעה, אפשר היום בכל אפשרות, אי אפשר היום שבן אדם יגיד: "שהוא לא יכול!". אבל מה? אומר שלמה המלך עליו השלום; יש שבעה עצלים והגרוע מכולם: "טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו" (משלי כו טו) שמעתם? יש עצל...

יש עצל אומר: "אֲרִי בֵּין הָרְחֹבוֹת" (משלי כו יג) יה! איך אני אלך לשיעור? הרי אריות בחוץ אני לא יכול... ממציא כל מיני דברים, גשם, רוח, זה, כל מיני.... 

אבל יש אחד עצל שיושן כל הזמן "הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ" (משלי כו יד) הוא כל הזמן מתהפך, אומר: "עוד 5 דקות עוד 5 דקות עוד 5 דקות..." יש שבעה עצלים שהוא מביא שמה, אבל יש אחד הכי גרוע! "טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת" די, כבר שם אותה בצלחת, אין לו כח "נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו" אין לו כח להרים אותה בשביל לשים אותה בפה, די, הכינו לו את האוכל, עשו מהביל כבר יוצא ריח טעים! הכניס את היד, 

- טוב תרים אותה!

- אין לו כח... 

שמו לך את זה כבר מול הפרצוף! מול הפרצוף עם הדף לא צריך ספר! הכל מולך - שום דבר. פעם היו לומדים את המשנה בעל פה, תורה שבעל פה - רק בעל פה! "דברים שבעל פה - אי אתה רשאי לכותבם!" אסור לכתוב, אבל כיוון שהדורות ירדו והיו גזירות ורדפו אחרי היהודים בסוף "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" (תהלים קיט קכו) נִתנה רשות לכתוב את המשנה, זה תורה שבעל פה כתבו את המשנה, אבל קודם כל למדו אותה בעל פה! "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" (דברים ו ז) היו הולכים ויודעים את כל התורה שבעל פה בעל פה, ואח"כ כתבו אותה, אז המשנה היא מקוצרת "שישה סדרי משנה" כתובים. 

ואח"כ נהיה מסובך; כי אנשים כבר שכחו בגלל הגזרות והכל, 'מה הפירוש?' כי זה היה כל כך קצר! באה הגמרא ופתחה את כל המשנה, הסבירה: מה המקור של כל הדינים ואיך זה ומה הפירוש וכו' וכו'. אבל עכשיו לך תשׂחה בכל הש"ס ותלמד את הכל ותוציא דין לכל דבר ודבר? אז צריך להתמצא! ולא היה לאנשים זמן וטרדות ומלחמות גזרות וצרות וגלויות וכו' . בא הרמב"ם וצמצם את הכל קיבץ והוציא משמה את כל ההלכות למעשה וכתב את ה"יד החזקה!". בא מר"ן (הבית יוסף קארו) לאחר מכן וכתב את השולחן ערוך, היום השולחן ערוך - הכל חביבי כל סימן, אומר לך את כל הדינים; ברכת המזון, תפילה, קריאת שמע, תפילין הכל כתוב לך! תפתח בבקשה את הסימן תראה בדיוק מה הדינים. 

היום כבר על כל מצווה יש ספר! שמבאר את כל הצורות והפוזות והעניינים והכל וזה וזה.... ויש היום 'קיצורי' הספרים האלה שגם בקיצור, והיום יש גם בחוברות פורמט קטן בכיס אם אתה רוצה. מה לא עשו? וכבר היד שלך בפנים!! רק תחזיר לפה? מ ת ע צ ל. 

איזה טענה יבוא בן אדם לשמים ויגיד: "אני לא יכולתי! לא יכולתי מה אני אגיד לך? אגיד לך את האמת לא היה לי זמן!" 

- אהאהאה אני הבאתי לך את הבונבוניירה... {ההקלטה משובשת} מותק...!" 

על מי אנחנו מדברים עליהם אה או עלינו? 

הרב שואל: עליהם או עלינו? 

הקהל: על עצמנו. 

הרב שואל: מי לוקח עליו מסכת? דף היומי... הנה אוהד הצלם אשריך!! תבורך מפי עליון! הנה הראשון חכם! מי לוקח עליו מסכת? כן, מי? מי לוקח עליו מסכת? הנה עוד יהודי לוקח מסכת איזה מסכת? - שבת אשריך! ואוהד איזה מסכת? הבאה של הדף היומי, אשריך. יובל? יובל יובל... אז תיקח גדול, 

(לא שומעים מה הוא אומר) 

הרב: אז תיקח בינוני, יובל "ברכות", תתחיל עם ברכות, ככה תסיים את הש"ס, מה? יאל'ה אשריך, נו, מי עוד? דניאל אתה כבר לקחת על עצמך אשריך, נו, דף היומי? לא, גמרא אתה חייב! אין 'לאט לאט' אין לאט לאט.... אין לאט לאט מתחילים דף היומי, דף היומי, דף היומי, יאל'ה אשריך. ככה אתה נכנס ישר אני אלמד אותך איך עושים תיק תק. אתה אומנם עסוק אבל אתה יודע בונבוניירה כאן, כן, אשריך. נו, אלחנן לקח כבר? כבודו יקח מסכת על עצמו ללמוד, איך? אני אלמד אותך אשריך הוא ילמד דרך האינטרנט, ואתה בדף היומי - אשריך. ואתה כבר לומד אשריך. אשריכם ישראל! - ה' יזכה אתכם לכל מילי דמיטב! אמן! 

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".