הכרת הטוב - מעשה באדריאנוס קיסר והזקן
מדרש (קהלת רבה ב כ): אנדרינוס קיסר פגע בזקן מופלג שנטע אילן תאנה, בן מאה! נוטע אילן תאנה,
שאל אותו: בן כמה אתה?
אמר לו: בן מאה!
חזר אנדרינוס ושאל: האם אתה חושב עוד לאכול מפירות העץ?
ענה לו הזקן: באתי לעולם ומצאתי עצים נטועים כך אני נוטע לאלה שיבואו אחרי.
ויש לשאול: הרי זקן זה קיבל טובה מאנשים שהיו לפניו ומה לו להשיב טובה לאלה שהיו אחריו? מילא תשיב לאלה שהיו לפניך הם כבר לא נמצאים הוא בן מאה איפה הם?
אלא זקן זה לימד אותנו את האמור: מכיון שנהנית מהמין האנושי לכן עליך להכיר טובה למין האנושי גם אם החזרת טובה איננה לאותם האנשים שהטיבו עמך.
אז רואים מפה: שצריך להטיב למין כולו שהטיב לך, לא יאומן! אז אנחנו חייבים לכל העולם הכל אנחנו משתמשים בדברים שכל העולם סידר; כל מה שאנחנו אוכלים, כל מה שאנחנו שותים, כל מה שאנחנו רואים, איפה שאנחנו מתהלכים, איפה שנוסעים כל מקום אין אנשים שלא נגעו שם ועשו משהו לטובתנו, אפילו שהם לא כיונו בדיוק אלינו ספציפית.