ניתוח בטחוני

- - - לא מוגה! - - - 

השבת, אמרו שהיתה כתבה

על נכתב בצדו.

מי זה נכתב בצדו?

נראה אם אתם יודעים מי זה נכתב בצדו.

תמיד כותבים מכתב, נכון?

אחרי שכותבים את המכתב, לפעמים שוכחים משהו, אז כותבים נכתב בצדו, נכון?

מה העיקר, המכתב או הנכתב בצדו?

מה העיקר?

המכתב, נכון?

אז איך יכול להיות שראש הממשלה ושר הביטחון הם רק נכתבים בצדו?

נכתב בצדו, כך כותבים נב, נתניהו, ברק.

אז הודיעו לנו שהם הולכים לתקוף לפני החורף

את אירן.

נו, סוף-סוף שומעים כותרת,

הולכים לתקוף באירן.

אבל עולה תמיהה גדולה,

אתם לא יכולים לתקוף בעזה את ה'חמאס',

אז אתם הולכים לאירן?

יורים עלינו, והם אומרים, שוויה, שוויה, אנחנו דנים בקבינט, תיכף נחליט מה נעשה פה.

ואם תמשיכו, אנחנו עלולים להגיב.

תגידו לי, מה זה?

מפקירים אותנו.

איך אמרה אמא של הנרצח,

שקוראים לו נהרג?

אצלנו במדינה רק נהרגים, אין נרצחים, הטרור לא רוצח,

הוא רק הורג.

זה פגיעות כאלה של טילים, זה רק הריגות.

אז היא אמרה, אנחנו כמו במטווח של ברווזים.

למה המדינה לא פועלת כמו שצריך?

למה?

היא מחכה עד שימותו כמה, לא אחד.

הנה, מת אחד, לא עשו כלום.

אחד זה עוד לא מסעיר.

אנחנו צריכים הצדקה. תראו עוד, תהרגו כמה,

שתהיה לנו סיבה להגיב.

אבל אם זה בשטחים פתוחים פה ושם, אנחנו מדינה חסונה.

אנחנו מסוגלים לקלוט טילים, אין לנו שום בעיה עם זה.

ככה אנחנו עושים ניסוי כלים.

אנחנו בודקים אם הכיפה סרוגה, אה, כיפת-ברזל,

אם היא פוגעת או לא פוגעת.

אנחנו ככה בודקים גם אם האזעקה בכלל עובדת או לא עובדת, ואם היא עובדת במקום הנכון

או לא בנכון.

אם כבר נתנו את המפתחות למקלט להיכנס, או שכחו בכלל לתת.

אם הודיעו בכלל מה צריך לעשות או לא צריך לעשות.

אז אנחנו בניסוי כלים. תראו עוד שנתרגל

ונוכל להכין תוכנית.

מדינה שמשחררת בשביל שבוי אחד,

שהוא חשוב לאין-ערוך,

1,000 מרצחים,

היתה צריכה להגיד ככה,

אתם אומרים שאחד שלנו שווה 1,000 מרצחים?

אז תדעו לכם שטיל אחד שלכם שטיירו עלינו שווה 1,000 טילים שנירה עליכם.

אני מבטיח לכם, אחרי שיטה כמו שלי,

אין טיל שני.

אבל מה לעשות,

זה נכתב בצדו, זה לא המכתב העיקרי.

אמרתי עוד עצה.

אם הם אומרים

שעל שבוע אחד 1,000 צריך לשחרר,

אני הייתי אומר, אין בעיה.

סטנא שוויה

שווה להם 1,000

ואומר להם צפותת,

1,000 על 1,000. מה הבעיה?

שום דבר.

לפני שמחליטים,

טלפון לאובמה, ראית?

הם ירו.

עוד פעם.

טלפון שני, טנטאווי,

ראית?

תעשה משהו.

רגע, יש לי עוד, מרקל,

תשמעי, זה בלאגן, אני אומר לך, האיחוד האירופי צריך להתערב.

מה זה?

יש פה ראשים? מה יש פה? נכתב בצדו, יש פה.

מה זה הדבר הזה?

יכול להיות דבר כזה?

ובכלל,

WB מוסר מידע לא נכון.

פגענו באלה שירו לבאר-טוביה.

איזה פגענו? זו בכלל חוליה אחרת.

לא מעדכנים אותו נכון. עושים לו פדיחות ואחר כך כותבים בעיתונים

שהוא בכלל לא יודע מה הוא מדבר.

איזה בושות.

זה לא יפה ככה. ומה הוא אמר?

הוא נתן שיחה עם פסוקים.

אנחנו הבא להורגך שכם להורגו.

ועוד דבר?

כל מי שישפוך דם, דמו יישפך.

הוא שומע בכלל מה הוא מדבר?

אבא להורגך שכם להורגו. מה זאת אומרת? לפני שהוא יירה עליך, אתה מוריד אותו.

והוא מחכה עשרות טילים,

אחר כך אומר פסוקים,

וגם לא פוגע.

ואומר, שפכנו את דמו. וזה בכלל חוליה אחרת.

מי שהכין לו את הדרשה, לא תיאם אותה עם המציאות.

זה לא ייאמן, חבר'ה.

מה הולך פה?

עכשיו, מה יקרה כשהחיזבאללה אומר שהם יירו על תל-אביב, כמו שהזהרתי? אתם זוכרים שחילקתי דיסק עם המלחמה על תל-אביב, 200,000?

זוכרים או לא זוכרים?

תכין את זה מתוק.

המלחמה על תל-אביב, כבר לפני שנתיים חילקתי לפני פיקוד העורף.

אמרתי שיירו טילים על תל-אביב.

אתם יודעים, בית דואל קיבל פה את הטיל הראשון מסדאם חוסיין,

כי היה לנו גם כן ראש ממשלה ענק,

שמיר,

שירו, והוא אמר, הבלגה.

הבלגה.

כוחנו בהבלגה.

39 טילים ואין מענה.

הכול אשם שמיר שעד היום יורים טילים בישראל ואין תגובה,

כי הרגילו את אומות העולם שעל מדינה אפשר לירות טילים,

להרוג אזרחים, ואין מענה.

איפה נשמע דבר כזה?

שינסו לירות טילים על פריס,

על לונדון.

נראה אם המדינה תשב.

הורידו לארצות-הברית שני בניינים,

שזה פחות ממספר ההרוגים אצלנו בפיגועים.

פי-תשע יפנו אצלנו, נכון לאותה שעה שעשיתי את החשבון, יותר ממה שירד אצלם באופן היחסי לכמות האזרחים,

והם יצאו למלחמה בעיראק ובאפגניסטן, עד עכשיו הם שקועים שם בבוץ

בגלל שני בניינים

שהורידו אותם עם מטוסים.

ואנחנו מקבלים פה השכם והערב,

טילים, טילים, טילים,

כאילו זה התרנגול אומר, קו-קו-קו-קו-קו,

כאילו רגילים ככה, כל בוקר צריך לשמוע, אתה מבין, את השכבי אומר, קו-קו-קו, קורא.

טילים, אזעקות.

כל הדרום באזעקות, ועכשיו יש להם טילים כבר עד פה, עד תל-אביב. יש להם.

אבל הם מחכים כנראה לאיזה עיתוי, לאיזה סיבה למסיבה.

אולי הם יורידו להם עוד כמה בכירים,

אז הם יגידו, זה כבר מצדיק.

די, חאללה, עכשיו הגזימו הישראלים.

הם פוגעים בלוחמי החופש.

הם מפריעים לנו לשחרר את המדינה מהישראלים הציונים.

ואז הם ישחררו לתל-אביב, וכמובן

שהדם של התל-אביבים הוא יותר משל אלה בשדרות,

כי אלה רגילים.

אלה הם חבר'ה טובים, הם בכלל לא כועסים.

הם פשוט התרגלו ששדרות זה מקום, מטווח לטילים.

תל-אביב לא התרגלו, בפרט שיש פה צפונבונים גם,

והכלבים עלולים להיפגע,

וזה צער חיות, ותנו לחיות לחיות.

אז איך יכול להיות שטילים יגיעו לתל-אביב?

אז ודאי שמיד הצבא ייכנס לעזה ויגיד להם, תלכו לעזה.

אבל מה לעשות, זה צחוק לראות איך המדינה הזאת מתנהלת, זה לא ייאמן כי יסופר.

לא ייאמן כי יסופר.

מכל מקום, זה כשקורה שהנכתב בצדו,

השכל והלב אצלם לא הולכים ביחד.

אם השכל והלב היו הולכים ביחד,

הם היו עושים את מה שצריך לעשות.

אבל הם לא עושים.

הם נותנים לחיזבאללה להתחמש,

הם נותנים לחמאס להתחמש,

ה'חמאס' לוקח את כל הנשק עכשיו מלוב,

כולל כימי,

כולל דברים שלא חלמנו שיהיה להם,

וה'חיזבאללה' מוכן, וכולם מבוצרים,

והאירנים מוכנים,

והסורים מתגעגעים כבר להתפטר מהבעיות הפנימיות ולעשות איזו מלחמה אזורית בשביל שיוכלו להשתיק את העולם כנגד הרציחות שלהם, רציחת עם.

ופה יושבים להם ואומרים, תשמע,

אם אתם תעיזו עוד לעשות,

אנחנו נשקול ברצינות.

מה אתה יכול לעשות? בחייאת, מה אתה יכול לעשות?

אתם יודעים, יש עכשיו כותרות ברחובות,

שרון, תתעורר, ביבי ישן.

מה יכולים לעשות?

נכנסו עופרת יצוקה, כמה מטרים לפני ראשי ה'חמאס',

יכלו לעשות מהם שישליק

במקום שעשו מאתנו

ולא סיימו את המלאכה. למה זה?

נשם פתרונים. אני לא יכול להבין. תיתנו לי איזה הסבר שתרצו,

לא יסתדר עם השכל.

למה יצאתם?

להפסיק את הירי המטורף שמונה שנים על היישובים. נכון? זו היתה המטרה.

אז אתם יודעים שאם תשאירו את הראשים

הם אומרים שהם לא יפסיקו.

אז בשביל מה השארתם אותם?

למה אחר כך צריך לעשות סיכול ממוקד ועוד סיכול ממוקד,

אם כולם היו כבר ממוקדים במוקד?

מישהו יכול להסביר לי דבר כזה?

גם הם לא יודעים לענות.

אבל יש לי הסבר.

הפחדנות,

הוועדה שתהיה אחרי זה,

הכעס העולמי.

מה יגידו אומות העולם?

אז הם לא יכולים לזוז.

לא יכולים לזוז.

אתם מבינים בכלל על מה אני מדבר?

יש עיר,

קוראים לה אילת, מנותקת מעם ישראל.

כביש 12,

כביש 10, אני יודע איזה מספרים יש שם.

אין, לא עוברים בכלל כלי רכב כבר כמה חודשים בגלל הפיגוע שהיה שם. מדינה חוסמת

חלק מהמדינה בגלל שמא יש עוליית פיגוע. שמעתם?

עם כל ההתלהבות וההתרברבות שיש לנו לוויינים שקוראים עיתונים, יש לנו מצלמות הכי משוכללות ויש לנו מזל״טים ומל״טים,

ויש לנו כל מיני אפשרויות אלקטרוניות ואחרות, ואי-אפשר לדבר על כל דבר.

ואנחנו נמצאים בכל מקום וחריט והמדינה משותקת. איך זה?

כי ישראל פוחדת

להרגיז את מצרים, אולי השלום ייפסק ואז תיפתח עוד חזית,

ואין לנו כוח כל כך,

לא שאין לנו כוח, יש לנו צה״ל,

אבל אין לנו כוח, אנחנו עייפים כבר ממלחמות,

אז לא רוצים עוד גזרה אחת לפתוח.

מספיק לנו מה שיש לנו מסביב, חוץ ממצרים.

ומצרים עשתה היום מפגן ימי גדול, 47 אוניות,

בירי חי ובטיח,

ואומרת שהם יעמדו נגד כל איום חיצוני.

למי מתכוונים?

אלינו.

וכל העולם מסביבנו מאיים עלינו,

ונכתב בצדו, אומרים, אנחנו נשקול כיצד לפעול.

אי-אי-אי-אי-אי, לא ייאמן כי יסופר.

אין מנהיג, אין מנהיג. איפה אברהם אבינו? איפה?

הוא נלחם נגד כל העולם. לא עשה חשבון למנהיגים, לא לנמרוד. נמרוד היה המלך הראשון בעולם.

משל בכל העולם.

לא פחד לא ממנו ולא משרים ולא ממלכים.

נלחם נגד המלכים, ארבעת המלכים, שניצחו את חמשת המלכים,

והלך הוא ודמשק אליעזר, שניים בלבד,

וניצחו את המעצמות האלה. אתם שומעים?

ועם מה הלך אברהם אבינו?

עם חול.

והיה זורק עליהם חול,

וזה הופך להיות בליסטראות וכידונים וחצים,

והיה הורג אותם.

ושחרר את לוט וחזר הביתה.

שמעתם פעם על מלחמה כזאת עם חול?

זה לא היה בגן.

זה לא משחקים באייבון.

זה אמיתי.

איך אפשר?

מי שמאמין שהקדוש ברוך הוא בעל הבירה ואתה עושה את רצונו והוא רוצה במעשיך,

אתה לא צריך לטרוח הרבה.

תנועה אחת שלך תספיק. אתה תזרוק חול,

אני אביא את הוונטה שלי ונעשה הוריקן,

ואנחנו נטרוף את המדינות.

וככה אברהם אבינו מנצח.

הנה, אמריקה עכשיו, יש להם עכשיו קרק,

יש להם שלגים.

ניו-יורק עכשיו מתחילה לעלות.

אה, הבלאגן. כל העולם בלאגן.

כל העולם בלאגן.

השנים האחרונות,

אסונות טבע בלי סוף, כאילו זה דבר טבעי.

ורק פה, במובלעת הקטנה,

הדג הגיגון במפת, גיגון הסרדין הזה,

בינתיים, מסביבו כל הרעש.

הלובים הורגים את הלובים, הסורים הורגים את הסורים, המצרים הורגים את המצרים,

התימנים הורגים את התימנים,

הטורקים הורגים את הכורדים, הכורדים את הטורקים,

האירנים את האירנים וכו' וכו'. ואנחנו בינתיים פה שוחים, נותנים הרצאות וזה, קצת עילים,

ונכתב בצדו, יושבים ואומרים, נשקול.

בקיצור, לא משעמם במזרח.

לגבי אירן,

סיפר לי פעם חייל שהוא בדרגה של קצין, אמר לאירן

אין נשק משוכלל כמו מדינת ישראל, יש להם

רק מטוסים ישנים בטיפוס של סובייטי, מיק-29,

והחייל הזה אמר,

מדינת ישראל, חיל אוויר,

יכולה להשמיט את המטוסים של אירן תוך שנייה.

מה דעתך?

איך המציאות באמת?

זה קצין מדומיין. הוא עוד בשירות?

הוא לא בשירות. שחררו אותו?

אה, הוא עוד בשירות?

כדאי לתת לו שחרור מוקדם.

נכון שיש להם חלק מהציוד שהוא ישן, אבל אם אתה לא שם לב, בשנים האחרונות הם רק מייצרים חדש-חדש-חדש-חדש.

צוללות חדשות,

ספינות חדשות, טילים חדשים,

נמ חדש,

הכול חדש אצלהם.

אז על מה הוא מדבר?

דבר שני, המסות, הכמויות שיש להם,

אין להם בעיה, מיליארדים הם משקיעים בלייצר עוד ועוד. ולא רק זה,

הם גם מספקים לסוריה, לחזבאללה, לחמאס,

למי לא.

הם שלחו לווין לשמים.

הם לא האירנים של פעם.

יש להם כמויות, חבל על הזמן.

עכשיו תשכח, יש להם יתרון עלינו.

זו מדינה ענקית.

ואם יש להם פיזור של הטילים,

אלפי-אלפי טילים בנקודות שונות, אלפי נקודות,

ולנו יש 1,640 מטוסים,

ונגיד שכולם ילכו לאירן, מה שאי-אפשר,

כי אז מה יהיה עם סוריה והחמאס ואחרים, אבל נגיד,

וצריך תדלוק באוויר.

כמה גיחות אתה יכול לעשות?

ודבר שני, הם רק לוחצים על כפתורים וטילים עפים, וטילים עפים.

נו,

זה עוד בלי ספינות מלחמה,

זה עוד כל מיני דברים. ואתה יודע, אלה משוגעים, אני לא רוצה לתת להם רעיונות,

אבל במטוסים יכול להיות גם משהו אחר חוץ ממטוס.

גם מטוס טרנטה יכול להוביל כל מיני דברים לא טובים.

יש להם בלי סוף,

אז מה אכפת לו להתאבד

עם משהו בפנים?

אז נגיד, הם שלחו 100 מטוסים ו-90 הורדת בדרך ו-10 הצליחו להיכנס,

מה אתה עושה?

אבל מה לעשות, ככה אנחנו נמצאים במצב כזה,

הבנת?

והאירנים הם מסוכנים. אתה יודע למה?

כי הם שונאים אותנו באמת.

מה זה שונאים?

חמינאי זה החלום שלו, אתה מבין?

להשמיד את ישראל.

באחמדי בכלל אחוז תזזית.

אז זה לא כל כך פשוט,

אבל הם גם דאגו שיהיה להם קו קדמי.

ה-חיזבאללה עושה דברם.

ברגע שיתקפו את אירן,

פה תהיה לך חגיגה.

ואתה יודע מה נסראללה אמר עכשיו?

הוא אמר, תשכחו מזה שאתם תבואו אלי,

אני בא אצלכם.

חמש חטיבות אני הכנתי עכשיו לכבוש את הגליל,

ואני אכניס חטיבות,

ואנחנו נתפוס שבויים בתוך הבתים,

ואחר כך יסוסו מדבר וציין, נראה מה יהיה.

ואיפה ההכנה של מדינת ישראל? היא כבר מוכנה? יש לי כמה רעיונות,

אבל הם לא שומעים לי

איך אנחנו מתמודדים עם התקפה מסוג זה.

הם יצניחו פה אנשים.

מה תעשה?

הם יחדירו אנשים. מה תעשה?

אתה יודע איזה אנדרלמוס יהיה תהיה?

ואני כבר כמה שנים מסביר.

אם יהיה, חס ושלום,

התקפה על תל-אביב של טילים, כמות,

מה יקרה?

אנשים באמצע הנסיעה

יעזבו את המכוניות באמצע הכביש ויברחו, נכון?

נכון?

ואז אם יפול, נגיד, טיל-2, כמו שנשרפו מכוניות עכשיו בדרום,

וייתקעו מכוניות באמצע,

ואז יצטרכו לבוא כוחות החילוץ,

אמבולנסים והאגה וכו', לא יוכלו לעבוד

ולא יהיה פינוי.

וגם אם מישהו ירצה לנסוע מהבית, הוא לא יכול. מכוניות תקועות, אין אנשים, אין מפתחות, אין כלום. שלום.

עכשיו, אם זה יהיה בכמה רחובות, מה יהיה?

מישהו נתן הסבר, מה עושים בדבר כזה?

מישהו אמר לא להניח מכוניות באמצע הכביש ולברוח?

מישהו אמר, מה לעשות, אז לאן ללכת?

שום דבר. תארו לכם, ביום שיש פקקים בנתיבי-איילון או יש פקקים באחד הצמתים או העורקים החשובים,

ונופל משהו,

ונתקעת השיירה.

אלפי מכוניות תקועות עם אנשים. לאן הולכים?

מישהו הסביר לכם?

לא.

הם סומכים על האינטליגנציה שלכם, בשביל זה אתם תל-אביבים.

בקיצור, המצב לא כל כך טוב, ויש רק עצה אחת, אתם יודעים מהי.

שעם ישראל סוף-סוף, בלית ברירה,

יעשה תשובה, ומהר,

לפני שיהיה מאוחר. ועל זה חיברתי שיר.

שיר שכבר פעם שוררנו אותו פה ובכמה מקומות, וצריך לרענן אותו, משום שהמצב לא הולך להיות קל.

אז אנחנו נשמע, כן?

את השיר,

את השיר,

מול חמאס וחזבאללה,

גם איראן ונסראללה.

פעם זה היה ובין-לאדן, אבו עמר ופלסטין וכל השאר.

מה עושים כשיש התקפה כוללת מכל הכיוונים?

מה אנחנו יכולים לעשות?

אתם זוכרים את נחמן שי המוצץ הלאומי?

אתם זוכרים?

כשכולם היו במצב של פחד והוא היה מרגיע?

אתם זוכרים? המלחמה לא היתה כל כך נעימה.

אני זוכר, אחת ההתקפות, אמרו, טוב, עכשיו נשמע שיר.

אומרים, נחש צפה, לא יודעים מה להגיד.

מה יגידו?

יש הפצצה.

אומרים, עכשיו נשמע שיר,

ושמו את מתי כספי.

יש לי ציפורים בראש.

ככה מרגיעים את הציבור.

שמעתם?

מדינה תחת התקפה שרים שירים.

ככה זה.

נראה מה הכינו לנו עכשיו, אולי זה קומדיה.

כן, אתה מוכן, כבודו?