בכל הנסיונות אני עומד לצדך!
- - - לא מוגה! - - -
שיש ניסיון חדש,
פתאום זה תשלומים, פתאום זה לחץ, פתאום זה ילדים, פתאום זה שכנים, פתאום משפט, פתאום פה, פתאום שם,
פתאום בעבודה, כל מיני דברים.
ויש כאלה מתייאשים, יש כאלה מקטרים,
יש כאלה לא מבינים וכל מיני דברים כאלה, כל יום,
כל יום.
אבל אתה צריך לזכור,
הרי היו לך כאלה מקרים כל יום עד היום,
והיום אתה נמצא פה ועברת את כל המקרים.
אז מה עם כל ההשגחה שזכית לה עד היום?
איפה נעלמה כל ההשגחה?
איפה כל ההכרה?
לכן הפסוק אומר, וזכרת את כל הדרך
אשר הוליכך אדוני אלוהיך זה ארבעים שנה.
אתם לא יום ולא יומיים עם הקדוש ברוך הוא, ארבעים שנה אתם הולכים במדבר.
המציא לכם כל מחסורכם,
אפילו במקום שאין אפשרות, אין לחם, אין מקום לזרוע,
אין שום דבר.
אין מים במדבר,
וסיפק לכם את כל הצרכים,
מים,
בסלב,
במן,
ואת כל הטעמים,
ולא הייתם צריכים אפילו להחליף בגדים,
לא נעליים,
הכל בסדר גמור.
אז מה אתם מתלוננים?
אדם צריך להסתכל בין כמה אתה? 30, 40, 50, 60 שנה? איך הגעת עד פה?
איך אתה חי? למרות כל הדאגות שהיו לך, והצהרות, ושחשבת שאתה לא תעמוד ולא תתמודד,
איך אתה עד פה הגעת?
למה אתה לא מסתכל על כל ההשגחה עד עכשיו?
ואיך בן אדם תולה ביטחונו באדם כמוהו?
אל תפתחו בנדימים.
תעשה לי טובה, דחילה, תעזור לי.
אם אתה לא תעזור לי, אני זה, ותעשה טובה, וזה.
ומתחנן אליו. אם היה ככה מבקש מהקדוש ברוך הוא, היה מזמן, היה כבר נענע.
אבל לאנשים הוא ניגש בדחילו ורחימו, ולקדוש ברוך הוא הוא זורק את התפילה ככה,
ועושה שלום במרומו ולהתראות.
אז זאת אומרת, הוא באמת לא חי בהרגשה של ביטחון שהשם משגיח עליו, שאוהב אותו,
שדואג לו.
אין לו את זה.
והשם אומר,
אני, אדוני אלוהיך, מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך.
בכל הניסיונות אני עומד לצדך,
וכל הניסיונות מטרתם לנשא אותך, להרים אותך.